השלב הקדום. בצפון השטח נחשף בור מים (L117; כ-1.7 × 2.0 מ', 2 מ' עומק לפחות), הצמוד לחומת העיר העתיקה ונשען עליה. מיקומו של פתח הבור אינו ידוע. הבור דופן באבנים מהוקצעות בינוניות ולא טויח. תקרת הבור דמוית קמרון חבית. מעל תקרת הבור התגלה משטח של אבנים קטנות (L103), כנראה חלק מבניית התקרה. בגובה של כ-0.3 מ' מעל משטח 103 התגלו שרידים של ריצוף אריחי אבן (L102; איור 3). אריחי אבן זהים שולבו גם בדופנות בור 117. נראה שאריחי אבן אלה שימשו למגוון מטרות. ממערב לבור התגלתה תעלה עמוקה מטויחת (L127; כ-7 מ' אורך חשיפה, 0.5–0.6 מ' רוחב, 2 מ' עומק מרבי; איור 4), שנבנתה צמוד לחומת העיר; היא נחשפה כתוצאה מהתמוטטות שחלה בתום החפירה. הדופן הצפונית-מערבית של התעלה מנצלת את החומה, ואילו הדופן הדרומית-מזרחית שלה נבנתה מאבנים מהוקצעות ואבני גוויל. קרקעית התעלה רוצפה באריחי אבן. קירוי התעלה לא השתמר, אך בחומת העיר ניכרים סימני חציבה שבהם קובעו כנראה לוחות אבן שטוחים לקירוי התעלה. נראה שתעלה 127 ניקזה מי גשמים והוליכה אותם אל בור המים. מדרום-מזרח לבור המים התגלתה ערמת אבנים (L113), הנתחמת מצפון במדרגה קטנה, שנבנתה מאריחי ריצוף, כנראה בעת בניית בור המים. מדרום לבור מים 117 התגלתה תעלה בציר צפון-מערב–דרום-מזרח (L119; כ-4.3 מ' אורך חשיפה, 0.45 מ' רוחב, כ-1 מ' עומק; איור 5), שדופנותיה נבנו באבנים מהוקצעות, רצפתה עשויה מאדמה והיא כוסתה בלוחות אבן שטוחים. התעלה לא טויחה. היא משופעת לדרום-מזרח, לכיוון רחוב אל-ג'בשה. מיקום התעלה, כיוונה ועומקה מלמדים שהיא מתחברת אל תעלה 127. נראה כי תעלה 119 שימשה לניקוז עודפי מים מתעלה 127 במקרים שבהם בור המים התמלא עד למלוא גובהו. במהלך החפירה פורקה התעלה והשטח שמתחתיה נחפר לעומק של כ-2 מ'; מתחת לתעלה התגלו מילויי אדמה (L125 ,L124 ,L122) ללא שרידים אדריכליים.

 
השלב המאוחר. בדרום השטח נחשפה תעלה, שקורתה בקמרון דמוי חבית (L115; כ-6 מ' אורך חשיפה, 0.55 מ' רוחב, 1 מ' עומק; איור 6). רצפת התעלה נבנתה באבנים מלבניות שטוחות, ועליה הושתתו הדופנות שנבנו מאבנים גדולות; התקרה הקמורה נבנתה מאבנים בינוניות וקטנות. התעלה מוליכה ממערב למזרח. ממערב לשטח החפירה מתפצלת התעלה לשני סעיפים, האחד נמשך למערב, במקביל לחומת העיר העתיקה, והשני פונה לכיוון דרום, אל לב שכונת המגורים של הרובע הנוצרי. בקצה המזרחי של התעלה היא עוברת מתחת לסף פתח בקיר המזרחי של חצר הבית (איור 7); נראה כי מתחת לרחוב אל-ג'בשה התחברה התעלה אל מערכת הביוב הראשית של העיר. תעלה 115 חותכת את תעלה 119 מהשלב הקדום. נראה כי בניית תעלה 115 ביטלה את השימוש בבור המים ובתעלות מהשלב הקדום.
  
