שלב א
לשלב הקדום ביותר יוחסו שני קטעים של קירות, שהתגלו במרכז שטח החפירה (W15, W14; איור 6). הם נבנו על סלע האם והשתמרותם גרועה. במרחק 0.2 מ' ממערב לקירות נחשף מפלס של אדמת טרה-רוסה מהודקת, שמעורבים בה גושי סיד וחרסים כתותים (L21; מידות 0.20×0.25 מ', 5 ס"מ עובי). מפלס 21 וקירות 14 ו-15 נמוכים באופן ניכר ממפלסם של יתר השרידים באתר, והם נחשפו מתחת להצטברות של פסולת מחצבה (L6).

 
שלב ב
בחלקו הדרומי של שטח החפירה נחשפו שרידי קיר (W20; אורך השתמרות 1.4 מ', רוחב 0.5 מ', גובה השתמרות 0.55 מ'; איורים 7, 8), שנבנה בכיוון צפון–דרום משורה יחידה של אבני שדה במגוון מידות. קיר 20 הושתת על מילוי אדמה, ועל סמך בנייתו נראה כי הוא שימש כקיר מחיצה. הקיר נחשף מתחת למילוי אדמה (L25; עובי 0.1 מ'), שעליו הונחה תשתית הרצפה של חדר א משלב בנייה ג (L14; להלן).
 
שלב ג
חדר א (2.8 מ' רוחב; איור 9). נחשפו שלושה מקירות החדר (W13–W11), שנבנו משני פנים של אבני שדה, חלקן סותתו גס, והושתתו על יסוד של אבני שדה קטנות שהונחו על מילוי של אדמת טרה-רוסה (L25). מתחת להצטברות של אדמת טרה-רוסה (L8) נחשף קטע מרצפת החדר בגוון בז' בהיר (L13; כ-0.5×0.6 מ', 1.2 ס"מ עובי), הניגשת לפן הדרומי של קיר 12. רצפה זו עשויה משכבה של טיח מעורב באבני חצץ קטנות (1 ס"מ עובי) ועליה שכבה דקה מוחלקת של טיח אפור מעורב בחרסים כתושים (2–3 מ"מ עובי; איור 10). בכל שטח החדר נחשפה תשתית הרצפה (L14; מידות 0.60–1.45×2.80 מ', עובי 0.10–0.15 מ'), העשויה מגיר כתוש, דחוס היטב; היא ניגשת ליסודות של כל קירות החדר (איור 11). מתחת לתשתית התגלה מילוי של אדמת טרה-רוסה ללא אבנים (חלקו העליון — L26, חלקו התחתון — L15).בתשתית הרצפה נחשפו 14 גומחות מעוגלות חפורות. מחפירת שתיים מהגומחות (L15 — מידות 0.30×0.45 מ', עומק 0.15 מ'; L17 — מידות 0.35×0.40 מ', עומק 0.12 מ') נראה כי הן לא שימשו כמתקנים אלא נועדו לתקן את הרצפה או את תשתיתה, שנפגעו כנראה כתוצאה מבלייה או מרטיבות. חפירת הגומחות אפשרה לבנאים לתקן את האזור שנפגע. לאחר מכן מולאה הגומחה באדמת טרה-רוסה ומעליה הונחו אבני שדה שטוחות. אפשר שעל אבני שדה אלה נמרחה שכבת טיח כדי לסיים את התיקון, אך שכבה כזו לא התגלתה.
 
חדר ב (2.9 מ' רוחב). בעבודות שנערכו במקום טרם החפירה נחפר בור גדול ועמוק (2.9×2.9 מ', 4.5 מ' עומק), שפגע בשרידי החדר. נחשף קטע מקיר (W10; אורך השתמרות 1.5 מ', רוחב 0.5–0.6 מ', גובה השתמרות 1 מ') התוחם את החדר מצפון. קיר 12 תוחם את החדר מדרום. בשוליים המזרחיים של הבור נחשפה רצועה צרה של רצפת פסיפס (L3; מידות 0.30–0.45×3.00 מ'; איור 12), העשויה ברובה מאבנים לבנות, גדולות, פרט לכמה אבנים בגוון ורוד שהונחו באקראי; האבנים הונחו ללא הקפדה. רצפת הפסיפס ניגשת בדרום לפן הצפוני של קיר 12. כן היא ניגשת בצפון לקצה המזרחי של קיר 10, ולכן נראה ששם היה קבוע פתח בחדר ב שהוליך לצפון. בחתך המזרחי של הבור שנוצר במקום תועדו כמה מפלסים מתחת לכביש בן זמננו (איור 13). במפלס העליון, הישר מתחת לכביש, נחשפה הצטברות של אדמת סחף בגוון חום-כהה (L2; עובי 0.65 מ'), שכיסתה את השרידים במקום. מתחת להצטברות זו נחשפה רצפת פסיפס 3, ומתחתיה נחשפה תשתית רצפת הפסיפס (L4; עובי 7 ס"מ). תשתית זו עשויה משני מפלסים, העליון מפלס טיח (1.5–2.0 ס"מ עובי) בגוון אפור בהיר, שמעורבים בו שברי פחם וחצץ גרוס, ובתוכו הונחו אבני הפסיפס, והתחתון (4–5 ס"מ עובי) מפלס של אבני שדה קטנות, שלוכדו בחומר מליטה אפור כהה. מתחת לתשתית נחשף מילוי של אדמת טרה-רוסה שנופתה מאבנים (L5; עובי 0.30–0.35 מ'). מתחת למילוי זה נחשף מפלס של פסולת מחצבה (L6; עובי 1.2 מ') על סלע האם; בחלקו העליון של מפלס זה הובחנו שבבים קטנים של אבני גיר ואילו בחלקו התחתון של המפלס ועד סלע האם הובחנו אבני שדה גדולות יותר. סלע האם משופע מעט מדרום לצפון. על הסלע התגלו קירות 14 ו-15 משלב א (לעיל).
 
