האתר משתרע על פני כ-10 דונם, בראש שלוחה שכיוונה מזרח–מערב. השלוחה מחוברת ממזרח לרמת אבישור ותחומה מצפון, מדרום וממערב ביובלי נחל לוזית. בערוצים הסמוכים אדמה נוחה לעיבוד חקלאי ובבאר משואה מקור מים. בשטח החורבה נבנו קירות טרסה וגדרות, בניצול אבני בנייה קדומות והם מכסים את המבנים הקדומים.

חפירות השוד הקשות שבוצעו לאחרונה במרכז האתר חשפו שרידי מבנה גדול שקירותיו החיצוניים נבנו מאבני נארי גדולות וקירותיו הפנימיים נבנו מאבני קרטון מסותתות היטב. הצטברות העיים ומפולות המבנה מגיעה לגובה של 2.0-1.5 מ'. בחינת השפכים שנותרו מחפירות השוד העלתה שרוב החרסים שמקורם במבנה מתוארכים למאות הא' לפסה"נ-הב' לסה"נ. השפכים שהוצאו מאחד החדרים הכילו אפר רב, שברי חרסים טיפוסיים למאות הא'-הב' לסה"נ ושברים רבים של כלי גדול, מסוג 'קלל' עשוי אבן קרטון (איור 1:1). לשברים גוון אפור, הרומז שמקורם בשכבה רוויית אפר (שכבת שרפה). ממצא כלים מסוג זה מחוץ לירושלים נדיר למדיי. לצד שברי ה'קלל' נמצאו שברים של שני בסיסי קעריות אבן עשויות במחרטה (איור 2:1, 3), וכלי קרטון שגולף בסכין וייעודו אינו ברור (איור 4:1).

סביב האתר, במיוחד בדרום ובדרום-מערב נשתמרו במפולותיהם מבנים צמודים זה לזה, היוצרים מעין ביצור היקפי. ניכר בהם שימוש באבני נארי גדולות (1.5 מ' אורך), וכן בולטים פריטים אדריכליים עשויים היטב, כגון מזוזות פתחים ומשקופים. גובה השתמרות השרידים באזור זה מגיע ל-2.5 מ'. גל חפירות השוד האחרון פסח על חלק זה של האתר, אך ניתן להבחין בבורות חפירה רבים – תוצאת שוד עתיקות משנים עברו. בין המבנים אותרו פתחי מערות מועטות ובורות מים. באחד הבורות, בחלקו הדרומי של האתר נמצאו מדרגות לולייניות, היורדות אל קרקעיתו.

רוב החרסים מערימות השפכים וממדרונות האתר תוארכו לשלהי תקופת הבית השני ולימי מרד בר כוכבא, ומיעוטם לתקופה הביזנטית.