בחודש יוני 2016 נערכה חפירת הצלה מדרום לשכונת רמת שלמה בצפון ירושלים (הרשאה מס' 7728-A; נ"צ 220525-1385/634955-5069), לקראת הרחבת השכונה ליער רמות. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מוריה, נוהלה על ידי ב' סטורצ'ן (צילום), בסיוע נ' נחמה (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות ושרטוט), מ' קאהן (GPS), ק עמית (צילום מעבדה), נ' זאק (תכניות) וא' לידסקי-רזניקוב (ציור ממצא).
בתחילת עבודות הפיתוח התגלו בין שטחה הבנוי של השכונה לכביש 1 שרידים עתיקים בשני שטחים (B ,A; איור 1), המרוחקים 1 ק"מ זה מזה. בחפירה בשני השטחים התגלו שרידים מתקופת הברזל, ובהם מבנה יחיד (שטח A) וגת חצובה (שטח B).
יער רמות ברכס שועפט שבצפון ירושלים היה יעד לכמה מחקרים ארכיאולוגיים נרחבים בעבר. בסקר הארכיאולוגי של ישראל תועדו בשטח שני יישובים עיקריים: א-ראס מצפון לחפירה הנוכחית (קלונר 2001: אתר 112) וח' אל-מצאנע מדרום לה (מזור 2000; קלונר 2001: אתר 137). בסקר שנערך באזור בשנת 2006 לקראת בנייה תועדו מתקנים חקלאיים רבים (אייריך-רוז ובירקנפלד 2008: איור 1). בחפירה שנערכה בעבר במרחק כ-500 מ' ממזרח לשטח B נחשפו מבנה מתקופת הברזל (Rapuano and Onn 2004). מבנים נוספים מתקופת הברזל נחשפו צמוד לחפירה ממערב (דוידוביץ ואחרים 2006; בארי 2012) ומדרום-מזרח לשכונת רמות אלון, כ-1 ק"מ מצפון-ממערב לחפירה (מזרחי ופורסטני 2016).
שטח A. נחשפו שרידי מבנה מלבני (4.5 × 6.0 מ'; איורים 2, 3). בחפירה מחוץ למבנה התברר כי הוא הושתת על מחשוף סלע (איור 4). קירות המבנה (W103–W100) נבנו משורה אחת של סלעים לא מסותתים וביניהם אבנים קטנות; הם השתמרו לגובה מרבי של שלושה נדבכים. הקיר המערבי (W101) נבנה על תשתית של אבנים קטנות, שהונחו כדי לפלס את הסלע; קירות 102 ו-103 הושתתו על יסוד סלע חצוב. פתח המבנה לא השתמר, אך רווח בקטע האמצעי של קיר 103 מלמד אולי כי זה היה מקום הפתח. בחלקו הצפוני של המבנה התגלתה מפולת של כמה סלעים גדולים (L106; איור 5); מתחתם נחשפה רצפת הסלע המוחלקת של המבנה (L107).
בחפירת המבנה התגלו שברי כלי חרס רבים המתוארכים לתקופות הברזל 2ב'–ג' (925–586 לפסה"נ). למרות שהמכלול הקרמי מהחפירה אינו כולל כלים שהופיעו לראשונה במאה הז' לפסה"נ או מאוחר יותר, אין לפסול לחלוטין את התיארוך לתקופת הברזל 2ג'. המכלול הקרמי כולל קערות (איור 1:6, 2), קרטרים (איור 3:6–5), קנקנים (איור 6:6, 7) ונר יחיד עם פיה צבותה ובסיס מעובה (איור 8:6). על הרצפה בתוך המבנה התגלו שתי מקבות אבן (איור 9:6, 10). בהצטברות האדמה העליונה במבנה התגלו מעט חרסים מהתקופה הרומית הקדומה, לרבות פכית קטנה כמעט שלמה (איור 11:6).
שטח B. נחשפה גת חצובה (איורים 7, 8), הכוללת משטח דריכה מלבני (L200; כ-3.5 × 4.0 מ'), בור שיקוע קטן וסגלגל (L202; כ-0.6 × 1.0 מ', 0.5 מ' עומק) ובור איגום גדול (L201; כ-1.0 × 1.5 מ', 1.5 מ' עומק); שלושת המרכיבים מדורגים. השתמרותו של חלקו המערבי של משטח הדריכה גרועה. במרכז דופן הסלע הצפונית-מזרחית, האחורית, של משטח הדריכה נחצבה גומחה מלבנית, רדודה, ששימשה כנראה לקיבוע קורת עץ (איור 9). במרחק של כ-1 מ' מדרום-מערב לגומחה נחצבה בקרקעית משטח הדריכה תעלה, שמהלכה דמוי כ; אפשר שמהלכה המקורי היה רבוע, אך חלקה המערבי לא השתמר (איור 9, מסומן באדום). התעלה שימשה כנראה לניקוז הנוזלים שנוצרו בסחיטה המשנית של הזגים באמצעות קורת עץ. בורות השיקוע והאיגום נחצבו בשתי מדרגות מדרום-מערב למשטח הדריכה. בין שני הבורות השתמרו שרידים דלים של מחיצת סלע חצובה (איור 10). בקרקעית של כל אחד מהבורות נחצב שקע קטן, עגול. בגת לא התגלו מצבורי חרסים חתומים.
גת דומה שלא תוארכה התגלתה במרחק כ-300 מ' ממזרח לשטח (זילברבוד 2013). ברחוב ואדי אל-ג'וז בירושלים התגלתה גת מתקופת הברזל, שלה מאפיינים טכנולוגיים דומים (לביא 2011: איורים 2, 3); בדופן האחורית של משטח הדריכה של הגת נחצבה נישה לקיבוע קורת עץ ובמשטח הדריכה נחצבו תעלות.
המבנה בשטח A תוארך לתקופות הברזל 2ב–ג על סמך הממצא הקרמי שהתגלה בו. המבנה דומה בתכנית ובבנייה למבנים בני זמנו שהתגלו באתרים סמוכים מתקופת הברזל (דוידוביץ ואחרים תשס"ו; בארי 2012). בחפירת הגת בשטח B לא התגלו אמנם ממצאים מתארכים, אך למרות זאת הגת מיוחסת לתקופת הברזל על סמך התכנית והמאפיינים הטכנולוגיים האופייניים לגתות באזור בתקופה זו, ובהם בעיקר הנישה האחורית לקיבוע קורה והתעלות החצובות במשטח הדריכה. השרידים מהחפירה מצטרפים לממצאים אחרים בעורף החקלאי של צפון ירושלים בתקופת הברזל.
דוידוביץ א', פרחי י', קול-יעקב ש', הר-פלד מ', וינבלט-קראוז ד' ויעלון י' תשס"ו. חפירות ההצלה ביער רמות וברמת בית הכרם: נדבך נוסף להכרת הפריפריה החקלאית של ירושלים בימי הבית הראשון והשני. בתוך א' ברוך, צ' גרינהוט ואק פאוסט, עורכים. חידושים בחקר ירושלים: הקובץ האחד עשר. רמת גן. עמ' 35–111.
מזור ג' 2000. חפירת בדיקה בכנסייה בח'רבת אל-מצאנע שמצפון לירושלים. עתיקות 40:*17–*23.
Rapuano Y. and Onn A. 2004. An Iron Age Structure from Shu‘afat Ridge, Northern Jerusalem. ‘Atiqot 47:119–129.