החפירה נערכה בחלק הדרומי של העיר העתיקה, סמוך לפינת הרחובות הרצוג וביאליק. בהמשך רחוב ביאליק נחפרו בעבר בית קברות מהתקופה האסלאמית הקדומה ושרידים מהתקופה הממלוכית (פרנוס ונגר 2008; איור 1: 4016-A), ובמגרש סמוך נתגלו שרידי מבנה מן התקופות הממלוכית והעות'מאנית (טואג 2011; איור 1: 5633-A). בחפירה הנוכחית נפתחו שני ריבועים, ונחשפו חלקים משני חדרים (1 ו-2; איור 2), השייכים למבנה מן התקופה הממלוכית. במבנה הובחנו חמישה שלבי בנייה ותיקונים (א–ה).
 
שלב א. משלב זה נחשף קיר (116W; איור 3), שהפריד בין שני החדרים. הקיר נבנה משתי שורות של אבנים בינוניות–קטנות, שהשתמרו לגובה נדבך יחיד; על שני פניו של הקיר שרדו קטעי טיח אדום. בחדר 1 ניגשה אל הקיר רצפת טיח בצבע אדום (115L/112L; איור 3). בפירוק הרצפה התגלו שתי קערות (איור 1:4, 11), שאחת מהן (מס' 1) מזוגגת, שני קנקנים (איור 6:5, 7) ורגל של כלי ברונזה, ככל הנראה פמוט (איור 6). בחדר 2 ניגשה אל הקיר רצפת טיח, אדומה אף היא (101L). בהצטברות על הרצפה (106L) התגלו שתי קערות מזוגגות (איור 5:4, 7) ושתי קדרות (איור 1:5, 2), שאחת מהן (מס' 1) עשויה ביד. בהצטברות (114L) שניגשה לקיר 116 מצפון לרצפה 101 נמצאו ידית מזוגגת של פך (איור 9:5) ופך מסננת (איור 11:5). בחלק הדרומי של שטח החפירה נחשפה שכבת אבנים (107L), ככל הנראה המשך תשתיתה של רצפת טיח 101. בתשתית נמצאו קערה פשוטה שדופנותיה עבות ומעוצבות ברישול (איור 10:4) ושני פכים (איור 8:5, 10), שאחד מהם (מס' 10) עשוי מטין לבן (soft paste) ומעוטר בצבעי כחול ולבן.
 
שלב ב. לשלב זה יוחס קטע קטן של רצפת טיח (113L; איור 7), שנחשף בפינה הצפונית-מערבית של חדר 1; נראה כי היה זה תיקון נקודתי קטן שהביא להגבהה קלה במפלס הרצפה ונמשך מערבה.
 
שלב ג. בשלב זה המשיך קיר 116 להתקיים, ולחדר 1 נוספו שני קירות שתחמו אותו ממערב (117W) ומצפון (119W). קיר 117 נבנה מאבני גוויל; מקיר 119 נותרה רק תעלת שוד. פינת הקירות הוקמה מעל רצפה 113. אל הקירות ניגשה רצפת טיח בצבע אדום (104L; כ-3 ס"מ עובי; איור 8), שהושתתה על אבני גוויל בינוניות וקטנות. במפגש עם קיר 117, הרצפה התרוממה קמעה וכיסתה את חלקו התחתון של הקיר (רולקה), כעדות שרידי הצבע האדום שנותרו עליו; שוליה של הרצפה נראו גם בתעלת שוד 119, עדות כי היא כיסתה גם את חלקו התחתון של קיר זה. בהצטברות על הרצפה (108L) התגלו שש קערות מזוגגות (איור 2:4–4, 6, 8, 9), שאחת מהן (מס' 8) עשויה מטין לבן (soft paste), ושני סירי בישול עשויים ביד (איור 3:5, 4).
 
שלב ד. לשלב זה יוחס קיר שהוקם בחדר 2 (118W); הקיר ניגש ממזרח אל חלקו המרכזי של קיר 116 ונבנה משורה סדורה של ארבע אבנים גדולות ומהוקצעות חלקית שהונחו על רצפת טיח 101.
 
שלב ה. לשלב זה יש לייחס קטע מרצפה (103L), שנחשפה מצפון-מזרח לקיר 116, ועשויה אף היא מטיח בצבע אדום; מפלסה מלמד כי היא מאוחרת ליתר השרידים (איור 2: חתך 1–1).
 
בפינה הדרומית-מערבית של שטח החפירה הובחן בור מודרני (110L), שנמצאו בו שברי כלי חרס, ובהם שבר קנקן (איור 5:5), לצד חלקים של כלי ברזל מודרניים.
 
שימושו של המבנה שרצפותיו וקירותיו טויחו בטיח אדום אינה ברורה, אך ייתכן כי שימש למגורים. אף שבקרבת שטח החפירה לא נערכו חפירות רבות והמידע על אודותיו אינו רב, ניתן לשער שאזור זה היה מחוץ לעיר מהתקופה האסלאמית הקדומה, בשל קרבתו לבית הקברות המשתרע ממערב לו (פרנוס ונגר 2008). כל הממצא הקרמי מתוארך לתקופה הממלוכית, בהתאמה לשרידים שנתגלו בחפירתו של טואג (2011) במגרש הסמוך. אף שהחפירה לא העמיקה עד לקרקע בתולה, דומה כי הבנייה באזור החלה רק בתקופה הממלוכית, כפי שמלמדים הממצאים מחפירתו של טואג במגרש הסמוך.