פתחו שני שטחי חפירה (B ,A; איור 2). בשטח A נחפרו שלושה ריבועים, ונחשפו בהם שרידי מבנה מן התקופות העבאסית והפאטימית (המחצית השנייה של המאה הט' עד שלהי המאה הי"א לסה"נ). בשטח B נחפר חצי ריבוע, ונחשף בור מים שלא נחפר.

 
שטח A. במרכז השטח נחשפו שרידי מבנה ובו שני שלבי בנייה. לשלב הראשון יוחסה רצפת טיח (L107) שהושתתה על אבני גוויל שהונחו על מילוי אדמה. הרצפה ניגשה אל קיר (W109) ואל תעלות שוד (L113 ,L108) — ככל הנראה שרידי חדר. הקיר (0.55 מ' גובה השתמרות) בנוי מאבני גוויל קטנות, והפן הפנימי שלו מטויח בטיח לבן; קצהו הדרומי-מזרחי נפגע מבור ספיגה מודרני. ממערב לתעלת השוד 108 נחשפה חצר שמפלסה זהה לזה של רצפה 107, ואף היא רוצפה בטיח (L114).
בשלב השני חולק החדר לשניים בבניית קיר אבן (W112), שהוקם הישר על רצפה 107; השתמר ממנו נדבך אחד של אבנים מסותתות בגסות(איור 3). בחפירת פני השטח בחלק זה של השטח (L101) נמצאו שני קנקנים המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה (איור 6:4, 8).
בפינה הצפונית-מזרחית של השטח נחשף שריד קטן של רצפת פסיפס (L106; איור 5) עשויה אבני פסיפס קטנות בצבעים לבן, שחור ואדום היוצרות עיטור הנדסי. בקרבת רצפת הפסיפס נחשף קטע מרצפת טיח (L103; איור 6) שהמשיכה מערבה אל מחוץ לשטח החפירה. בפינה הצפונית-מערבית של הריבוע נחפר חתך עומק אל המילויים (L124 ,L121 ,L115) שמתחת לרצפה. במילוי 121 נמצאו כלי דמוי רימון (Sphero-conical container; איור 13:4) וצפחת עשויה בדפוס מן המאות הט'–הי"א (איור 16:4). בחפירת מילוי 124 נמצא כלי דמוי רימון נוסף (איור 14:4). בפני השטח (L100) בחלק זה של שטח A נמצאו קנקן המתוארך למאות הי'–הי"א (איור 7:4), קנקנית מן המאות הח'–הט' (איור 11:4) ומכסה לקנקן (איור 15:4).
בחלק הדרומי של השטח נחשף יסוד של קיר איתן בנוי מאבנים מסותתות בגסות (W119; איורים 2: חתך 1–1; 7); מנדבכי העל שלו השתמרו אבנים אחדות בלבד. אל הקיר הוצמדה אומנה סגלגלה ורחבה (W118); השתמר ממנה רק היסוד, שנבנה מאבני גוויל קטנות מלוכדות היטב בחומר מליטה אפור. לצד הקיר והאומנה נמצא קנקן מן המאות הי'–הי"א לסה"נ (L122; איור 9:4). אל הקיר והאומנה ניגשו ממזרח שתי רצפות, זו מעל זו (איורים 2: חתך 2–2; 7). בשלב הקדום ניגשה אליהם רצפת טיח (L120) שהשתמר ממנה חלק קטן; בחפירת המילוי מתחתיה (L123) נמצאו כלי חרס מן התקופה העבאסית, ובהם ספל מטיפוס Late Fine Byzantine Ware (איור 3:4). בשלב השני כוסתה הרצפה בשכבה עבה של מילוי כהה (L116), מעליו הונח מילוי בהיר (L111), ועליו הושתתה רצפת גיר כתוש (L110). במילויים 111 ו-116 נמצאו כלי חרס המתוארכים לתקופה העבאסית. אלה כוללים שתי קערות ממילוי 111 — קערה מטיפוס Coptic Glazed (איור 1:4) וקערה מטיפוס  Fine Byzantine Ware(איור 2:4) — וקנקן מעוטר בעיטור פלסטי בבסיס הצוואר (איור 4:4) שנמצא במילוי 116. אל הקיר ואל האומנה ניגשת ממערב רצפת גיר כתוש (L117), שבחפירתה ובחפירת המילוי תחתיה נאספו כלי חרס המתוארכים לתקופה הפאטימית (לא צוירו). בחפירת פני השטח בחלק זה של השטח (L102) נמצאו קנקן מטיפוס זיר המתוארך למאות הט'–הי' לסה"נ (איור 5:4), קנקן מן המאות הט'–הי' לסה"נ (איור 10:4) ופך המתוארך למאות הט'–הי"א (איור 12:4).
 