מעבר וחצר. מצפון לחדר ב, בין קיר 10 לקיר 18, נחשף מעבר בנוי (L11; רוחב 0.65 מ'). רצפתו טויחה בטיח בגוון לבן-צהבהב. המעבר התגלה סתום באבני מפולת. מעבר זה מוליך לצפון אל קטע של חצר, שרוצפה באבני שדה קטנות (L12; מידות 0.35–0.70×1.70 מ'), שהונחו זו לצד זו וביניהן מרווחים צרים. ריצוף 12 מתייחס בקצהו הדרומי אל המעבר מחדר ב. על חלק מאבני הריצוף ניכרים סימני שרפה, המלמדים אולי שבמקום הייתה פינת בישול. בחלקו הצפוני של הריצוף התגלה שבר סורג משיש, ששולב ברצפה בשימוש משני (איורים 14, 15). ריצוף 12 ניגש אל קיר, התוחם אותו ממזרח (W18; אורך 3.85 מ', גובה השתמרות 0.5–0.8 מ'; איור 16). קיר 18 נבנה מאבני שדה, שסותתו באופן חלקי והונחו בשיטת פתין. בנייתו של הקיר טובה מזו של הקירות שנחשפו בחדרים א ו-ב. רובו של קיר 18 קבור מתחת לחתך המזרחי של החפירה, ונחשף ממנו רק הפן המערבי. שבר נוסף של סורג שיש התגלה בעת יישור חתך בין ריצוף 12 לקיר 18 (איור 17).
 
שלב ג1
חדר ג. בצפונו של שטח החפירה נחשף קטע מקיר (W19; אורך השתמרות 0.6 מ', רוחב 0.6 מ', גובה השתמרות 0.7 מ'), הניצב לקיר 18 ותוחם כנראה את חדר ג מדרום. מצפון לקיר 19 נחשף קטע מרצפת פסיפס לבן (L27; מידות 0.20–0.45×1.20 מ'; איור 18); הנחת האבנים מוקפדת יותר מזו שברצפת פסיפס 3 בחדר ב. נראה כי הרצפה ניגשה במקור אל קיר 19. תעלת היסוד של קיר 19 (L30) חותכת את ריצוף האבן של החצר משלב ג (L12), ולכן נראה כי הקיר נבנה על שטח החצר וצִמצם אותה.
 
שלב ג2
ממזרח לרצפת פסיפס 27 התגלה קטע מקיר (W17), שנסמך אל קצהו הצפוני של קיר 18. נראה כי קיר 17 נבנה על רצפת הפסיפס וחותך אותה, אם כי קשה לקבוע זאת בוודאות, מכיוון שרובו קבור תחת החתך המזרחי של החפירה. ייתכן שחלק הקיר שנחשף בחפירה הוא הפן המערבי של קיר מחיצה שנבנה על רצפת הפסיפס בחדר ג.
 
