גתות. נחשפו שלוש גתות. לגת אחת משטח דריכה המשופע למזרח (L11; כ-0.45 מ' גובה השתמרות הדפנות; איורים 2, 3), ממנו זרם התירוש דרך תעלה חצובה (0.2 מ' אורך, 6 ס"מ עומק) אל בור איגום (L17) שעל דופנותיו שרידי טיח. בשלב מאוחר נחצבו חלק מדופנות הגת ורצפתה (איור 4). כן נחצבה רצפת בור האיגום שגם הורחב מעט, אולי כדי לשמש בור מים לאחר שהגת יצאה משימוש. סביב הגת תועדו ספלולים קטנים אחדים (6 ס"מ קוטר ממוצע), אולי לעיגון עמודים שנשאו את קירוי הגת.

לגת השנייה משטח דריכה משופע לצפון-מזרח (L20; כ-0.87 מ' גובה השתמרות הדפנות; איורים 5, 6), ממנו זרם התירוש דרך תעלה חצובה (0.15 מ' רוחב) אל בור איגום (L21) שבפינתו הצפונית-מערבית בור שיקוע קטן (L23). סמוך לפינה הדרומית-מזרחית של משטח הדריכה בור עגול (L22), שאינו מקושר למשטח הדריכה או לבור האיגום ולכן נראה כי שימש לאחסון ענבים לפני הדריכה. גם סביב גת זו אותרו ספלולים קטנים (5–8 ס"מ קוטר).
לגת השלישית משטח דריכה משופע לצפון (L32; איורים 7, 8), ממנו זרם התירוש דרך חור מפולש (L33; איור 9) אל בור איגום (L34). הדופן המזרחית של הגת לא השתמרה.
 
בורות, אגנים ומתקני מים. נחשף בור מים (L27; כ-1.2 מ' קוטר, 1.4 מ' עומק; איור 10), שבשפתו הדרומית חצוב מרזב רדוד, ממנו זרמו המים לבור. ברצפת הבור נחצב, בשלב כלשהו, פיר (0.8 מ' קוטר, 1.2 מ' עומק) המתרחב לחלל שלא נחפר. נראה כי בשלב כלשהו נחצבה רצפת הבור ומתארו הפך לפעמוני. על דופנות הבור אותר מעט טיח לבן. סמוך לבור ממערב אותר אגן חצוב (L24; כ-0.85 מ' עומק) ששימש כנראה לסינון פסולת שנסחפה בזרימת המים, כגון אבנים קטנות, ענפים ועפר. ממערב לאגן נחשף בור מים נוסף — פיר צר (L26; כ-0.8 מ' קוטר, 2.2 מ' עומק) המתרחב לחלל, שלא נחפר מטעמי בטיחות, אך נראה כי זהו בור מים פעמוני. סמוך לבור אותרו חציבות רדודות (0.05–0.17 מ' עומק), שאולי שימשו לסינון.
נחשפה בריכה (L36; כ-1 מ' עומק מרבי; איור 11) שאליה זרמו מים דרך שני אגנים חצובים. אגן עליון (L43) קלט את מי הנגר, ודרכו הם זרמו דרך תעלה חצובה (L35) אל אגן קטן יותר (L505), ששימש כנראה לסינון, וממנו, דרך תעלה נוספת אל הבריכה.
מדרום-מזרח לבריכה נמצא בור (L28; כ-0.8 מ' עומק), שמתארו לא סדור, חצוב בחלקו המערבי וטבעי בחלקיו האחרים. בצדו המערבי של הבור חצוב פיר סגלגל שהיה חסום באבנים; ייתכן שהבור שימש לאחסון או מחילת מסתור. ממערב לבור חצוב אגן (L25) ששימש כנראה לסינון.
 
קירות שדה. במערב שטח החפירה נחפרו ארבעה קירות שנבנו על סלע האם. קיר (W3; כ-16 מ' אורך, 0.12–0.30 מ' רוחב; איור 12), שכיוונו מזרח–מערב, בנוי מאבני שדה, חלקן קטנות (0.20 × 0.25 מ' בממוצע) חלקן גדולות (0.7 × 0.8 מ' בממוצע), השתמר לגובה נדבך אחד.
קיר (W2; כ-7.2 מ' אורך, 0.5–0.7 מ' רוחב; איור 13), שכיוונו צפון–דרום, בנוי מאבני שדה גדולות (0.6 × 0.9 מ' בממוצע). אל קיר 2 ניגשים שני קירות ממזרח (W9 — כ-3.1 מ' אורך, 0.7 × 0.7 מ' גודל אבנים ממוצע; W10 — כ-1.5 מ' אורך, 0.4 × 0.4 מ' גודל אבנים ממוצע). מהותם של הקירות אינה ברורה, אולי שימשו מכלאה לבקר.
 
ספלולים. על פני השטח תועדו ספלולים רבים במגוון גדלים ועומקים (למשל, איורים 29:10, 30, 503; 6:14, 507). במחקר פרשנויות רבות לשימוש בספלולים, למשל, אגירת מי גשמים, כתישת דגנים, ייצור שמן זית וכריית גושי צור לסיתות כלים. קבוצות גדולות יותר של ספלולים נמצאו סמוך למתקנים חקלאיים, ואפשר לשער קשר אליהם. משטח החפירה נאספו מעט חרסים לא אינדקטיבים.
 
ממצא צור. מכלול הצור שנאסף מעל פני השטח קטן ובו נתזים ראשוניים. רוב המכלול ללא מאפיינים המאפשרים את תיארוכו. יוצא דופן הוא פריט דו-פני — איזמל שעליו סימנים של התזה רוחבית. כלים מטיפוס זה אופייניים לתקופה הנאוליתית הקדם-קרמית א' ולראשית התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'. נראה כי אי אפשר לזהות באזור שרידי יישוב קדום, מכיוון שבמכלול בעיקר פסולת סיתות שנסחפה בחלקה.
 
ממצאי החפירה דומים לאלה שנמצאו בחפירות קודמות שנערכו באזור, והם קשורים כנראה לגידול ולעיבוד חקלאי של שני היישובים הסמוכים: חורבת כלח וחורבת זכריה. מיעוט הקרמיקה שנחשפה בחפירה מקשה על תיארוך המתקנים, אך מקובל לתארכם לתקופות הרומית והביזנטית. תושבי האזור בימי קדם ידעו לנצל את זרימת מי הגשמים על מדרון הגבעות, לנתבם ולאוגרם בבורות מים ובבריכות לצורכי חקלאות ולשתייה.