בחודש יולי 2012 נערכה חפירת הצלה בשער הגיא (הרשאה מס' 6543-A; נ"צ 202221-383/636019-240) לקראת הרחבת כביש מס' 1. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, נוהלה על ידי א' נגר (צילום שטח) בסיוע נ' נחמה (מנהלה), מ' קונין (מדידות ושרטוט), א' בלשוב (שרטוט לפרסום), א' לידסקי-רזניקוב (ציור חרסים), א' דה גרוט (זיהוי חרסים) וא' אייריך-רוז (זיהוי צור).
החפירה נערכה בפתחו של שער הגיא, כ-230 מ' צפונית-מערבית לתחנת דלק 'פז' וכ-40 מ' צפונית-מערבית לח' חרסיס (איור 1).
בכל חמשת הריבועים שנחפרו (125 מ"ר; איורים 2, 3) לא נמצאו שרידים אדריכליים. נמצאו חרסים המתוארכים לתקופת הברזל 2, 3 (איור 4) ולתקופות הפרסית וההלניסטית המאוחרת (איור 5). נמצאו גם שני שברי גוף מן התקופה הממלוכית והעות'מאנית המאוחרת. בממצא גם אבני פסיפס, שברי זכוכית, כלי כתישה מאבן (5.5 ס"מ קוטר, 3–5 ס"מ עומק) ושמונה פריטי צור שתאריכם אינו ידוע בהם נתזים, גרעין, פסולת גרעין, מגרד ושתי שקערוריות. בממצא הקרמי מתקופת הברזל 2, 3 קערות (איור 4: 1–4), כנים (איור 4: 5, 6), קנקן ופערורים (איור 4: 7–9), פך (איור 4: 10) ורעשן (איור 4: 11). בממצא מהתקופה הפרסית קערות (איור 5: 1, 2), מורטריום (איור 5: 3), קנקנים (איור 5: 4, 5) ושבר גוף (איור 5: 6). בממצא מן התקופה ההלניסטית המאוחרת קנקנים (איור 5: 7, 8).
נראה כי הממצאים נסחפו לאזור החפירה מח' חרסיס הסמוכה. הממצא הקרמי מאפשר לקבוע בוודאות שהאתר היה מיושב כבר בתקופת הברזל 2, 3 ובתקופות הפרסית וההלניסטית. שלבו הסופי של האתר בתקופה העות'מאנית (המחצית השנייה של המאה הי"ט), אז נבנה המצד ה-13 מ-17 מצדים מבוצרים ששמרו על הדרך בין יפו לירושלים. היום האתר בתחומי גן לאומי הרי יהודה.