בחודש אוגוסט 2016 נערכה חפירת בדיקה בחניון סמוך לצומת ווסט שברמת הגולן (הרשאה מס' 7783-A; נ"צ 268715-62/782719-41; איור 1), לקראת עבודות פיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון קק"ל, נוהלה על ידי ר' עסיס (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ר' לירן ור' מישייב (מדידות וסרטוט), א' ברון וא' זינגבוים (כלי חרס), ל' פורת (רפאות), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס), נ' זאק (תכניות) ופועלים מטבריה. ג' יפה ערך במקום בדיקות מקדימות טרם החפירה.
שטח החפירה (כ-60 מ"ר; איור 2) משתרע על תלולית קטנה, במרחק כ-200 מ' ממערב לארמון הקיץ של האמיר מחמוד אל-פע'ור, שיח' השבט הבדווי אל-פאדל שהתיישב במקום במאה הי"ט לסה"נ. התגלו שני שלבים של יישוב יטורי מהתקופה הרומית (שכבות IIא, IIב; המאה הא' לפסה"נ עד המאה הד' לסה"נ) ומעליהם שרידי הכפר הערבי משלהי התקופה העות'מאנית ומימי השלטון הסורי ברמת הגולן (שכבה I; המאות הי"ט–הכ' לסה"נ). החפירה לא העמיקה עד סלע האם.
בסקר שנערך בשנת 2014 תועדו סביב ארמון האמיר שרידי חורבה מהתקופה העות'מאנית וכן לוקטו בין הכביש למאגר עורבים חרסים יטוריים מהתקופה הרומית (רישיון מס' 488/2014-
S; א' זינגבוים, מידע בעל פה)
. במרחק כ-25 מ' מצפון-מזרח לחפירה נחשפו על התלולית בשנת 2006 שרידי בנייה מהתקופה הרומית, שלהם מאפיינים יטוריים, וכן שברי כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה ושברי כלי חרס יטוריים מהתקופות ההלניסטית והרומית (ברון 2007).
שכבה IIא. מהשלב הקדום של היישוב התגלו קיר (W106; כ-3 מ' אורך השתמרות; איור 3) ורצפת אבן בזלת (L119) הניגשת אליו מצפון. קיר 106 נבנה משתי שורות של אבני שדה קטנות מבזלת שצדן השטוח פונה כלפי חוץ; הקיר נהרס בחלקו. כן התגלו יסוד הקיר, שנבנה מאבני בזלת גדולות, ותעלת היסוד של הקיר. רצפה 119 הושתתה על מילוי אדמה (L115). בחפירה התגלו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לפסה"נ עד המאה הא' לסה"נ), האופייניים לתרבות היטורית.
סמוך לחפירה מצפון-מזרח התגלו בעבר שרידי קיר (W102;
ברון 2007), הדומה בבנייתו לקיר 106 שנחשף בחפירה. אפשר על כן ששני הקירות הם חלק מאותו מבנה.
