בחודש אוקטובר 2016 נסקר שדה הדולמנים בדיר סאראס ברמת הגולן (נ"צ 264750/772750; איור 1) במסגרת סיור ארכיאולוגי שנערך לצורך עדכון גבולות ההכרזה של אתרי עתיקות בגולן, שבהם מוכרים דולמנים. הסקר, מטעם רשות העתיקות, נערך על ידי א' ברגר וג' שרון בסיוע ל' קופרשמידט (מעבדת מתכת), נ' ולדמן (פטרוגרפיה וגמולוגיה) וט' קן-ציפור (ארכיאומטלורגיה) מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. סייעו בהכנת הדוח צ' גרינהוט (תיאום מעבדות וסיוע לוגיסטי), מ' פלג (צילומי אוויר) וא' שפירו (מיפוי ו-GPS).
שדה הדולמנים של דיר סאראס נסקר לראשונה במחצית השנייה של המאה הכ' (הרטל 1989: אתר 3.66; הרטל ובן אפרים 2014: אתר 36). חמישה מן הדולמנים בשדה זה נחפרו בשנות השבעים של המאה הכ' ותוארכו לתקופת הברונזה הביניימית (Epstein 1985:31–34).
בתא קבורה של אחד מעשרות הדולמנים, בחלקו הצפוני-המערבי של שדה הדולמנים (איור 2), מעט מצפון לחפירתה של אפשטיין, התגלו פגיון וחרוז (איור 3). הדולמן הוא מטיפוס 2b על פי הטיפולוגיה של אפשטיין (Epstein 1985:23–27; איור 4), פתחו פונה מזרחה ולו תא קבורה מלבני מאורך (1.1 × 2.7 מ'), המקורה בסלעים גדולים. תא הקבורה מוקף בטומולוס (כ-8 מ' קוטר), ותחום בקיר היקפי הבנוי אבני שדה, שהשתמר בשיאו לגובה של שלושה נדבכים.
הפגיון (18 ס"מ אורך, 2 ס"מ רוחב מרבי, 0.3 ס"מ עובי; איור 5) נמצא על פני הצטברות דקה מעל אבני הריצוף בתא הקבורה. הוא חובר לידית בשישה מסמרי נחושת, אחד מהם נמצא באחד מן הנקבים הקרובים ללהב (לא צולם), אולם במהלך הסרת שכבת החלודה והצמידה שדבקה בו הוא ניתק ממקומו. פגיונות דומים מוכרים כמנחות קבורה מתקופת הברונזה הביניימית בצפונה של ארץ ישראל (Yannai 2016:164–165; Eisenberg 1985:65–67). החרוז (איור 6) עשוי קרניאול מטיפוס II.19 Elongated "Pear-Shaped" על פי הטיפולוגיה של גולני (Golani 2013:193). חרוזים הם ממצא אופייני לדולמנים ולטומולי בתקופת הברונזה הביניימית בארץ (Zilberbod, Golani and Amit 2005; ברגר ושרון 2017; ברגר וגוטשלק 2019). חרוזי קרניאול בדגם שונה אותרו על ידי אפשטיין בדולמן 14 באתר זה (Epstein 1985: Pl. IX: 22–23). נראה כי בשל גודלם המזערי של החרוזים, הם חמקו מעינם של שודדי קברים שבזזו את הדולמנים לאורך השנים (Fraser 2018).
בסיור התגלו שני דולמנים נוספים מטיפוסים אשר טרם תוארו במחקר (הרטל 2017; Fraser 2018). האחד, 'דולמן זוגי', שבו שני דולמנים חולקים טומולוס וגדרה היקפית שמתארה סגלגל, כמעט דמוי לב (איור 7:I), ולשני טומולוס טבעתי שבמרכזו מכתש עמוק (איור 7:II). ייתכן כי המכתש קשור למכתשים לא ברורים שהובחנו בכמה אתרי דולמנים שנחפרו לאחרונה (אלכסנדר 2017; ברגר ושרון 2017; ברגר וגוטשלק 2019).
מיקומו של שדה זה בין ריכוזי הדולמנים העיקריים ברמת הגולן, לצד קרבתו אל שדות הדולמנים בעמק החולה ובשמיר (
Greenberg 2002:79–80), יאפשר אולי בעתיד להבין את הזיקה שבין שדות הדולמנים בצפון הארץ. דגמי הדולמנים החדשים בשדה שטרם הוכרו במחקר, מצטרפים לדגמים חדשים שזוהו בשנים האחרונות (
הרטל 2017;
Sharon et al. 2017). הסיור באתר הרחיב את המידע על גודלו של שדה הדולמנים והתפרסותו הנמשכת מאזור דבורה במערב (
הרטל ובן אפרים 2014:
אתר 39), עד אזור תל שיח' מרזוק במזרח (
הרטל ובן אפרים 2014:
אתר 33). עם זאת, נראה כי רק סקר מדוקדק ומקיף יוכל לאמוד את שטחו האמתי של שדה הדולמנים במקום ויסייע בהבנת מהותו.
הרטל מ' 1989. צפון הגולן. קצרין.
Eisenberg E. 1985. A Burial Cave of the Early Bronze Age IV Near ʽEnan. ‘Atiqot17:59–73.
Epstein C. 1985. Dolmens Excavated in the Golan. ‘Atiqot 17:20 –58.
Fraser J.A. 2018. Dolmens in the Levant. London.
Golani A. 2013. Jewelry from The Iron Age II Levant (Orbis Biblicus et Orientalis 34).
Fribourg.
Greenberg R. 2002. Early Urbanizations in The Levant: A Regional Narrative. London–New York.
Sharon G., Barash A., Eisenberg-Degen D., Grosman L., Oron M. and Berger U. 2017.
Monumental Megalithic Burial and Rock Art Tell a New Story About the Levant Intermediate Bronze “Dark Ages”.
PLOS ONE 12(3): e0172969. (accessed 21.8.2018).
Yannai E. 2016.ʻEn Esur (ʻEin Asawir) II: Excavations at the Cemeteries. Jerusalem.
Zilberbod I., Golani A. and Amit D. 2005. A Tumulus at Mazor-El‘ad (Site 96). ‘Atiqot 49:9–15.