בחודש יוני 2012 נערכה חפירת בדיקה ממערב לגוש חלב (הרשאה מס' 6527-A; נ"צ 24156-9/77041-4), לאחר שנתגלו ממצאים קדומים בבדיקות מקדימות לקראת הקמת שכונה. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ג' צינמון (צילום ושרטוט), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס), א' זינגבוים (צילום אוויר), ו' אטרש (הנחיה) ועובדים מחורפיש וממג'ד אל-כרום.
החפירה נערכה בשלוחה המשתפלת מערבה, כ-130 מ' ממערב לתל שבמרום הכפר גוש חלב (ג'יש; איור 1). בתל נערכו בעבר חפירות אחדות שבהן התגלו ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה 2 ומהתקופות הרומית והביזנטית. בחפירות נוספות שנערכו בכפר נתגלה רצף התיישבות למן התקופה ההלניסטית ועד ימינו (חדשות ארכיאולוגיות 122). סמוך לשטח החפירה הנוכחית, מדרום לו, יש מערות קבורה חצובות בסלע וציון קבר המזוהה על פי מסורת ישראל עם קברו של הנביא יואל (נ"צ 240668/770065; מיכלסון סולומון ומילנר 182:2000).
בחפירה הנוכחית נפתח ריבוע אחד (25 מ"ר), ונחשפה בו שכבת יישוב המתוארכת לתקופות ההלניסטית והרומית.בחלקו הצפוני-מערבי של הריבוע נחשפו יסודות של שני קירות (W104 ,W103; לפחות 1 מ' אורך; איורים 2, 3) שהושתתו על הסלע ונבנו מאבני גוויל. הקירות, המרוחקים 0.5 מ' זה מזה, השתמרו לגובה נדבך אחד (עד 0.35 מ' גובה). מעל הקירות נמצאה הצטברות דקה (L101; עובי 0.3 מ') של אדמה, אבני שדה קטנות וחרסים שחוקים. על שכבה זו נמצאה אדמת סחף מעורבת בפסולת בת ימינו ובחרסים שחוקים (L100; כ-0.5 מ' עובי). בדרום ריבוע החפירה ובמרכזו נחשפו פני הסלע (L102) ועליהם הצטברות של אדמה חומה בהירה שבה שברים ספורים של אבני בנייה מהוקצעות ושברי כלי חרס רבים.
ממצא כלי החרס מתוארך ברובו לתקופה ההלניסטית (המאות הד'–הב' לפסה"נ): קערה דקה ששפתה זקורה ודופנה ישרה, העשויה חומר צלהב חיוור (איור 1:4); שברים של שני סירי בישול (איור 2:4, 3) שנמצאו על הסלע; שני פיטסים העשויים ברישול, לאחד שפה מעובה (איור 4:4) ולשני שפה גסה מקופלת חוצה (איור 5:4); ושני שברי פיטסים מטיפוס 'גלילי' (GCW; איור 6:4, 7) העשויים חומר מקומי גס. כמו כן נמצא קנקן (איור 8:4) ששפתו משתפלת חוצה וצווארו ארוך וישר, האופייני לתקופה הרומית.
שרידי הבנייה ושברי כלי החרס מעידים לראשונה על התיישבות בגבעת גוש חלב שזמנה התקופות ההלניסטית והרומית. מכלול כלי החרס מצביע על שימוש ביתי לבישול ולצריכת מזון. דומה שהשרידים שייכים למבנה לשימוש חקלאים, שכנראה הקדים את השימוש במערות הקבורה הסמוכות.
מיכלסון מ', סולומון י' ומילנר מ'. 2000. מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל. תל אביב.