המערה חצובה בסלע (איור 2). בחזיתה נחצבה תעלת ניקוז (L3; כ-1 מ' רוחב, כ-0.5 מ' עומק; איור 3), שנועדה למנוע ממי גשמים לזרום לעבר המערה ולהציפה. הכניסה למערה עוצבה כפתח כפול (איור 3): גומחה מלבנית (כ-1.25 מ' רוחב, 1.5 מ' גובה, 1.2 מ' עומק) שבדופנה הפנימי פתח קטן, קשות (כ-0.35 מ' רוחב, 0.7 מ' גובה, 0.3 מ' עומק) בתוך גומחה מלבנית רדודה (0.7 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה, 12.5 ס"מ עומק). בחזית הפתח הפנימי, כ-0.25 מ' ממנה, נחצבה ברצפת הסלע של הגומחה המלבנית הגדולה מגרעת מלבנית (כ-8 ס"מ עומק) ששימשה לעיגון מוט תמיכה לאבן שסגרה את פתח המערה. חלל המערה (L2) נחצב רק בחלקו. דופנות פתח המערה נחצבו ועוצבו בצורת ריבוע, אך פנים המערה כמעט ולא עובד למעט הרחבת סדק טבעי שנמשך לרוחבה של המערה. בתוך המערה ובשפכים שמחוצה לה נמצאו שברים רבים במגוון גדלים של גלוסקמה יחידה, ואילולא שבר פינתי ייתכן שלא היינו מזהים אותה. כן נמצאו שברי חרסים שאינם אינדקטיביים, פיסות נחושת במצב השתמרות גרוע מאוד ושרידי עצמות במצב השתמרות גרוע.

ממצא העצמות נבדק לאחר הוצאתן מהמערה, והן הוחזרו לקבורה סמוך לשטח המערה. זוהו ארבעה פרטים: שני פרטים בוגרים: זכר בין הגילאים 25–40 שנים ונקבה בין הגילאים 20–40 שנים, וכן שני פרטים צעירים: תינוק שגילו 2–4 שנים, ותינוק נוסף, שגילו סמוך לגיל לידה (perinatal), כנראה עובר שטרם נולד ועל כן מדובר במוות של אם טרם הלידה.
 
הממצא החומרי ועיצוב חזית הקבר מעידים כי זוהי כנראה מערת קבורה מימי הבית השני, ואפשר שהיא אף קדומה לימי החשמונאים (להשוואה ר' מזר תשמ"ב; ראם 2008ברדה 2011; ברדה ועדוי 2012). באזור זה טרם נתגלו מערות קבורה נוספות בסגנון דומה, והיישוב בן התקופה הקרוב ביותר שוכן כ-3.5 ק"מ מצפון (חורבת עלמית). אפשר כי הנקברים מעידים שבתקופת הבית השני התיישבה משפחה סמוך למקורות המים של עין פרת, כ-800 מ' ממערב למערת הקבורה. ייתכן ששרידי המבנים מתקופה זו לא שרדו בעקבות התיישבות נזירים באזור, והקמת מנזר פארן בתקופה הביזנטית, כ-1 ק"מ מערבית למערת הקבורה, במעלה הוואדי. ייתכן אף שהשרידים נהרסו או כוסו בימי המנדט הבריטי, בעת הקמת מפעל לשאיבת מי המעיינות לאורכו של הוואדי, מן המנזר ועד למערת הקבורה.