סקר תיעוד

החדר (A; כ-5 × 5 מ', 2.5 מ' גובה מעל רצפת בטון מודרנית; איורים 2–4) בנוי בשיטה מסורתית, בדומה לכמה חדרים סמוכים, ותקרתו קמרון חבית הנשען על ארבעה קירות ועל שש אומנות המשולבות בהם: ארבע בפינות החדר ושתיים במרכז הקירות הדרומי והצפוני. החללים בין האומנות נאטמו בקירות אבן ששרדו כמעט למלוא גובהם (כ-2.7 מ' גובה מעל רצפת טיח, ר' להלן; איורים 3–6). בפינות החדר ניתן להבחין בקירות תמך (איורים 3, 4) שנועדו כנראה לחיזוק האומנות, אולי לצורך בניית קומה שנייה.
הפתח בקיר הצפוני (איור 5) הוביל אל חדר מעבר לא רגולרי מוארך (B; כ-4.5 מ' אורך, 2.5 מ' רוחב, 2.2 מ' גובה; איור 2). פתחים נוספים לחדר היו כנראה בקיר הדרומי משני צדי האומנה המרכזית (איור 6).
לא התגלו חלונות; העדרם מלמד שהחדר היה כנראה חלק מאולם או ממבנה גדול שהשתרע מעבר לקירות, ובמרוצת השנים השתנה ייעודו המקורי והחללים בין האומנות נאטמו.
 
החפירה
נפתח ריבוע (L108 ,L104; כ-2.5 ×2.5 מ'; איור 2) ליד האומנה במרכז הקיר הדרומי, ונחשפו בו שרידי רצפת טיח, תעלה בנויה, ריכוז אבנים מהודקות ותשתית האומנה.
קטעי רצפת הטיח נחשפו מתחת לרצפת הבטון (בעומק כ-0.3 מ'; איורים 7, 8), והם ניגשים אל האומנה בקיר הדרומי. אפשר שרצפת הטיח נפגעה בעבודות שקדמו להנחת רצפת הבטון המודרנית.
מתחת לרצפת הטיח (כ-0.1 מ' עומק) נחשפו שרידי תעלת מים (L102; כ-3.5 מ' אורך; איורים 2, 8) בציר צפון-מזרח–דרום-מערב ולה חתך דמוי האות U (כ0.18 מ' רוחב, 0.18 מ' גובה). התעלה בנויה משורה אחת של אבני שדה ועל דופנותיה לוחות כיסוי של אבני שדה בינוניות (0.25–0.30 מ' אורך, 0.15–0.20 מ' רוחב; 0.05 מ' עובי). בתעלה נמצאה אדמת סחף אפורה כהה ללא ממצא מתארך.
בחלקו הצפוני של ריבוע החפירה, כ-0.75 מ' מתחת לרצפת הבטון, נחשף ריכוז של אבני שדה קטנות ומהודקות בחומר מליטה צהבהב (L104; איור 9). אפשר שהגוש הקמור מעט היה חלק מדופן של חלל או של בור מים ושהתעלה היא חלק ממנו, וייתכן גם שהתעלה היא חלק מבור אחר, שפתחו נמצא מתחת לרצפת החצר (על פי עדות התושבים במקום).
ריכוז נוסף של אבני שדה נחשף בפינה הדרומית-מזרחית של ריבוע החפירה (L108; כ-0.7–0.8 מ' עומק) ובו אבני שדה קטנות ובינוניות הנסמכות לצדה המזרחי של האומנה שבמרכז הקיר הדרומי (ר' איור 7). בתחתית הריבוע, בצדה המערבי של האומנה המרכזית, נחשף מקבץ של שבעה קנקנים מרוסקים מסוף התקופה העבאסית–הפאטימית (המאה הי' או הי"א לסה"נ, להלן); ייתכן כי רוכזו במקום בעת בניית האומנה.
 
הממצא הקרמי מגוון, מתוארך לכמה תקופות ומשקף כנראה את תולדות המקום. הממצא הקדום ביותר מתוארך לתקופה הביזנטית ובו קערה מטיפוס LRC (איור 1:10). מהתקופה האסלאמית הקדומה: האומיית והעבאסית–פאטימית נמצאו קערת בישול (איור 2:10), מכסה (איור 3:10) וקנקנים (איור 4:10–8) שכמה מהם (איור 7:10, 8) מתוארכים לתקופה העבאסית המאוחרת-הפאטימית. על חלק מהקנקנים יש פטינה, כנראה בשל שימוש ממושך או שהייה במים.
כמו כן נמצא כלי מזוגג בצבע טורקיז (איור 9:10), המתוארך אף הוא לסוף התקופה העבאסית–פאטימית. מן מהתקופות הצלבנית והאיובית נמצאו שתי קערות: אחת עשויה ביד ממורקת היטב בחלקה הפנימי (איור 10:10), ושנייה מזוגגת חום (איור 11).
הממצא המאוחר ביותר הוא מהתקופה העות'מאנית (המאות הי"ח–הי"ט לסה"נ) ומשקף כנראה את סוף תקופת השימוש בחדר ואת זמנה של תעלת המים (L102). נמצאו קערה גדולה (איור 1:12), קערה עשויה ביד ומעוטרת בפסים גיאומטריים (איור 2:12), קערה מטיפוס 'כלי עזה' (איור 3:12), סיר לילה (איור 4:12), קנקן (איור 5:12) ומקטרת ממורקת אדום מהמאה הי"ח לסה"נ (איור 6:12).
עוד נתגלו שברי כלי זכוכית (לא אוירו) השייכים לבקבוק וכן שברי חלון, ככל הנראה מסוף התקופה העות'מאנית, ופצירה (איור 13).
 
בשל היקפה המצומצם של החפירה לא היה ניתן לעמוד על הקשר בין התעלה ושרידי הבור המשוער ובין המבנה לסביבתו. החפירה גם לא העמיקה לשכבות קדומות. תיעוד החדר אִפשר מבט מצומצם על המרקם האדריכלי של אזור זה בעיר העתיקה.
הממצא הקרמי משקף כנראה רצף יישובישזמנו למן התקופה הביזנטית עד התקופה העות'מאנית, רצף שלא הוברר די צרכו בשל ממדיה של החפירה.