בחודש אפריל 2015 נערכה חפירת הצלה ברח' הצבר 5 בכפר סבא (הרשאה מס' 7386-A; נ"צ 194305-28/676421-45; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון קיסלבסקי סולומון, נוהלה על ידי ד' מסארווה, בסיוע י' עמרני (מנהלה), ר' מישייב (מדידות וסרטוט), ע' עזב (ייעוץ), א' גורזלזני (הנחיה), ח' בן-ארי (GPS), פ' גנדלמן (זיהוי כלי חרס) ומ' שויסקיה (ציור כלי חרס).
החפירה נערכה בשכונת גבעת אשכול, שבחלק הדרומי-מזרחי של כפר סבא הקדומה, בדרום השרון. בסביבה הקרובה נערכו חפירות ארכיאולוגיות ונחשפו בהן חמש שכבות שזמנן למן התקופה הרומית ועד התקופה הצלבנית (בירמן 2006; איור 1: 3425-A), מתקנים מהתקופה הביזנטית, קברים מהתקופה העות'מאנית (בושנינו 2010; איור 1: 3478-A-3872 ,A), כבשן כלי חרס מהתקופה האסלאמית הקדומה, קברי שוחה מהתקופה העות'מאנית (גורזלזני 2005) ושרידי קיר ורצפות מהתקופה האסלאמית הקדומה (הרשאה מס' 6855-A; איור 1: 6855-A). צפונית-מערבית ודרומית-מזרחית למבנה בן זמננו נחפרו שני ריבועים (E6 ,E3; איורים 2–6), ונחשפו בהם שתי שכבות (I ,II).
שכבה II. בריבוע E3 נחשפו קירות (W111 ,W110 ,W106) של שלושה חדרים (L118 ,L116 ,L112), בנויים מאבני גזית בינוניות וגדולות; חלקם נמשכים מחוץ לגבולות החפירה. בחדר 112 נחשפה רצפה מגיר כתוש, ובחדר 116 נחשף קטע רצפה מאבני גוויל קטנות ובינוניות. בריבוע E6 זוהו שני שלבי בנייה: שלב קדום (IIb) ובו קיר (W104) בנוי מאבני גזית וגוויל בינוניות וקטנות, שאליו ניגש ממזרח קטע של ריצוף (L113) מאבני גוויל קטנות ובינוניות; שלב מאוחר (IIa) ובו קיר (W103) בנוי נדבך אחד של אבני גזית וגוויל בינוניות וקטנות, הניגש לקיר 104 ממזרח ויוצר פינת מבנה. בשכבה זו נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה הביזנטית, בהם שברים של קנקני שק (איור 1:7–3) וקנקן עזה (איור 4:7).
שכבה I. בריבוע E3 נחשף קטע קיר (W108) בנוי מאבני גוויל מסותתות למחצה, שאליו ניגש ממערב מתקן (L115) בנוי מאבני גוויל קטנות. עוד נחשף קטע ריצוף (L102) מאבני גוויל בינוניות וקטנות. בריבוע E6 נחשף מפלס חיים (L101) ובו אבני גוויל קטנות ובינוניות. נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה, בהם שברי קערה (איור 5:7) ופכים (איור 6:7, 7). על פני השטח נמצא שבר של סיר בישול מהתקופה העות'מאנית (איור 8:7).
נחשפו שרידים של קירות ורצפות השייכים ליישוב הקדום בכפר סבא בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה, ששרידים ממנו נחשפו בחפירות סמוכות. ממצא מהתקופה העות'מאנית מצביע על שרידים מאוחרים באתר.