ניתוח הממצאים, בעיקר נוכח אופיין החלקי והמקוטע של החפירות, העלה שאלות רבות הנוגעות לאופי השלבים ולתיארוכם, והוביל לפרויקט החפירות הנוכחי.

בעונת החפירות הנוכחית נוקו חתכים שנותרו בשטח לאחר עונת 2013, ואשר היו מכוסים עד לאחרונה בחול. החפירה התמקדה בהבנת השכבות שהובחנו בחתכים ובחפירות ממוקדות בקנה מידה קטן, כדי לענות על שאלות שהתעוררו בעקבות ניתוח ממצאי חפירות ההצלה.
נחפרו עשרה מוקדים ברחבי מכלול המקדש (איור 2), במטרה לחדד את הבנת היחסים בין מגוון האלמנטים, תיארוכם ואופיים. הם מתוארים ממערב למזרח. מוקדים 9 ו-10 מתוארים בנפרד.
 
1. בקצה הצפוני-מערבי של מבנה המקדש נחפר בשנית הריבוע המערבי ביותר מעונת 2013 (N13). בשלב ראשון הוסרו מילויי חול שכיסו ראשי אבנים שהחלו לבצבץ בחפירת ההצלה. שטח החפירה הורחב כך שיכלול את כל הריבוע ונחשף המשכו המערבי של הקיר הצפוני של החדר הצפוני במקדש (קיר שנחשף בעונת 2013 – W473). הקצה המערבי של החלק החדש של הקיר (W850; כמעט 2 מ' אורך חשיפה) חתוך (איור 3). מדרום לקיר 850 ובהמשך התוואי שלו נבנה קיר טרסה מודרני (W852) בציר דרום-מזרח–צפון-מערב. מצפון וממערב לקיר זה מילויים של אדמה חקלאית. זהו חלק ממערכת מדרגות העיבוד החקלאיות שנבנו על ידי תושבי הכפר הערבי קאלוניה בתקופה המודרנית, ומיקומו של קיר הטרסה מציין את קו עיקול המדרון בתקופה זו. נראה אם כך, שרבים הסיכויים שהקיר המערבי של מבנה המקדש כלל לא השתמר.
2. במרכז מבנה המקדש נפתח מחדש חלקו המזרחי של ריבוע (M15) שנחפר בעונת 1993 ושוב בעונת 2013. בעבר נחשף כאן קטע של ריצוף אבן הגבוה בכ-0.2 מ' מריצוף העפר הכבוש והטיח שנחפר בקצה המזרחי של המבנה בעונת 2012. בחפירה המחודשת נחשף חלק קטן נוסף של הריצוף בחלקו המזרחי. חלק מאבני הריצוף פורקו והעפר תחתן נחפר (כ-0.8 מ"ר; איור 4). בעומק 0.3 מ' נמצאו צור רב ומעט חרסים ונחשפה שכבת עפר ובה אבנים קטנות רבות, חלקן שרופות, אך ללא עדות לרצפה קדומה. נראה אם כך, שריצוף האבן הוא הריצוף המקורי של המבנה באזור זה, והוא שימש בד בבד עם רצפת העפר הכבוש והטיח. לאור ממצא זה אפשר לאשש את ההשערה שהועלתה בעקבות החפירות ב-2013, שלפיה ההבדל בחומר ובגובה בין הרצפות מעיד על שני חללים בתוך המבנה; התנועה פנימה ומערבה לתוך המבנה הייתה כרוכה בעלייה.
3. נחפר שטח (2 × 1 מ') בחלק הצפוני-מזרחי של מבנה המקדש (M17), מדרום לקיר W71, במקום שבו נחפר בעונת 2012 ספסל צמוד לקיר 71 וכן רצפת העפר הכבוש והטיח אשר הושתתו על מילוי פילוס של עפר ובו אבנים קטנות רבות מאוד. בחפירה המחודשת נמצא המשכו של מילוי הפילוס, המאופיין בעפר דק ובו כמות גדולה מאוד של אבנים קטנות, חלקן שרופות, וכן צור ומעט חרסים. בחפירה המלאה של מילוי הפילוס הסתבר שהוא הושתת על שכבת עפר קשה מאוד ובה אבנים קטנות רבות, המשתפלת לדרום. בשכבה זו קבוע קיר (W851) שרק ראשו נחשף, כיוונו הכללי צפון-מערב–דרום-מזרח, והוא מתעקל בקצהו הדרומי. בהסתמך על ממצאי חפירות ההצלה בשטח זה, נראה שאפשר לשייך את השכבה הזו לתקופה הניאוליתית.
