אתר 5. קבר מלבני שנבנה במישור מאבני שדה, ובו מילוי אדמה ואבני חצץ. נראה שזהו קבר בדואי.

 
אתר 6. 13 מדרגות עיבוד המשתרעות לרוחבו של אפיק נחל גולחן (איורים 2, 3), נבנו משורה או שתיים של אבני צור מקומיות לגובה של נדבך אחד.
 
אתר 7. אתר חניה באפיק נחל גולחן ובו 11 מבנים ומתקנים במעגל (איורים 4, 5), רובם מעוגלים ונבנו מנדבך אחד של אבני שדה מקומיות וללא רצפה. מבנה אחד נבנה משני נדבכים. באחד המבנים נחשפו חרסי קרמיקה נגבית, פניהם מחוספסים, גימורם גס וצריפתם אינה איכותית ומותירה ליבה כהה. כלי חרס מסוג זה שימשו את נוודי האזור למן תקופת הברונזה ועד לסוף תקופת הברזל. כן התגלה באתר גרעין צור גדול (איור 7:6).
 
אתר 8. שלושה ריכוזי אבנים מעל לאפיק נחל זרחן ובמקביל לו (איורים 7, 8). בכל ריכוז נבנה קיר מאבני שדה שמתארו סגלגל ועליו הוערמו אבנים. 
 
אתר 9. שני מתקנים עגולים שנבנו בתוך האפיק של נחל זרחן מנדבך אחד של אבנים.
 
אתר 11. 15 משטחים מעוגלים שאבניהם סוקלו (איור 9), אולי מרבצי גמלים שהתקינו רועים.
 
אתר 12. מעגל אבנים(איור 10).
 
אתר 13. טומולוס — ערמה נמוכה של אבנים שמתארה מעוגל (איור 11).
 
אתר 14. שלושה מעגלי אבנים (L127–L125; איור 12) שנבנו מאבני שדה. מעגלים 125 ו-126 נבנו מנדבך אחד, ומעגל 127 נבנה משני נדבכים ומעליהם נדבכים נוספים שנבנו מאבנים קטנות יותר. סמוך למעגל 126 התגלה שבר של אבן רחיים מעוגלת עליונה (איור 13) שחוקה מאוד. רחיים מסוג זה משמשים באלפיים השנים האחרונות. מעגלי האבנים סמוכים למרבצי הגמלים שהתגלו באתר 11 ואולי קשורים בפעילות דומה.
 
אתר 15. גל אבנים שנבנה מנדבך אחד של אבני צור כהות גירניות הנפוצות בשטח (איור 14). גל האבנים נבנה בקצה המערבי של כיפה נמוכה, במקום בולט, ואולי שימש סימן דרך.
 
אתר 16. שני ריכוזי אבנים על כיפה נמוכה. הריכוזים בולטים בשטח ואולי שימשו סימני דרך.
 
אתר 17. פיזור צור על מדרון מתון של גבעה המשופע ממזרח למערב, סמוך למקורות צור. הצור נאסף מפני השטח ולאחר מכן נפתחו ריבועי חפירה (2 × 2 מ' כל אחד; איור 15) שנחפרו עד לשכבה נקייה מצור (5–10 ס"מ עומק). התברר שהצור על פני השטח בלבד ולכן נראה כי אין זה אתר סיתות אלא מאסף של פריטים שנסחפו למקום מכמה אתרי סיתות שפעלו בתקופות שונות וניצלו את מקורות חומר הגלם בסביבה. הצור כהה וחלק מהפריטים מעובדים. לכל הפריטים פטינה ונראה שעברו תהליכי סחיפה והסעה. התגלו 323 פריטי צור מעובדים, בהם כלים (22%; איור 1:6–6), שרובם כלי אד הוק כמו נתזים משובררים, גרעינים (8.5%; איור 8:6–12), פסולת גרעין (0.5%; איור 13:6) ופסולת סיתות ובה גושים (24%), שבבים (13%) ונתזים (32%), שבהם נתזים ראשוניים ולהבים. פריטי הצור מתוארכים למן התקופה הפליאוליתית התיכונה (התרבות המוסטרית) ועד לתקופה הכלקוליתית.
 
מיעוט ממצא החרס והצור מקשה על זיהוי תכליתם של האתרים ועל תיארוכם ועם זאת הוא אופייני לתרבות הנוודים-רועים בנגב בכל התקופות. הנוכחות האנושית במדבר הנגב הצחיח מעולם לא הייתה רבה והותירה שרידים המלמדים על אזור מאוכלס בדלילות במחנות עונתיים, שיש בו מעט חקלאות של גידולי שדה, כפי שמלמדות מדרגות העיבוד שהתגלו, ובעיקר רעייה, כפי שמלמדים מרבצי הגמלים.