בחודש יולי 2015 נערכה חפירת הצלה במגרש ברחוב אקסודוס בלוד (הרשאה מס' 7454-A; נ"צ 190647-85/651342-72), לקראת הקמת מעון ילדים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית לוד, נוהלה על ידי א' יקואל, בסיוע ש' קריספין וד' שחר (ניהול שטח), י' עמרני וא' בכר (מנהלה), ר' מישייב, ר' לירן, א' האג'יאן ומ' קאהן (מדידות וסרטוט), ח' בן ארי וא' דגוט (GPS), א' פרץ (צילום שטח), י' מרמלשטיין (צילום אוויר ברחפן), ש' עג'מי, ט' עג'מי וג' בן ארי (הקלדת נתונים), ע' עד ול' ויינבלום (מחשוב), א' דה וינסנס (כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), י' גורין-רוזן (זכוכית), נ' מרום (ארכיאוזואולוגיה), א' גליק (תחמושת), ק' עמית (צילום ממצא), ל' קופרשמידט (מעבדת מתכת), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה), א' גורזלזני ופ' גנדלמן (הנחיה), ת' דעאדלה וא' שביט (ייעוץ) וי' אלישע, י' קורנפלד וג' מרכוס (בדיקות מקדימות והכנת השטח לחפירה). כמו כן סייעו י' לוי, ע' עזב, ע' שדמן, א' גליק ומ' עג'מי ממרחב מרכז של רשות העתיקות.
שטח החפירה מרוחק כ-500 מ' מדרום לתל לוד (איור 1). לאחר הסרת שכבת פני שטח (1.0–1.5 מ' עובי) באמצעות כלי מכני נפתחו 19 ריבועי חפירה (איור 2). התגלו שרידים אדריכליים המתוארכים לתקופה העות'מאנית, ובהם הובחנו שלושה שלבים בנייה (III–I). כן התגלו ממצאים המתוארכים למן התקופה ההלניסטית ועד לשלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי.
שלב III. בשלב הקדום ביותר נמצאו במרכז שטח החפירה שרידים דלים של קיר (W222) ורצפה (L217). הקיר נבנה מאבני גוויל בינוניות וקטנות. הרצפה עשויה מטיח והשתמרה באופן חלקי. בדרום-מזרח שטח החפירה, מתחת לסמטה משלב II (להלן), התגלו בחתך מפלסי חיים (L169), המלמדים אולי שהסמטה הייתה קיימת כבר בשלב זה.
שלב II. רוב השרידים שהתגלו בחפירה יוחסו לשלב זה. בדרום-מזרח השטח התגלתה סמטה, וצמוד אליה משני צדיה התגלו מבנים (1 ו-2; איור 3). ממבנה 1 התגלה רק חלק קטן ואילו ממבנה 2 התגלה חלק נרחב, המשתרע ברוב שטח החפירה.
הסמטה (L126; כ-2 מ' רוחב, כ-10 מ' אורך חשיפה) נבנתה בכיוון כללי צפון-מזרח–דרום-מערב והתגלתה בה רצפת טיח מעורב באבנים קטנות. רצפת הטיח השתמרה בעיקר בחלקים הדרומי והצפוני של הסמטה. הסמטה הייתה פעילה עד לשנות ה-50 של המאה הכ'.
מבנה 1 משתרע ברובו מחוץ לגבולות החפירה. קירות המבנה (W235 ,W131; איור 4) נבנו משני פניםשל אבני גיר מסותתות היטב וביניהם אבני גוויל בינוניות וקטנות; הם השתמרו לגובה של שניים עד שלושה נדבכים. יסודות הקירות נבנו מאבני גוויל בינוניות וקטנות ונחפרו אל תוך אדמה חומה שמאפיינת את שטח החפירה. במפגש הקירות נבנתה אומנה, שתמכה כנראה קשת בתקרת חדר שעמד במקום.
מבנה 2 נבנה בכיוון כללי צפון-מזרח–דרום-מערב (איור 5). קירות המבנה נבנו מאבנים גדולות שסותתו היטב ואבני גוויל בינוניות וקטנות. יסודות המבנה נבנו מאבני גיר גדולות ובינוניות. יסודות המבנה רחבים לעתים מן הקירות, במטרה להעניק למבנה יציבות. הקירות טויחו בטיח לבן, וחלקם אף טויחו כמה פעמים, עדות לתחזוקה שוטפת של המבנה. המבנה כולל חצר מרכזית גדולה ועשרה חדרים (1–10). המבנה נמשך לצפון, למזרח ולדרום אל מחוץ לשטח החפירה. בחצר המרכזית התגלתה רצפת טיח בצבע ורדרד (L210), שלה תשתית של אבנים קטנות שלוכדו בחומר מליטה. חדרי המבנה התכסו במפולות אבנים ואדמה. בחלק מהחדרים התגלו רצפות טיח בצבע ורדרד. בחדר 2 שמצפון לחצר המרכזית התגלתה מערכת שניקזה כנראה מי גשמים מגגות החדרים (L187; איור 6): המים זרמו דרך צינור חרס אל תעלה, שניקזה את המים לבור מים תת-קרקעי. במבנה הובחנו שינויים בבנייה, ובהם הרחבה או צמצום של חדרים באמצעות הוספה או הורדה של קירות וחידוש של רצפות בחדרים; בכמה חדרים התגלו כמה רצפות בנויות זו מעל זו. בצפונו של שטח החפירה התגלה בור עגול חפור באדמה, שדופן באבני גיר בינוניות וקטנות שסותתו למחצה (L168; איור 7). בתוך הבור הצטברה אדמה חומה ובה נמצאו שברי כלי חרס משלהי התקופה העות'מאנית, כלי זכוכית, מטבעות ועצמות בעלי חיים. נראה שזהו בור ספיגה.
שלב I. לשלב המאוחר ביותר יוחסו שרידים מעטים, ובהם בעיקר קטעי רצפה. רצפה זו מתוארכת על סמך מטבע שהתגלה בפירוקה לשלהי התקופה העות'מאנית ולימי המנדט הבריטי.
בחפירה התגלו שרידי מבנים משלהי התקופה העות'מאנית. על סמך מידע היסטורי, הכולל מפות, תצלומי אוויר וחפירות בסביבה (
גדות, ציטרין-סילברמן ודעאדלה 2008), נראה כי בשלהי התקופה העות'מאנית שטח החפירה היה חלק ממרכז העיר. במרכז העיר רוכזו מוסדות ציבור מרכזיים, כגון מבני דת (מסגד וכנסייה), ח'אן (ח'אן אל חילו), שוק ומבני תעשייה חשובים (מסבנה, בית בד וכדומה). נראה כי המבנים שהתגלו בחפירה שימשו למגורים, וכי הם היו חלק משכונות המגורים של העיר.