4. בפינה הצפונית-מזרחית של מבנה המקדש נוקה החתך תחת קירות W71 ,W61, במקום שבו היו במקור ספסלים שדיפנו את הקירות ופורקו בעונת 2012. בפינה זו בסיסי הקירות גבוהים מבשאר האזורים שבהם נחשפו הקירות בחלקו הדרומי והמערבי של המקדש, והם מושתתים על שכבת עפר קשה ובה אבנים קטנות רבות, הנראית כחלק מהשכבה שהובחנה בחפירה שממערב (לעיל, סעיף 3; איור 5).
5. מצפון לקיר 71 הצפוני של המקדש נחפר חלקו הדרומי-מזרחי של ריבוע N17 כדי לברר אם יש חדר נוסף מצפון לקיר. לא נמצאו לכך עדויות כלשהן, ולאחר חפירה בעפר חום, שחלקו הצטברויות מאז עונת 1993, נחשפה שכבת העפר הקשה ובה האבנים הקטנות שהובחנה מדרום (לעיל, סעיפים 3, 4). בסיס הפן הצפוני של קיר 71 גבוה מבסיס הפן הדרומי, וניכר שהושתת על שכבת העפר הקשה המשתפלת לדרום, ללא חפירה של תעלות יסוד.
6. בפינה הדרומית-מזרחית של המקדש (בריבוע L17) נוקה החתך המערבי של הריבוע וזוהה חלק נוסף של רצפת העפר הכבוש והטיח. הריצוף הושתת על שכבה עבה של מילוי פילוס עשוי עפר דק וכמות גדולה של אבנים קטנות, חלקן שרופות. המילוי נדגם לצורך תיארוך פחמן 14 ו-OSL.
7. נחפר שטח (2.0 × 2.4 מ'; איור 6) בחלק הדרומי של חצר המקדש, מצפון ל-W73 וצמוד לו (אזור שנחפר בעבר עד מעל לגובה רצפת החצר המקורית, K–L19). חפירה של סנטימטרים ספורים חשפה קטעים של רצפת העפר הכבוש של החצר, שנחשפה כבר בעבר מצפון, צמוד למזבח וסביבו, ועליה נמצא מכלול כלי הפולחן. זוהי הרצפה המקורית של המקדש. מתחת לרצפה נמצא מילוי עפר דק, ובו אבנים קטנות רבות, ששימש לפילוס השטח, בדומה לזה שנמצא בחלק המזרחי של מבנה המקדש עצמו. את הרצפה ומילויי הפילוס שתחתיה חתכה תעלת יסוד של קיר 73, שתחם את החצר מדרום למן תקופת הברזל 2ב, ושימש קיר צפוני של מבנה שנחשף בעונת 2012 מדרום לחצר המקדש, ואשר היה בשימוש עד למאה הו' לפסה"נ. מילוי הפילוס של רצפת חצר המקדש חתם תחתיו רכיבים אחדים השייכים לשלב קדום בתקופת הברזל 2א, ובהם ראשה המפולס של אבן גדולה מאוד (0.74 × 0.57 × 0.35 מ'), שצמוד לה נבנה מתקן סגלגל, בנוי אבני שדה בינוניות וגדולות וביניהן אבנים קטנות. תשתית עפר כבוש, שרק קטע קטן של רצפת הטיח שהושתתה עליה שרד, ניגשה לאבן הגדולה. אבן זו נמצאת בתוואי של אבנים גדולות שטוחות-ראש נוספות שהובחנו מצפון בעונת 2012. אבנים אלה וחלקים של קירות שהיו ביניהם, היו חתומים תחת רצפת החצר והמזבח. נוסף על כך, בשכבה זו נמצאו שברי כן פולחני ממורק. הממצאים החדשים שנחשפו בעונה הנוכחית מצטרפים לשרידים שנחשפו בעונת 2012, והם מעידים על קיומו של מבנה קדום למכלול המקדש, שאף הוא מתוארך לתקופת הברזל 2א. רצפת מבנה הפולחן הקדום נראית בבירור גם בחתך הגובה שנוצר בקצה המזרחי של שטח החפירה, אך קטע זה של הרצפה טרם נחפר. בדומה למכלול המקדש, גם רצפת מבנה הפולחן הקדום הושתתה על מילוי עפר דק ובו אבנים רבות. החפירה בנקודה זו הייתה עד לעומק שאליו נחפר השטח מצפון בעונת 2012.
8. בדרום-מזרח שטח החפירה (K-L19) נחפר חלק מקיר (W73A), הצמוד לפן הצפוני של קיר 73. חלקו המערבי של קיר זה נחשף בעונת 1993 והוא פורק בעונת 2012. הקיר זוהה במהלך עבודת ניתוח ממצאי חפירות ההצלה כספסל השייך לשלב מאוחר בחצר, ומתוארך ככל הנראה לתקופת הברזל 2ב. בחפירה הנוכחית פורק קטע של קיר 73A, הבנוי נדבך אחד של אבני שדה בינוניות. ספסל זה נבנה על מילויי עפר וכן מעל תעלת היסוד של קיר 73.
