בחודש מרס 2005 נערכה חפירת הצלה כ-800 מ' מדרום-מזרח לאפרת (רישיון יו"ש מס' 1033; נ"צ 215120/617149; איור 1), לקראת הקמת בית עלמין אזורי. החפירה, מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה יו"ש, נוהלה על ידי י' אהרונוביץ', בסיוע ש' בץ (סקר מקדים), פ' פורטנוב (מדידות), א' הראל (תכניות), ה' ביתן (הכנת מפות) ומ' מנוקיאן (ציור ממצא).
אתר החפירה נמצא בהרי יהודה (כ-900 מ' מעפ"י), על כיפה חשופה המוקפת ממזרח ומדרום ביובלים של נחל ערוגות. באתר נחפרו רוגם (L100) ומערה (L200), תועדו שתי גדרות חלוקה ונבדקו ארבע ערימות סיקול (איור 2). ממצא מתארך התגלה רק ברוגם וזמנו תקופת הברזל 3 או התקופה הפרסית.
רוגם 100 (3.6 מ' קוטר; איור 3). הרוגם נבנה ללא קיר חיצוני תוחם, ובתוכו נתגלה תא קבורה מלבני (L101; כ-0.55 × 1.15 מ') שנבנה על מילוי אבני גוויל, ולאחר מכן כוסה בשכבה נוספת של אבני גוויל. מידות תא הקבורה מצביעות על אפשרות של קבורת ילד, אף שבתא לא התגלו ממצאים. במילוי האבנים שנחפר מסביב לתא הקבורה נמצאו שברי כלי חרס מעטים ובהם קערה ובסיס של קערה. לקערה שפה קצרה ושטוחה, גוף מזווה והיא עשויה טין מנופה וצרוף היטב ומעוטרת מבפנים בפסים בצבע חום-אדמדם ושחור (איור 1:4). הקערה שייכת לקבוצת קערות יבוא מעוטרות בפסי צבע (Banded Bowls), ממשפחת Decorated Eastern-Greek and Cypriot Pottery, הידועות מאתרי מישור החוף. ראשית הופעתן בסוף המאה הז' – תחילת המאה הו' לפסה"נ (מצד חשביהו: Fantalkin 2001:74–75, Fig. 28:6*), אך עיקר תפוצתן בתקופה הפרסית (תל מיכל: Kapitaikin 2006:45, Fig. 12:9, 11, 12). לקערות אלו היה בדרך כלל בסיס טבעת דומה לזה שהתגלה בחפירה (איור 2:4).
מערה 200 (3 × 3 מ', 1.1 מ' גובה; איור 5). זוהי מערה טבעית שהובילו אליה שתי מדרגות חצובות בגסות. בפתח המערה נתגלו שלושה שברי כלי חרס לא אינדיקטיביים, שלהם צילוע אופייני לתקופה הרומית הקדומה או לתקופות מאוחרות לה. חלל המערה נחפר במלואו, ולא התגלו בו ממצאים. המערה שימשה כנראה לתקופות קצרות של מגורים או אחסון.
רגמים דומים לרוגם 100 נחפרו בשוליים הדרומיים של הרי יהודה, באתרים סנסנה (
בץ וגרינפלד תשס"ט:188–191) וטנא עומרים (
בץ תשס"ט:214–216), שם הם תוארכו לתקופת הברזל 3. הרגמים משקפים תהליך חדירה של קבוצות נוודים ונוודים למחצה לאזורים שהתרוקנו מאוכלוסיית יושבי קבע בעקבות מסע סנחריב בשנת 701 לפסה"נ (
בץ תשס"ו:71). קבוצות האוכלוסייה החדשות נהגו לקבור את מתיהם ברגמים שמיקומם נבחר באקראי. רוגם 100 מצטרף אם כך לקבוצת רגמים שנחפרו בדרום הר חברון ומרחיב את תחום תפוצתם צפונה.
בהיעדר ממצא אינדיקטיבי שנקשר למערה, לגדרות ולערמות הסיקול, אין אפשרות לתארכן.
בץ ש' תשס"ו. דרום הר-חברון בתקופת הברזל ב לאור ממצאים מחפירות חדשות. בתוך י' אשל, עורך.
מחקרי יהודה ושומרון טו. אריאל. 55–72.
בץ ש' תשס"ט. שרידים מתקופת הברזל II עד התקופה הביזנטית במחצבת טנא עומרים. בתוך א' יזרסקי, עורכת. חפירות ותגליות ביהודה ובבנימין (10JSP ). ירושלים. עמ' 213–224.
בץ ש' וגרינפלד ע' תשס"ט. שרידים מתקופות הברזל IIב–III, הביזנטית והמוסלמית המאוחרת בישוב סנסנה. בתוך א' יזרסקי, עורכת. חפירות ותגליות ביהודה ובבנימין (10JSP ). ירושלים. עמ' 182–212.
Fantalkin A. 2001. Mezad Hashavyahu: Its Material Culture and Historical Background. Tel Aviv 28:1–165.
Kapitaikin L.A. 2006. The Pottery from the IAA Excavations at Tel Mikhal (Tel Michal). ‘Atiqot 52:21–56.