בחודשים ספטמבר–אוקטובר 2017 נערכה חפירת הצלה בנחל ימלה (הרשאה מס' 8092-A; נ"צ 19862-905/62527-73; איור 1), לקראת סלילת כביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד השיכון, נוהלה על ידי נ' בן-ארי (צילום שטח), בסיוע נ' נחמה (מנהלה), ר' פיסטר וה' סלוביץ' (מדריכות חינוך), מ' קאהן (מדידות ושרטוט), א' ויגמן (צילום), א' מרקו (צילום אוויר), ס' גנדלר (גילוי מתכות), ח' שליקר (בדיקות מקדימות ופיקוח), ס' דלאשה (GPS ופיקוח), א' אקרמן (דגימות OSL), י' רפויאנו (זיהוי כלי חרס), א' קמייסקי (רפאות כלי חרס) וד"צ אריאל (נומיסמטיקה). כן סייעו ע' שלו, א' לוי, ח' נויגבורן וע' שדמן (מרחב ירושלים).
החפירה השתרעה על שלושה מדרונות מתונים בשוליים הצפוניים של תל ח' אל-עליא ובשוליים המערביים של הגבעות שעליהן שוכנות החורבות ח' פטיר וח' אום א-סאמאד, המשתפלים אל עבר נחל ימלה. בשטח הנחפר נסקרו בעבר דרכים ומתקנים חקלאיים (Dagan 2010: Sites 75, 141). בח' אום א-סאמאד נסקרושרידי יישוב מהתקופות הכלקוליתית, הרומית, הביזנטית והעות'מאנית, וכן מתקנים חקלאיים שתאריכם אינו ידוע. כן נתגלו ממצאים מתקופות הברזל 2, האסלאמית הקדומה והממלוכית (Dagan 2010: Site 81). בח' פטיר (Dagan 2010: Sites 83, 147) נחפרו חלקית ח'אן מהתקופה העות'מאנית (לא פורסם) ושרידי יישוב מהתקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (Dagan 2010:74–76, 119–122, ור' שם הפניות נוספות). בתל ח' אל-עליא שרידי יישוב מהתקופות הניאוליתית הקרמית, הכלקוליתית, הברונזה הקדומה 2–3, הברונזה המאוחרת, הברזל 2, הרומית, הביזנטית והעות'מאנית. כן נחשף בשוליים הצפוניים של התל, מעל נחל ימלה, יישוב מתקופת הברונזה הביניימית (Dagan 2010: Sites 139, 205). בחפירה בשטח הגובל מדרום בשטח החפירה הנוכחית נחשפו לאחרונה המשכו של היישוב מתקופת הברונזה הביניימית ודרך מתקופת הברזל 2 (שלו ודלאשה 2017).
בחפירה הנוכחית נפתחו שלושה שטחים (C–A) בתוואי הכביש המתוכנן ובמקומות שבהם זוהו שרידים בבדיקות מקדימות, ונחשפו שרידי דרכים, גתות וקירות שדה.
בשטח A (איור 2), בחלק המערבי של המורדות הצפוניים של תל ח' אל-עליא, נפתחו שבעה ריבועי חפירה בשני קטעים סמוכים (צפוני ודרומי), ונתגלתה דרך (L150; איורים 3, 4) הנמשכת לרוחב המדרון. קירותיה (W107 ,W103) נבנו משורה של בולדרים גדולים שהונחו על סלע האם – קירטון לבן. כן נמצאו בשטח מפולות אבנים רבות על הדרך ולצדיה, ובהן בעיקר אבנים בינוניות, אולי בנייה שנהרסה או פורקה. בחלק הדרומי של השטח, מתחת לאחת מהמפולות שהיו צמודות לפן החיצוני של קיר 107, נתגלו על פני סלע הקירטון מטבע מימיו של ולנס (364–375 לסה"נ; ר"ע 152760) וקערה שלמה מרוסקת מהתקופה הרומית המאוחרת (ר' איור 15:7).
בצפון השטח, צמוד לפן הפנימי של קיר 103, נתגלה ריכוז מלוכד של אבנים קטנות (L106; איורים 5, 6), הממלא שקע בסלע הקירטון (1.5 מ' עומק). הסרת חלק קטן מהאבנים העלתה שהוא קדום לדרך, אך מהותו אינה ברורה.
במהלך החפירה נאספו משטח A קדרה(איור 1:7) ופך (איור 2:7) מתקופת הברזל 2; סיר בישול (איור 3:7), קנקן (איור 4:7) ופכים (איור 5:7, 6) מהתקופה ההלניסטית המאוחרת; סירי בישול (איור 7:7, 8) מהתקופה הרומית הקדומה, אולי מסופה של התקופה ההלניסטית; שבר קנקן שק (איור 9:7) ופך (אמפורת שולחן? איור 10:7) מהתקופה הרומית; קערות (איור 11:7–15) מהתקופה הרומית המאוחרת, הממשיכות לראשית התקופה הביזנטית; מכסה(איור 16:7) וקנקן (איור 17:7) מהתקופה הרומית המאוחרת; קנקנים (איור 1:8, 2), פכים (איור 3:8, 4) וחרס מעוטר (איור 5:8) מהתקופה הביזנטית.