 
בחלקה המזרחי של החצר נפתחו שני ריבועי בדיקה ברצועה שכיוונה צפון–דרום. באזור זה הייתה טרסה מודרנית שפונתה בכלים מכניים בפיקוח של רשות העתיקות בעת עבודות השימור והשחזור של האתר, עוד לפני שהחלה החפירה הנוכחית. רצועה זו לא נחפרה קודם לכן, ובחתך שנוצר לאורך הפן המערבי שלה אפשר היה להבחין בארבע הרצפות של חצר המקדש, שהשתמרו במקוטע. המתודולוגיה של החפירה באזור זה הייתה חפירה מדורגת של השכבות כפי שהן נראות בחתך. לאחר חפירה של הצטברויות העפר העליונות התייצבה החפירה במפלס ברור ושטחה צומצם כדי להשאיר חלק מכל מפלס, כך שבסוף העונה נוצרו שני ריבועים מדורגים, שבהם יש ייצוג לכל מפלס ריצוף.
9. בדרום מזרח (K–L20) נפתח ריבוע (כ-2 × 3 מ') ונחשפו בו שני מפלסים. המפלס העליון עשוי עפר מהודק וחותם תחתיו את ספסל 73A, ואילו המפלס מתחתיו עשוי עפר מהודק וחוואר צהבהב, והוא ניגש אל הספסל. רצפות אלו הן חלק משתי הרצפות המאוחרות בחצר המקדש, והן מתוארכות לתקופת הברזל 2ב. מתחתן נחשפו שכבות עפר ומילויי עפר ואבנים.
10. נפתח ריבוע (כ-2.0 × 1.8 מ'; איור 7) מצפון לריבועים K–L20, בריבוע L20, ונחשפו בו שלושה מפלסים. המפלס העליון עשוי חוואר צהבהב, שהשתמר במקוטע. המפלס האמצעי עשוי בחלקו משכבת חוואר צהבהב ובחלקו מטיח לבן עבה, ייתכן שזוהי עדות לתיקון הרצפה. הרצפה התחתונה עשויה עפר כבוש ובו שרידי טיח לבן. רצפות אלו הן חלק משלוש הרצפות התחתונות של חצר המקדש, הרצפה העליונה המאוחרת לא הובחנה בריבוע זה. בין הרצפות היו שכבות עפר ומילויי עפר ואבנים, ששימשו לפילוס החצר בעת הגבהת הרצפות. לא נמצאו כאן אלמנטים בנויים.
 
עונת החפירה הנוכחית אפשרה בחינה מחודשת של מכלול המקדש בתל מוצא לאור תובנות ושאלות שהתעוררו במהלך ניתוח ממצאי חפירות ההצלה. חפירה מדוקדקת של חתך שהושאר בקצה המזרחי של החצר בסיום חפירות ההצלה אפשרה הבחנה של ארבע הרצפות המייצגות את שלבי השימוש בחצר במהלך תקופת הברזל 2, ואילו פירוק חלק קטן של רצפת האבן במקדש מעידה על חלוקה פנימית במבנה. בדיקות וחפירות מצומצמות ברחבי המכלול הבנוי מעידות על כך שהמקדש נבנה על מילויים קדומים, שמרביתם מהתקופה הניאוליתית, ושמילויים עבים של עפר ואבן שימשו לפילוס המרחב טרם התקנת הרצפות.
נוסף על כך, אומת קיומו של מבנה פולחן קדום, שהיה משוער בעקבות ממצאים מעונת 2012. מבנה זה מתוארך אף הוא לתקופת הברזל 2א. אף שתכניתו ומידותיו אינם ידועים, נראה שהיה קטן יותר ממכלול המקדש וייתכן שהשתרע רק בשטח החצר, כיוון שבמבנה המקדש ניכר שקירות המבנה ומילויי הפילוס הושתתו על שכבות קדומות מהתקופה הניאוליתית.
החפירות המחודשות מוסיפות מידע חשוב הן להבנת האתר והתפתחות מכלולי הפולחן שבו, הן להבנת תהליכי התפתחות הפולחן ביהודה בתקופת הברזל 2. זהו האתר היחיד ביהודה שבו נמצא מכלול מקדש מונומנטלי, ויתרה מכך, שיכוב של מבני פולחן ועדות ברורה להמשכיות פולחנית במהלך כל תקופת הברזל 2.
מטרתו העתידית של פרויקט החפירות הוא חשיפתם המרבית של מכלולי הפולחן, והבנת תהליכי ההרבדה בהם.