השטח הנבדק נמצא מחוץ לתחומי העיר העתיקה, באזור הכפרי-חקלאי של העיר. סמוך לאזור זה נערכו בעבר חפירות אחדות המעידות על שטפונות חוזרים ונשנים. בשנת 2015 נערכה חפירת הצלה ברחוב השילוח, כ-80 מ' מדרום לחפירה הנוכחית ונחשפו בה שרידי בנייה, מקצתם מהתקופה הרומית התיכונה ועיקרם מהתקופה העבאסית שנחתכו מתעלה לניקוז מי שיטפונות בתקופת המנדט הבריטי (דללי-עמוס וחנא 2017). בשלוש עונות חפירה שנערכו בשטח גן העיר, כ-180 מ' מדרום לשטח הנבדק  נחשפו שרידי שכונת מגורים שנבנתה בתקופה העבאסית על שכבת סחף של חלוקים וחרסים מהתקופה הרומית המאוחרת בשטח שלא היה מיושב לפני כן (הרטל 2008; הרטל 2013א). במאה הי' לסה"נ נפגע חלקה המערבי בשיטפון עז. חלקה המזרחי של השכונה המשיך להתקיים, וכדי להגן עליו מפני שיטפון נוסף נבנו ממערב לו שני קירות ארוכים ורחבים, שחלקם עלה על הריסות המבנים מהשיטפון (הרטל 2013א). בחפירה שנערכה מצפון לגן העיר נחשף קיר הגנה נוסף מהתקופה העבאסית. קירות אלה נועדו לנקז את מי השיטפונות לערוץ מרכזי שעבר בתוך השכונה ולמנוע מסחף של אבנים לזרום לתוך העיר. בימי המנדט הבריטי שוב נבנתה מצפון וממערב לגן העיר מערכת ניקוז מבטון, לאחר ששיטפון גדול בשנת 1934 גרם להרס רב ולקורבנות אדם (ביגר ושילר תשמ"ח: 80). התעלה חתכה את הקיר מהתקופה העבאסית שנחשף מצפון לגן העיר (הרטל 2013ב).

 
בחפירה נמצאה תשתית רצפה, עשויה גיר מהודק, מעורב בחרסים וחלוקי נחל (L104 ,L101, כ-6 × 7 מ'; איור 3). הרצפה נבנתה על גבי שכבת סחף עבה של אדמה, חלוקים וחרסים שזמנם מכל תקופות הקיום של העיר טבריה, למן התקופה הרומית ועד לעות'מאנית. על פי הממצא המאוחר ביותר על הרצפה ומתחתיה אפשר לתארך את הרצפה לסוף התקופה העות'מאנית. בשל מצב השתמרות ירוד קשה לקבוע לְמה שימשה הרצפה.
בין הממצאים סמוך למפלס הרצפה נמצאה טבעת נחושת שזורה בקשר מחוט תיל יחיד (איור 4). טבעות פשוטות מסוג זה ידועות למן התקופה הרומית ועד לתקופה העות'מאנית המאוחרת.
 
מממצאי החפירה עולה כי בשטח עמד בעבר הלא רחוק מבנה שנהרס והוסר, ייתכן בעקבות השיטפון הקשה בשנת 1934. נראה כי מקורה של שכבת הסחף העבה שמתחת לתשתית הרצפה, שבה חרסים מכל התקופות, בשטפונות המרובים בטבריה.