בחודשים אפריל ומאי 2017 נערכה חפירת בדיקה לצד בית כנסת קרלין בטבריה (הרשאה מס' 7984-A; נ"צ 251146-80/743586-610; איור 1), לקראת שיפוץ 'חצר היהודים'. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי י' חושקר (צילום), בסיוע ק' קובלו-פארן וא' שטרן (הנחיה מדעית), מ' פלג (תיעוד דיגיטלי), י' יעקובי (מנהלה), ר' לירן (מדידות ושרטוט), ע' שטרן (כלי חרס) ופועלים מכפר מנדא.
'חצר היהודים' הייתה חלק מהרובע היהודי של טבריה בתקופה העות'מאנית (המאה הי"ח לסה"נ). בחפירות קודמות באזור זה נחשפו שרידי מצודה מן התקופה הצלבנית (סטפנסקי 2009; Razi and Braun 1992), ונקבע כי בתקופה זו השתרעה העיר מצפון לתחום העיר מהתקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
בחפירה הנוכחית (75 מ"ר) נפתחו שני שטחים — שטח A ממערב לבית הכנסת, ושטח B ממזרח לו — ונחשפו שרידים המיוחסים לשתי שכבות: קירות אחדים בשטח A וקיר איתן העוטף מנהרה בשטח B, שזמנם התקופה הצלבנית (שכבה II); וקירות נוספים ורצפות, שנחשפו בעיקר בשטח B, שזמנם התקופה העות'מאנית (שכבה I).
שכבה II — התקופה הצלבנית (המאות הי"ב–הי"ג לסה"נ). בשטח A נחשפו ארבעה קטעים קצרים של קירות (איור 2). אי אפשר לשחזר את קווי המתאר של המבנה שאליו השתייכו הקירות בשל שטח החפירה המצומצם. באחד הקירות התגלה פתח שנחסם באבנים ובטיט. שיטת הבנייה והחומרים ששימשו לחסימת הפתח דומים לאלה ששימשו לחסימת שער המצודה (סטפנסקי 2009).
בשטח B נחשף קטע מקיר איתן בציר מזרח–מערב (103W; 7 מ' רוחב; איור 3); רק הפן הצפוני של הקיר נחפר ידנית, ואילו הפן הדרומי נחשף באמצעות בכלי מכני. שני פניו של הקיר נבנו מאבני בנייה אחידות בגודלן; החלל ביניהם מולא בנדבכים רבים של אבני גוויל וטיט. קירות דומים שנחשפו במרחק של 10–20 מ' מצפון לחפירה היו חלק מהמצודה הצלבנית של טבריה (סטפנסקי 2009). קירות איתנים שנבנו בשיטה זו התגלו גם במבנים גדולים מן התקופה הצלבנית בעכו (א' שטרן, מידע בעל פה).
בתוך הקיר האיתן התגלתה מנהרה בציר מזרח–מערב (7 מ' אורך חשיפה); אורכה המקורי אינו ידוע בשל ההרס בקצה המזרחי שלה. המנהרה נפרצה במרכז הקיר, כנראה במאה העשרים, שכן נראה כי הפריצה נעשתה באמצאות כלים מכניים. למנהרה תקרה מקומרת לאורך רוב הקטע החשוף (איור 4), אך בקצה המערבי של קטע זה עשויה התקרה מלוחות בזלת (איור 5); בנקודה זו היה פתח עם מזוזות אבן שנחסם באבני גוויל.
תפקידם של הקיר האיתן ושל המנהרה העוברת דרכו לא התבררו; עם זאת, ראוי לציין כי המנהרה הובילה מן המצודה אל עבר הכנרת.
מצפון למנהרה נחפר מילוי אדמה, ובו אבני בנייה גדולות. במילוי נמצא בסיס עמוד מן התקופה הקלאסית, ששימש בשימוש משני פי באר בתקופה הצלבנית (איור 6).
שכבה I — התקופה העות'מאנית (המאות הט"ז–הכ' לסה"נ). בשטח A התגלה מילוי אדמה (0.75 מ' עובי), ובו צינורות, חרסים, ממצא זכוכית ועצמות בעלי חיים; הוא תוארך לתקופה העות'מאנית. בשטח B נחשפו קירות אחדים ושתי רצפות. שתי הרצפות השתייכו לאותו מבנה: הרצפה המזרחית שימשה כנראה רצפת המבנה, ואילו הרצפה המערבית שימשה אולי במה מוגבהת או ספסל (איור 7).
Razi Z. and Braun E. 1992. The Lost Crusader Castle of Tiberias. In B.Z. Kedar ed. The Horns of Ḥaṭṭin (Proceedings of the Second Conference of the Society for the Study of the Crusades and the Latin East, Jerusalem and Haifa, 2–6 July 1987). Jerusalem–London. Pp. 216–227.