שטח B נמצא בשוליים המערביים של ח' פטיר. תועדו שלושה קירות שדה (W209 ,W206 ,W202; איורים 9, 10), בור איגום (L217; איור 11) ודרך (L207). קיר 202 הוא קיר חלוקה שנבנה ברישול בבנייה יבשה, ולו שורת אבנים אחת ששרדה לגובה נדבך אחד; בריבוע בדיקה (L201), שנפתח לצד הקיר, לא נתגלו ממצאים מתארכים. קיר 206 (כ-150 מ' אורך) שייך למדרגה חקלאית; הוא נמשך צפונה לרוחב המדרון ומסתיים בפנייה של המדרון לצפון-מזרח. קיר 209 (כ-200 מ' אורך) הוא קיר חלוקה הנמשך במעלה המדרון, מזרחה, וניגש אל קיר 206. משני צדי המפגש של הקירות נפתחו ריבועי בדיקה (L215 ,L208), ונמצא שהקירות הושתתו על הסלע ונבנו בבנייה יבשה משתי שורות של אבני שדה גדולות שביניהן מילוי צפוף של אבנים קטנות. כן נתגלו חרסים שחוקים ספורים שלא מאפשרים לתארך את זמן הקמת הקירות ואת תקופת השימוש בהם.
בור האיגום 217 רחב (איורים 12, 13), נחצב בסלע מקומי, רצפתו מפולסת ומוחלקת (L220) ונחצב בה שקע לאיסוף הנוזלים (L222), שבו שקע חצוב נוסף (L221), כנראה בור שיקוע. במרכז שפת הבור נחצבה תעלה רדודה מדורגת. מדרום ומדרום-מזרח לבור נחשפו אבנים בינוניות וגדולות (L219) ששימשו כנראה תשתית למשטח דריכה בנוי שלא שרד. בבור האיגום ובסביבתו לא נתגלו ממצאים מתארכים.
דרך 207 (כ-500 מ' אורך; איורים 14, 15), שהשתמרה היטב, נזכרת בסקר של דגן (
Dagan 2010: Site 75). היא הובילה מח'אן ח' פטיר (איור 16;
Dagan 2010: Site 83) מערבה לעבר נחל ימלה, ומשם עלתה למנזר בית ג'ימאל (איור 17). בתוך הדרך נפתחו שני ריבועי בדיקה (212
L, 213
L), המלמדים כי הדרך הורכבה מרובד אדמה דק הנח על סלע האם. קירות הדרך (W211 ,W210),
שהושתתועל הסלע, נבנו בבנייה יבשה משתי שורות של אבני שדה גדולות שביניהן מילוי צפוף של אבנים קטנות (איורים 18, 19).
שטח C (איור 20) נמצא בשוליים המערביים של ח' אום א-סאמאד, במדרון המשתפל במתינות אל נחל ימלה. בדיקות מקדימות שנעשו בשטח העלו כי במקום גת חצובה (L300) שניזוקה במהלך השנים, ולה משטח דריכה רבוע (L301) ובור איגום סגלגל (L302), שדופנו הדרומית-מזרחית נשברה והתנתקה. בקצה הצפוני-מערבי, מעל בור האיגום, נמצא ספלול רדוד (L303) וממנו יוצאת תעלה קצרה ורדודה הנמשכת אל שפת הבור.
בחפירה נתגלו מתקנים חקלאיים וקטעי דרכים המעידים כי האזור היה שטח חקלאי של היישובים שהתקיימו בתחומי ח' פטיר, ח' אל-עליא וח' אום א-סאמאד. הקירות שנחשפו בשטח
A דומים מאוד לקירות שנחשפו בחפירה של שלו ודלאשה. שם הם יוחסו לפעילות חקלאית באתר בשלב מאוחר ברצף הסטרטיגרפי (שכבה
I), אך אי אפשר היה לתארכם (
שלו ודלאשה 2017).
הדמיון בין הקירות שנחשפו בשתי החפירות הללו מצביע על קשר ביניהם, וייתכן שזהו המשכו של האתר לכיוון צפון. הממצא המעורב אינו מאפשר לתארך בוודאות את המתקנים והדרכים, אך נראה כי אלה היו בשימוש לכל המאוחר בתקופה הרומית המאוחרת ו/או הביזנטית. דגימות קרקע, שנלקחו מריכוז אבנים 106 בשטח A ומקירות השדה והדרך בשטח
B לבדיקות
OSL, יסייעו בעתיד לקבוע את תאריכם.
שלו ע' ודלאשה ס' 2017. ח' אל-עליא. חדשות ארכיאולוגיות 129.
Dagan Y. 2010. The Ramat Bet Shemesh Regional Project: The Gazetteer (IAA Reports 46). Jerusalem.