בחודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2016 נערכו שתי עונות חפירה קצרות בחורבת נחת (ח' אל-מנחתה; רישיון מס' 62/2016-G; נ"צ 222022-190/771513-734), כחלק ממחקר על ההתיישבות הכפרית בתקופה הצלבנית. החפירה, מטעם המכון לארכיאולוגיה על שם זינמן שבאוניברסיטת חיפה ובמימון תקציב המחקר של החופר, נוהלה על ידי ר' חמיסה בסיוע ס' חמיסה (מדידות), א' גרשטיין (פוטוגרמטריה וצילום ממצא), א' ירמולין (מעבדת מתכות), ג' בר עוז (פאונה), ש' שליו (חקר מתכות), א' בועז (כלי חרס), ר' לין (ניקוי זכוכית) וע' רגב-גיסיס (עיבוד גרפי).
חורבת נחת (כ-40 דונם), שבגן לאומי נחל כזיב, משתרעת על שלוחת הר שכיוונה הכללי צפון–דרום, בגובה כ-400 מ' מעל פני הים, ומרוחקת כ-800 מ' מדרום-מזרח למצודת מונפורט. היישוב נמצא בחלק הדרומי של האתר, ואילו בחלקו הצפוני התגלתה מחצבת אבן רחבת ידיים, ששימשה בין היתר לבניית מגדל העוז של מבצר מונפורט ומבנים רבים ביישוב שמדרום למחצבה. בסקר הארכיאולוגי של הגליל העליון תועדו באתר שרידים מהתקופות הרומית, הביזנטית והצלבנית/הממלוכית (Frankel et al 2001:28). לא ידוע מתי בדיוק הוקם הכפר של ימי הביניים, אך מתיעוד פרנקי עולות השנים 1160–1220, כך שסביר להניח שהכפר נוסד כשהאזור היה תחת שלטונו של ג'וסלין השלישי מקורטנה, בשנים 1181–1187 (Khamisy 2017). בסקר ארכיאולוגי שנערך בשנת 2013 (רישיון מס' S-390/2013) זוהו באתר שרידי מבנים ומתקנים רבים, ובהם מבנים מן התקופה הצלבנית, שאת חלקם ניתן לשחזר.
החפירה המצומצמת הנוכחית נערכה בעקבות סקר זה, במטרה להרחיב את הידע על האתר מהתקופה הצלבנית. נחשפו שרידי מבנה, ובו שני שלבי בנייה, המתוארכים לתקופה הצלבנית. בשכבות העליונות בכל שטח החפירה התגלו שברי כלי חרס וממצאים מכל התקופות שזוהו בסקר הגליל העליון, אך סמוך לרצפות המבנה הממצא היה בעיקר מן התקופה הצלבנית.
בחדר שבין שלושה קירות בצפון-מערב השטח (W3–W1; איורים 1, 2) נחשפה הצטברות אדמה ובה חרסים מעורבים, שהמאוחרים שבהם מתוארכים לתקופה הצלבנית. שכבת הצטברות זו העמיקה עד ליסודות הקירות, שהושתתו על סלע האם. רוב הממצא על הסלע מתוארך לתקופה הצלבנית, עדות לכך שהקירות נבנו בתקופה זו. ממזרח לקיר 3 נחשף שער איתן של מבנה, שהכניסה אליו הייתה מרחוב, אולי הרחוב הראשי של הכפר, דרך ריצוף אבן מסיבי הניגש לקירות (איור 1: מצפון ל-W5). יסודות קירות אלה נבנו על סלע אם המשתפל ממזרח למערב. רוב הממצא, גם זה שעל הסלע, מתוארך לתקופה הצלבנית, והוא מתארך את המבנה כולו לתקופה זו. על פי הבנייה הטובה, סביר להניח שהיה זה מבנה ציבור כלשהו.
בשלב מאוחר נבנו קירות נוספים, חלקם על הרחוב, ונסתמו מעברים ואף חלק מהשער עצמו. שינויים אלה, שנערכו עדיין בתקופה הצלבנית, שינו את ייעוד המבנה. מצפון לשער נחשפו שני קירות
(W6 ,W5), שנבנו על הריצוף ועל כן מעידים כנראה על שינוי בתפקוד המבנה. מדרום לשער נמצאו שרידי מבנה וריצוף באבנים קטנות, שסתמו חלק מהשער ומחזקים את ההשערה ששימוש המבנה השתנה. גם כאן הממצא הקרמי מעיד כי המבנה מתוארך לתקופה הצלבנית.
בדיקות בכמה נקודות בשטח החפירה העלו שכל המתחם שנחפר הושתת על סלע האם או על שטח שפולס מעל סלע האם (איורים 2–4). עיקר האבן ששימשה את הבנאים היא אבן דולומיט ואבן גיר קשה, שאינה מתבלה במהירות, ועל אבנים רבות ניתן לראות סימני סיתות אלכסוני עדין ואף תווי סתתים.
לפי הסקר הארכיאולוגי חלק מהמבנים שעודם נראים בשטח הם מהתקופה הצלבנית. הכפר הצלבני תוכנן כ'כפר רחוב' ותושביו היו פרנקים (Khamisy 2017). בחפירות הנוכחיות, למרות שטחן הקטן, נחשפו מבנים שלא נראו קודם לעין, וחשפו חלק משרידי מבנה איתן שיכול להעיד על נוכחות פרנקית באתר. נראה שהמבנה נהרס ברעידת האדמה של שנת 1202 (Khamisy 2018), בשטחו נבנו קירות של מבנה אחר וחלק מהשער נסתם. השלב המאוחר של הבנייה פחות מושקע מהשלב הקדום, אולי כתוצאה מירידה באיכות החיים של תושבי הכפר. את שלב ההרס האחרון יש לתארך ליוני 1271, כאשר הכפר ומבצר מונפורט נכבשו בידי ביברס.
Frankel R., Getzov N., Aviam M. and Dagani A. 2001.
Settlement Dynamics and Regional Diversity in Ancient Upper Galilee: Archaeological Survey of Upper Galilee (IAA Reports 14). Jerusalem.
Khamisy R.G. 2017. History and Archaeology of the Frankish Village of Tarphile. In A.J. Boas and R.G. Khamisy eds. Montfort: History, Early Research and Recent Studies. Leiden and Boston. Pp. 128–136.
Khamisy R.G. 2018. Archaeological Remains of the 1202 Earthquake in the Frankish Village of Tarphile/Khirbat al-Manḥata. Levant 49:333–341.