בחודשים אוקטובר–דצמבר 2011 נערכה חפירת בדיקה בחורבת עוצה (הרשאה מס' 6312-A; נ"צ 21430-59/75739-50), לקראת הנחת מסילת רכבת מעכו לכרמיאל. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מע"צ, נוהלה על ידי ד' שיאון (צילום שטח, צילום ממצא ונומיסמטיקה) וג"ב יפה, בסיוע י' לבן (מנהלה), י' חושקר, ל' פורת, א' ברון, א' הילמן, ע' שטרן וי' אלכסנדר (ניהול שטחים), א' שפירו (GPS וניהול שטח), נ' גצוב וי' לרר (ייעוץ קרמי), ר' מישייב ומ' קאהן (מדידות וסרטוט), ר' לירן (ציור חתך), ד' ייגורוב וע' מרדר (פריטי צור), חברת Sky View (צילומי אוויר), ו' אטרש (הנחיה), ל' די סגני (קריאת כתובת) ור' פרנקל (ייעוץ בנושא בית הבד).
חורבת עוצה זוהתה לראשונה בסקר הבריטי שנערך בארץ ישראל באמצע המאה הי"ט לסה"נ. בשנת 1963 נערכה חפירה ראשונה באתר על ידי י' בן-יוסף, בעקבות הרחבת כביש עכו–צפת (כביש 85), ופורסמה על ידי א' בן-תור (תשכ"ו; איור 1: 7/1963-&), נמצאו שרידים מסוף האלף הרביעי לפסה"נ, ומן התקופות הפרסית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. נחפרה גם מערת קבורה מן התקופה הרומית. בשנת 1991 נערכה באתר חפירה גדולה ונחשפו בה 21 שכבות המתעדות כ-7000 שנות התיישבות באתר (Getzov et al. 2009a; 2009b; איור 1: 75/1991-G). בחפירה נוספת נחשפו ממצאים מהתקופות הניאוליתית, הכלקוליתית, הברונזה הקדומה, הרומית הקדומה והביזנטית (גצוב 2006; איור 1: 4187-A).
נחפרו חמישה שטחים (E–H, J; איור 2), ונחשפו בהם שרידים רבים מארבע תקופות עיקריות: הכלקוליתית הקדומה (שכבה 18), הפרסית (שכבה 11), ההלניסטית (שכבה 10) והביזנטית (שכבה 6), וכן שרידים מעטים מן התקופה הרומית (שכבה 9). החלוקה הסטרטיגרפית מבוססת על חלוקתו של גצוב משנת 1991 (Getzov et al. 2009a).
התקופה הכלקוליתית הקדומה (שכבה 18). הממצא מתקופה זו נמצא בעומק של כ-2.5 מ' בשלושה ריבועים בשטח
G ובבור בדיקה בשטח
E. נמצאו מגוון מתקנים וחרסים רבים, בהם פערורים שלהם שפה חתוכה ובסיס שטוח. כמו כן נמצאו ידיות סרט רבות, האופייניות לתקופה הכלקוליתית הקדומה. נמצאו גם פריטי צור רבים, בהם כמה להבי מגל. ייחודו של המכלול באחידותו הרבה, למעט שני שברים האופייניים לתרבות ואדי רבה שזוהתה בשכבה 19 (
Getzov et al. 2009a).
התקופה הפרסית (שכבה 11). תקופה זו יוצגה בעיקר בממצא הקרמי ובמפלסי רצפות שנחשפו בשטחים G ו-J. נחפרו כמה רצפות עוקבות שביניהן שכבות שרפה שנראו בבירור בחתך הצפוני של הריבועים. בשטח G נחשף מכלול גדול של כלי חרס באתרם על רצפה מן השלב המאוחר של התקופה הפרסית (המאה הד' לפסה"נ).
התקופה ההלניסטית (שכבה 10). בשטח F נמצאו קירות אחדים המצטרפים לתכנית מקוטעת של מבנה ובו חדרים; באחד החדרים נמצאה כמות גדולה של משקולות נול מטין לא צרוף. בשטח G נמצאו מעט קירות ושריד רצפה שסמוך אליה נמצאו חרסים רבים, בהם שבר גדול של בסיס כופח. בחלק המערבי של שטח J נחשפו קירות אחדים, השייכים כנראה לַמבנה שנחשף בשטח G, ומעידים על כמה שלבי בנייה במהלך התקופה. על סמך הממצא הקרמי והמטבעות אפשר לתארך את השכבה למאה הג' לפסה"נ.
התקופה הרומית (שכבה 9). בשטחי החפירה נמצאו חרסים אחדים ממשפחת כלי כפר חנניה. בשטח F זוהו ארבעה קברים מונומנטליים שלא נחפרו בשלמות. הקברים נבנו מאבני כורכר שהובאו לאתר במיוחד לצורך זה, כנראה מעכו. בקבר אחד שנפתח חלקית נמצא ארון קבורה מעוטר מעופרת (איורים 3–5), המתוארך למאה הג' לסה"נ.
התקופה הביזנטית (שכבה 6). מתקופה זו נחשפו שרידים בעיקר בשטחים E ו-G. בשטח E נחשף מבנה רחב ידיים (איור 6), שהובחנו בו שלושה שלבים המתוארכים למאות הו'–הז' לסה"נ. מכל אחד משלבי הבנייה נחשפו קירות ורצפות. ממצא מיוחד ונדיר הוא חותם לחם גלילי שעל גחונו מנורת שבעה קנים ועל קצהו העליון נחרטו אותיות יווניות שאולי מתחברות לשם 'לאונטיוס' (איור 7). גם בשטח G זוהו שלושה שלבי בנייה בשני מכלולי מבנים. השלב הראשון זוהה רק בחלק המערבי של השטח והשלב השני — במרכז השטח. בחלק המזרחי של השטח נחשפו חלקים מבית בד גדול (איור 8), בהם שלושה בסיסי מכבש לאיגום מרכזי ומשקולת אחת. מניתוח ראשוני של בית הבד נראה כי המשקולת והאגן הצפוני היו מערך אחד. בית הבד שייך כנראה לשלב השלישי והאחרון של השכבה הביזנטית באתר.
החפירה משלימה מידע ופערים ברצף היישובי באתר, הידוע מהחפירות הקודמות. מ-21 השכבות המוכרות באתר נמצאו שרידים של חמש שכבות: הכלקוליתית, הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית. כל אחת מהשכבות, פרט לרומית, הניבה ממצא רב ומגוון, הן ארכיטקטוני הן קרמי, וכן ממצאים קטנים. בולט הממצא המתוארך לשלב האחרון של התקופה הביזנטית, שייצוגו היה חסר בחפירות הקודמות.
בן-תור א' תשכ"ו. החפירות בחורבת עוצה. עתיקות ג:1–24.
Getzov N., Lieberman-Wander R., Smithline H., and Syon D. 2009a. Horbat Uza: The 1991 Excavations I: The Early Periods (IAA Reports 41). Jerusalem.
Getzov N., Avshalom-Gorni D., Gorin-Rosen Y., Stern E.J., Syon D. and Tatcher A. 2009b. Horbat Uza: The 1991 Excavations II: The Late Periods (IAA Reports 42). Jerusalem.