ממצאים. בחפירה התגלה ממצא קרמי רב (להלן, דולינקה), הכולל כמות רבה של שברי מקטרות. במילויי אדמה 122, 124 ו-125 שמתחת לתעלה 119 מהשלב הקדום התגלו שברי כלי חרס מהמאות הי"ז–הי"ט לסה"נ. בתעלת היסוד (L111) של תעלה 115 מהשלב המאוחר התגלו שברי כלי חרס המתוארכים גם הם למאות הי"ז–הי"ט לסה"נ וכן שבר קערה מאוחרת, שזמנה שלהי המאה הי"ט לסה"נ. הממצא הקרמי מלמד כי בור המים והתעלות מהשלב הקדום נבנו בזמן כלשהו במאות הי"ז–הי"ט לסה"נ, ואילו התעלה מהשלב המאוחר נבנתה בשלהי המאה הי"ט לסה"נ.
בהצטברויות אדמה מעל השרידים בשטח התגלו שני פריטי עצם: מסרק דו-צדדי, שאחד מצדיו צפוף מהאחר (איור 8), ומשקולת פלך עגולה ושטוחה, מעוטרת בעיגולים קטנים (איור 9). בין אבני ערמת האבנים 113 התגלה מדליון ברונזה, הנושא בצד אחד דמות של פרש רכוב על גמל (איור 10). מבדיקת המדליון נראה שעיטור זה הוא חיקוי של סגנון עיטור מהתקופה העות'מאנית. ייתכן שמקורם של שלושת החפצים הללו בפסולת של חנות מזכרות לתיירים, שפעלה באזור הרובע הנוצרי בראשית המאה הכ', שפונתה לשטח החפירה.
 
הממצא הקרמי
בנימין ג' דולינקה
 
בחפירה התגלה מכלול קטן של שברי כלי חרס, המתוארך בעיקר למאות הי"ז–הי"ט לסה"נ. להלן יתואר מדגם מייצג של כלי חרס משני השלבים בחפירה; הקערות נפוצות במכלול זה.
 
השלב הקדום. המכלול כולל שתי קערות מחומר אדום עשויות על אבניים (איור 1:11, 2), שלהן רכס בולט בנקודת הזיווי של הדופן; אגן עשוי בעבודת יד (איור 3:11), שעוטר בצבע אדום בהיר בצדה הפנימי של שפתו ובדגם חבל בצדה החיצוני; סיר לילה עשוי מחומר גס אדום (איור 4:11); כלים עשויים ביד ומעוטרים בעיטור גיאומטרי צבוע (HMGP), ובהם שבר קנקן אגירה גדול שלו צוואר גבוה ושפה רחבה (איור 5:11) ובסיס של פך (איור 6:11), שניהם עוטרו בצבע אדום בהיר בדומה לאגן מס' 3; וצוואר של איבריק מטיפוס כלי עזה שחורים (איור 7:11).
 
השלב המאוחר. המכלול כולל שלוש קערות מזוגגות: האחת מזוגגת היטב בזיגוג ירוק (איור 1:12); השנייה היא קערת פוליכרום צבועה ומזוגגת ממשפחת קוטאיה (איור 2:12), שיוצרה בטורקיה ומתוארכת למאה הי"ח לסה"נ; והשלישית היא קערה צבועה בחיפוי ומזוגגת בצהוב שקוף (איור 3:12), שיובאה מתראקיה ומתוארכת לסוף המאה הי"ט לסה"נ. עוד התגלו טיפוס מוכר של קערה ממשפחת כלי עזה שחורים (איור 4:12), המופיע גם בחומר בצבע ורוד, אדום או צלהב; שני קנקני אגירה ממשפחת כלי עזה שחורים (איור 5:12, 6), שלהם עיטור חבל על הצוואר; ומקטרת חרס מחופה עשויה מחומר בצבע אדמדם-חום, שלה קערה גדול ושדרה בולטת (איור 7:12), שייצורה החל באמצע או בסוף המאה הי"ז לסה"נ והיא החליפה את המקטרת הישנה והקטנה שהייתה עשויה מחומר אפור.
 
סיכום. לשלב הקדום בחפירה יוחסו שרידים של בור מים ושתי תעלות: האחת (L127) הוליכה מי גשמים אל הבור והשנייה (L119) ניקזה כנראה עודפי מים. על סמך הממצא הקרמי תוארך שלב זה למאות הי"ז–הי"ט לסה"נ. בשנת 2016 נחשפה במהלך עבודות פיתוח במרחק כ-120 מ' ממערב לשטח החפירה תעלה דומה לתעלה 127 (היא לא נחפרה), ונראה שזוהי המשכה של אותה תעלה, שניקזה מי גשמים משטח הקוסטודיה הפרנציסקנית אל מחוצה לו והוליכה אותם אל בור מים.
בשלב מאוחר יותר נבנתה בשטח תעלת ניקוז (L115), שביטלה את הבור והתעלות מהשלב הקדום. השלב המאוחר מתוארך על סמך הממצא הקרמי לשלהי המאה הי"ט לסה"נ. נראה שתעלה 115 הייתה חלק ממערכת ניקוז שהוקמה מדרום לשער שכם בשנת 1887 (בן-אריה תשל"ז:111–112).