הממצאים מן החפירה כוללים שברי כלי חרס, שברי זכוכית (להלן, ת' וינטר, ממצא הזכוכית), מטבעות, פריטי אבן, מתכות ועצמות בעלי חיים. עיקר הממצאים התגלו בחדר א, שהשתמרותו טובה מזו של יתר החדרים.
ממצא כלי החרס — במפלס התחתון של המילוי החתום שנחשף מתחת לתשתית רצפת חדר א (L29) התגלו שפות של קערות מיובאות מטיפוס LRC3 (איור 19: 1–3), המתוארכות למחצית השנייה של המאה הה' – המחצית הראשונה של המאה הו' לסה"נ (Hayes 1972:332, Fig. 68), שפת אגן (איור 19: 6), המתוארך למן המאה הו' ועד תחילת המאה הח' לסה"נ, ושבר גוף של קנקן מעוטר בגריעה עמוקה (איור 19: 14), המתוארך לתקופה האומיית (661–750/749 לסה"נ). במפלס העליון של מילוי חתום זה (L26) התגלו קערה מיובאת מטיפוס CRS10 (איור 19: 4), המתוארכת למחצית המאה הז' לסה"נ (Hayes 1972:380, fig. 82:13), שפת קערה מקומית (איור 19: 5), המתוארכת למאות הו'–הז' לסה"נ, ושפת קנקן (איור 19: 10), האופייני לתקופה האומיית. בהצטברות אדמה מעל לרצפת חדר א (L8) התגלו אגן שלו שפה קשותה (איור 19: 7), המתוארך למאות הג'–הו' לסה"נ, אגן שלו שפת מדף (איור 19: 8), המתוארך למאות הא'/הב'–הג' לסה"נ, קנקן מהתקופה הביזנטית (איור 19: 11), קנקן מהתקופה האומיית (איור 19: 12) ושבר רעף רוכב,הנושא טביעת עיגול קונצנטרי (איור 19: 16). במפלס התחתון של פני השטח (L2) התגלו סיר תמים ללא השפה (איור 19: 9), ובתוכו שבר כלי זכוכית (להלן), שבר בסיס של קערה מיובאת מטיפוס LRC, הנושא טביעת צלב (איור 19: 13), ושבר של נר מטיפוס Candle Stick, האופייני למאות הו'/הז' ועד תחילת המאה הח' לסה"נ (איור 19: 15).
פריטי אבן — בחצר התגלו שני שברים של סורג שיש, ששימש בשימוש משני. מתחת לתשתית הרצפה בחדר א ומעל רצפה זו התגלו שברים קטנים נוספים של סורג שיש.
חפצי מתכת — בהצטברות אדמה מעל לרצפת חדר א (L8) ובמילויים שמתחת לתשתית רצפה זו (L26) התגלו ארבעה מסמרי ברזל ששימשו כנראה לבנייה (איור 20: 1–4), וו לתלייה (איור 20: 5), מחבר עופרת ששימש לתיקון כלי חרס (איור 20: 6) וסיג ברונזה (איור 20: 7).
מטבעות — בגומחות שהתגלו ברצפת חדר א (L17) התגלה מטבע מהשנים 383–392 לסה"נ (ר"ע 141290). במילוי החתום מתחת לתשתית רצפת חדר א (L26) התגלו מטבע מהשנים 351–361 לסה"נ (ר"ע 141292) ומטבע מהמחצית השנייה של המאה הה' לסה"נ (ר"ע 141293). בקיר 13 בחדר א התגלה פוליס של יוסטינוס הב' (574/5 לסה"נ), שנטבע במטבעת ניקומדיה (ר"ע 141295), והמסייע בתיארוך המבנה. בחתך מעל רצפת הפסיפס בחדר ב התגלה מטבע ביזנטו-ערבי מהשנים 645–670 לסה"נ (ר"ע 141291). כן התגלו בהצטברות האדמה מעל מפלס הרצפה בחדר א (L8) מטבע של קונסטנטיוס הב' מהשנים 351–361 לסה"נ (ר"ע 141289) ומטבע ביזנטו-ערבי נוסף מהשנים 645–670 לסה"נ (ר"ע 141288).בסך הכל התגלו חמישה מטבעות מן המאות הד'–הה' לסה"נ. הפוליס של יוסטינוס הב', המתוארך למאה הו' לסה"נ, תורם לתיארוך הקמת המבנה. שני המטבעות הביזנטו-ערבים המאוחרים התגלו במכלולים שאינם חתומים, והם מלמדים שהשימוש במבנה המשיך לפחות עד הרבע השלישי של המאה הז' לסה"נ.
עצמות בעלי חיים — ברוב שטח החפירה התגלו עצמות מעטות של בעלי חיים. בהצטברויות של מפלס החיים מעל הרצפה בחדר א (L8) וכן על פני השטח מעל חדר א (L2) התגלו ריכוזים גדולים יותר של עצמות בעלי חיים.
 