שטח B. בפינה הדרומית-מערבית של המגרש אותר בור מים בנוי (L105; איור 8) שהשתמר בשלמותו. פנים הבור לא נחפר.
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה נמצאו וזוהו 14 שברי כלים (לא צוירו) המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי' לסה"נ). הכלים המוקדמים תוארכו לתקופה האומיית. בתשתית של רצפה 107 נמצאה שפה של כוס עדינה מזכוכית כחלחלה-ירקרקה בהירה, מכוסה בליה כסופה. הכלי נופח לדפוס של צלעות וסובב, הדגם אלכסוני רדוד והדופן דקה. השפה שויכה לכוס כיוון שהיא מעוגלת באש ועדינה; טיב החומר והצורה מאפשרים לתארכה לתקופה האומיית. שפה נוספת של כוס/קערה, מעובה מעוגלת באש, נמצאה במילוי מתחת לרצפה 103 (L121). הזכוכית בגוון ירקרק-צהבהב והדופן עבה יחסית; הטיפוס מתוארך למאה הח' לסה"נ. בלוקוס זה נמצאו שפה נוספת של כוס קערה גלילית המתוארכת לפרק זמן זה ושפה משפכית מקופלת פנימה, של בקבוק או פכית, מטיפוס שנפוץ מאוד במכלולים שתוארכו לתקופה האומיית. שני הכלים עשויים זכוכית ירקרקה-כחלחלה המכילה בועיות והרבה גופיפים שחורים, והיא מכוסה בליה כסופה וחולית. בסיס שטוח של כוס מהסוג הזה נמצא במילוי 120. הבסיס עשוי זכוכית בגוון ירקרק-כחלחל מכוסה בליה כסופה. על הבסיס צלקת קטנה של מוט הזגג.
בקבוצה השנייה כלים המתוארכים לתקופה העבאסית. הם נבדלים מהקבוצה הראשונה בטיב הזכוכית ובבליה המכסה אותה. בתעלת שוד 113 נמצאה שפת קערה מעובה, מעוגלת באש, שטוחה, עשויה זכוכית חסרת צבע המכוסה בליה שחורה-כסופה מאכלת מאוד. על פני השטח (L100) נמצאו שלושה כלים: בית פתיל שלם והתחלת הבסיס של נר קערה שבמרכזו בית פתיל, עשוי זכוכית ירקרקה בהירה המכוסה בליה שחורה-כסופה עבה ומאכלת; שבר של ידית עשויה זכוכית חסרת צבע המכוסה בליה שחורה-כסופה מאכלת מאוד. כלים אלו מתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ. איתם נמצא גם שבר בסיס קטן טבעתי חלול של כוס או קערה, שעל פי צורתו וטיב החומר שממנו הוא עשוי, מתוארך לתקופה האומיית.
הכלים שנמצאו בחפירה שייכים לטיפוסים מוכרים ונפוצים מאוד ברמלה, כמו גם באתרים אחרים שיש בהם שכבות מהתקופה האסלאמית הקדומה. הם מייצגים כלי יום-יום פשוטים יחסית מתוצרת מקומית.
 
בחפירה נחשפו שרידים של מבנה אחד לפחות, שבו חדר ואולי חצר פנימית. שרידי רצפת הפסיפס המעוטרת, רצפות הטיח העשויות באיכות גבוהה ושני הקירות האיתנים מחזקים את ההנחה שבחלק זה של העיר מן התקופה האסלאמית הקדומה התגוררה אוכלוסייה אמידה.