ריבוע A (איור 1)

זוהו שלוש שכבות (איור 2). פני שטח (לוקוס 100; כ-1.5 מ' עובי) – שכבת עפר כהה אלוביאלית סטרילית של טיט (שכבה 1) שחתמה שרידי שני בורות (לוקוסים 107, 108), קרובים זה לזה (שכבה 2). הבורות נכרו לתוך שכבה ארכיאולוגית סטרילית של 'חוסמס' (אדמת חול חמרה המכילה תרכיזי גיר; לוקוס 109; שכבה 3), המורכבת מאדמה חרסיתית עשירה בפחמת הסידן, הנראית מנומרת לאחר שהתגבשה בתהליך של נימיות עם מי התהום התת-קרקעיים. ההיקף המלא של בורות 107 (0.8 × 1.7 מ' שטח חשיפה; 1.8 מ' עומק מרבי) ו-108 (0.7 × 3.1 מ' שטח חשיפה; 1.4 מ' עומק מרבי) לא התברר משום שהם משתרעים מעבר לגבולות החפירה.

חלקם העליון נחפר תחילה כיחידה אחת (לוקוס 103), מאחר שמילוי הקרקע האפור הכהה, אף שהיה אחר מאדמת ה'חוסמס' החומה-אדמדמה, היה הומוגני בכל השטח הנחפר, וההנחה היתה שזו תעלה. בעומק כ-0.7 מ' של המילוי התברר שאלה שני בורות נפרדים. בערך במחצית גובה שני הבורות הובחנה שכבה יחידה של אבני גיר בגודל קטן עד בינוני (איור 3). נראה כי שכבת החלוקים היא רצפה או מפלס חיים, אף שאפשרית גם הרבדה טבעית במהלך אירוע חד-פעמי, דוגמת גשמים עזים.

 

מהמילוי ומהבורות נלקטו מעט ממצאים, בעיקר שברי כלי חרס, כמה שברי כלי בזלת, כמה שברי צור וכמה שברי צדפים. ראוי לציין שלא נמצאו עצמות בעלי חיים. כלי החרס כללו קערות V קטנות (איור 1:4, 8), קערות V בינוניות וגדולות (איור 4-2:4), קערה עם חלונות (לא מצוירת), פערור (איור 4: 7), קנקנים קצרי צוואר (איור 5:4, 6) ובסיסים של קערות או קנקנים בינוניים עד גדולים (איור 12-9:4).

 

המכלול מתאים לשלב מאוחר בתקופה הכלקוליתית המאוחרת. הוא קטן מכדי להגיע למסקנות מוצקות, אך כמה קערות גדולות, צרופות עם גריסים אפורים ודפנות צבועות מבפנים ומבחוץ באפור-קרם טיפוסי (איור 2:4, 4, 12) מזכירות מאוד קערות בעלות מרקם דומה, אשר נמצאו בשכבות 5 ו-6 במודיעין, מכלול בוכמן, ותוארכו בבדיקת פחמן 14 לרבע האחרון של האלף החמישי לפסה"נ. נראה כי היעדרם של כלי חרס מסורקים, הטיפוסי לשלב מאוחר יחסית בתקופה הכלקוליתית המאוחרת כפי שהובחן בשוהם (IAA Reports 27:55, 169–170), מאמת ומחזק את התיארוך לאלף החמישי, מאוחר לחומר שהורבד בשני הבורות.

 

שברי שתי קערות בזלת: שפה (איור 13:4) ובסיס (איור 14:4) מתוארכים לתקופה הכלקוליתית המאוחרת.

 

כלי צור
ח' חלאילה
במכלול כלי הצור 68 פריטים, רובם תוצרי פסולת וכן שלושה כלים ורק שלושה גרעינים. הנתזים פרדומיננטיים בפסולת (71%); 8% ממנה להבים. בתעשייה זו שימשו שני סוגי צור: האחד, הנפוץ, הוא צור אפור כהה מתצורת סנון והשני הוא צור אפור וחום ממקור של חצץ שהותזו מתוכו כמה חפצים; מקור צבעו האפור או החום שקוף למחצה, כנראה בחלוקים קטנים המצויים בנחל שחם, יובל של נחל האלה (תצפית אישית).
שלושת הכלים במכלול הם שני נתזים משובררים ומקדח אחד. היעדר טיפוסים אופייניים מקשה על קביעת האופק הכרונולוגי-תרבותי שלהם.

 

צדפים

ח"ק מיניס

בריבוע A נמצאו שני שברי צדפים (לוקוס 103). אחד מהם היה חלק מקצה הגחון של Glycymeris insubrica (Brocchi 1814), צדפה נפוצה מהים התיכון. השבר השני היה חלק מפורר לגמרי של קצה הגחון של Chambardia rubens arcuata (Cailliaud 1823), שבלול מאכל הנפוץ במים מתוקים מנהר הנילוס במצרים. שני הצדפים ידועים היטב מאתרים כלקוליתיים אחרים בישראל.

 

ריבוע C

עד לשכבת ה'חוסמס' הסטרילית התחתונה נחשף רובד של אדמה אפורה (0.3 מ' עובי), דומה למילוי בבורות של ריבוע A. נמצא קומץ חרסים המתוארכים לתקופת הברזל 2 והתקופה הביזנטית, ללא מאפיינים מיוחדים. בולט חסרונו של חומר כלקוליתי.