קרבת החפירה לשרידי המנזר הארמני הסמוך מלמדת כנראה כי השרידים שנחשפו הם חלק מקומפלקס המנזר, אולי חדרי שירות או חדרי מגורים, שנבנו לצד חצר פתוחה. תיארוך זמן הקמת המבנה מסתמך על הפוליס מן הרבע האחרון של המאה הו' לסה"נ שהתגלה בקיר של חדר א במבנה. הממצאים מהמילוי החתום מתחת לתשתית הרצפה בחדר א (L29, L26) ומההצטברויות שמעל הרצפה (L8) מתארכים את שלב השימוש העיקרי במבנה למאה הז' לסה"נ. ההשקעה הניכרת בתיקונים ברצפה בחדר א מלמדת על משך שימוש ארוך במבנה. זמנו של המבנה תואם לזמנם של הממצאים משרידי המנזר הארמני הסמוך, שעל פי החופרים הורחב ושוכלל בתקופה האומיית (עמית ווולף תשנ"ג). השימוש המשני בסורגי שיש במבנה, ששימשו במקור בכנסיות, מלמד כי שלב ג במבנה הוא שלב מאוחר בקיומו של קומפלקס המנזר במקום. הממצא הקרמי והמטבעות מהמאות הד'–הה' לסה"נ מייצגים כנראה שלב התיישבות קדום יותר באתר שלא זוהה בבירור, אולי שלב ב בחפירה.
 
ממצא הזכוכית
תמר וינטר
 
בחפירה נאספו כ-120 שברי זכוכית קטנים, מהם 37 אינדיקטיביים. ממצאי הזכוכית מחדר א כוללים שברים של קערות, כוסות, בקבוקים ופכים, זגוגיות של חלונות ואבן פסיפס ירוקה; אחד הכלים (איור 21: 7) התגלה בתוך סיר בישול מחרס (איור 19: 9). ממצאי הזכוכית בחדר ב (L7 ,L5) כוללים שברים זעירים של שפות מעוגלות ובסיס של גביע יין. הממצאים מהחצר (L10 ,L9 ו-L28) ומהמעבר מצפון לחדרב (L22) כוללים שברים זעירים של שפות מעוגלות ושברי גוף מעוטרים בחוטים כחולים דקים. רוב הכלים והזגוגיות עשויים מזכוכית כחלחלה-ירקרקה, והם טיפוסיים לתקופות הביזנטית והאומיית.
בכלים הפתוחים קערות (איור 21: 1), כוסות (איור 21: 2) וגביעי יין להם בסיס טבעת חלול (איור 21: 5) או רגל דמוית חרוז (לא צוירה). בכלים הסגורים בקבוקים (איור 21: 3) ופכים (איור 21: 4). כלים אחדים מעוטרים בחוטים כחולים דקים (איור 21: 2, 4), עיטור האופייני בעיקר לתקופה הביזנטית. בממצא שבר גוף מעוטר בחוטים דקים, צבוטים, בצבע טורקיז (איור 21: 6) ושבר גוף נוסף ועליו שורות של צביטות קטנות (איור 21: 7); שני סוגי עיטור אלה אופייניים לשלהי התקופה הביזנטית ובעיקר לתקופה האומיית. שברי הנרות כוללים שבר נר מטיפוס כדורי, שלו שלוש ידיות קטנות (לא צויר), כמה שברי נרות קערה, שבית פתיל מותקן במרכז קרקעיתם (איור 21: 8), וכן בסיס גלילי חלול של נר כלילה (איור 21: 9). זגוגיות החלונות מרובעות (איור 21: 10).
ממצא הזכוכית שהתגלה באתר דומה למכלולי זכוכית שהתגלו באתרים בירושלים ובסביבתה, רבים מהם כנסיות ומנזרים המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית ולראשית התקופה האומיית, ובהם למשל ח' טבליה (עתיקות 40:*81–*95, איורים 2, 3) ואתר מרכז הקונגרסים בבנייני האומה (Gorin-Rosen 2005).
תיארוך כלי הזכוכית לשלהי התקופה הביזנטית ולראשית התקופה האומיית (המאות הו'–הז' לסה"נ) מתאים לתיארוך המטבעות בחפירה ולתיארוך (שלב ג) שהחופר מציע לבניית היסודות ולתקופת השימוש בחדרים א וב. הדמיון של ממצא כלי הזכוכית מהאתר למכלולי זכוכית בני אותו זמן בכנסיות ובמנזרים בירושלים ובסביבתה מאשש את הצעתו של החופר שהחדרים שנחשפו באתר היו חלק ממכלול המנזר שהתגלה בחפירות שנערכו בקרבת מקום בשנות ה-90.

 


 

עמית ד' ווולף ש'. תשנ"ג. חפירות במנזר ארמני קדום בשכונת מורשה בירושלים. קדמוניות 101–102: 52–56.
  

Gorin-Rosen Y. 2005. The Glass. In B. Arubas and H. Goldfus eds. Excavations on the Site of the Jerusalem International Convention Center [Binyanei Ha’Uma]: A Settlement of the Late First to Second Temple Period: The Tenth Legion's Kilnworks, and a Byzantine Monastic Complex; The Pttery and Other Finds [JRA Supplement 60]. Portsmouth, RI. Pp. 195–210, Figs. 2, 3.

 

Hayes J.W. 1972. Late Roman Pottery. London.