שכבה IIב. מהשלב המאוחר של היישוב התגלו שני קירות חדשים (W112 ,W108; איורים 4, 5) ושתי רצפות אבן בזלת הניגשות אליהם (L120 ,L110). בנוסף נעשה שימוש חוזר בקטע מקיר 106 מהשלב הקדום. קירות 108 ו-112 נבנו היטב משתי שורות של אבני בזלת גדולות, מהוקצעות. קיר 112 נבנה מעל יסוד קיר 106. רצפה 110 ניגשת אל קיר 108 מדרום ואל קיר 112 ממזרח, ואילו רצפה 120 ניגשת אל קיר 108 מצפון (איור 6). רצפה 110 הונחה על מילוי אדמה שחתם את ריצוף 119 משכבה
IIא (איור 7). בקיר 108 נקבע פתח צר (איור 8); רצפה 120 נמשכת בפתח שבקיר. השטח שבין הקצה המזרחי של קיר 106 לקיר 108 נסתם כנראה בקיר אבנים שהתמוטט (L118; איור 9). קיר 108 התמוטט לדרום ואבני המפולת נפלו בעוצמה על אבני רצפה 110 והתערבבו בהן. בין אבני רצפה 110 לאבני קיר 108 שהתמוטט ובשטח התחום בקירות 106, 108 ו-112 התגלו שברים רבים מאוד של כלי חרס, המתוארכים לתקופה הרומית ואופייניים לתרבות היטורית (המאות הב'–הה' לסה"נ;
הרטל תשס"ו: 11, 176–185), ובהם בולטים שברים רבים של פיטסים האופייניים לתרבות היטורית בגולן בתקופה הרומית. נראה שפיטסים אלה היו שקועים ברצפה 110. אחד הפיטסים התגלה שלם ושבור באתרו; הוא עבר רפאות (איור 10). שברי הפיטסים כוללים שישה בסיסים זהים, שבחלקם הפנימי קרצוף לולייני (איור 11), וכן מאות שברי גוף (איור 8:12). עוד התגלו בשטח התחום בקירות 106, 108 ו-112 שברים של קערות (איור 1:12, 2), ספל (איור 3:12), קדרות בישול (איור 4:12, 5) וסירי בישול (איור 6:12, 7).
נראה כי שרידי הבנייה משלב זה שייכים למבנה אחד, ובו קיר 108הוא הקיר החיצוני, הדרומי. הפתח הצר בקיר 108 הוליך כנראה אל חדרון קטן, שהיה תחום בקירות 106, 108 ו-112, ששימש על סמך הממצא הקרמי בו לאחסון כלי אגירה, כלי הגשה וכלי בישול. אפשר שחדרון זה שימש מזווה לאחסון מזונות בפיטסים ולאחסון כלי בישול וכלי הגשה.
שכבה I. על פני השטח בסביבת החפירה ניכרות הריסות כפר ערבי. בשטח החפירה התגלו שני קירות אבנים (W104 ,W102; איור 13), היוצרים פינה ישרה. לצד הקירות התגלתה הצטברות אדמה, ובה עשרות מסמרי פרזול ושלוש פרסות, המתוארכות לסוף התקופה העות'מאנית (המאות הי"ט–הכ' לסה"נ). חלקו הצפוני של קיר 104 חתם את שברי הפיטס השלם משכבה IIב. בזמן הסרת חלקו הצפוני של קיר 104 במהלך החפירה, התגלו בתוך הקיר כפתור מעוטר בכוכב מחומש, שהיה חלק ממדי הצבא הסורי, וגולת זכוכית בת ימינו.
היטורים התיישבו בצפון הגולן ולקראת סוף התקופה ההלניסטית עברו בהדרגה מחיי נוודות ליישובי קבע (
הרטל תשס"ו). אפשר שהבנייה באבנים לא מסותתות של קיר 106 משכבה
IIא מהתקופה הרומית הקדומה וכן של הקיר מהחפירה הסמוכה היא עדות לשלב מעבר זה מחיי נוודות ליישוב קבע. המבנה ובו המזווה משכבה
IIב מתוארך על סמך הממצא הקרמי הרב למאות הב'–הה' לסה"נ; היעדר ממצא קרמי מהתקופה הביזנטית מלמד כי האתר ננטש עוד בתקופה הרומית. הממצאים בחפירה מלמדים על יישוב קבע יטורי, שהתקיים בתקופה הרומית לאורך מאות שנים. לאחר נטישת היישוב בשלהי התקופה הרומית עמד האתר בשיממונו עד להקמת הכפר הערבי על ידי האמיר מחמוד אל-פע'ור משבט אל-פאדל במאה הי"ט לסה"נ.
הרטל מ' תשס"ו. ארץ היטורים, ארכיאולוגיה והיסטוריה של צפון הגולן בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית (מחקרי גולן 2). קצרין.