החפירה נערכה בראש הגבעה המערבית, ונחשפו שרידי מבנים ורצפות המתוארכים לתקופות האומיית והעבאסית (המאה הח' לסה"נ; שכבה II) והממלוכית (המאות הי"ד–הט"ו לסה"נ; שכבה I). כמו כן נמצאו חרסים מן התקופות הרומית והביזנטית. השריד המרכזי הוא פינה של מבנה איתן שנחפר בחלקו (איור 1). תועדו שלבי שימוש מאוחרים במבנה, אך ייסודו לא תוארך. השתמרות השרידים בלב האתר הקדום ביישוב מעידה על עצמת העתיקות באתר.

 
התקופות האומיית והעבאסית (המאה הח' לסה"נ; שכבה II). נחשפו שרידי מבנה ובו שני קירות שיצרו פינה (W102 ,W101; איור 1) ושרדו לגובה של שישה נדבכים לפחות. בחלקו הפנימי של המבנה, מדרום-מזרח לפינה, נחשפו שתי רצפות מעפר מהודק, זו מעל זו. הרצפה העליונה נמצאה מעל שכבת מפולת של אבנים גדולות ובינוניות ובעומק של כ-0.5 מ' מפני השטח. הרצפה התחתונה נחשפה בעומק של כ-2 מ' מפני השטח. מחוץ למבנה, מצפון לקיר 101, נחשפו שתי רצפות נוספות, זו מעל זו. הרצפה העליונה ניגשה אל הנדבך השני בקיר 101; היא עשויה משכבה של רסק גירי מעל שכבת חלוקים, ונמצאה בעומק של כ-0.4 מ' מפני השטח. הרצפה התחתונה נחשפה בעומק של כ-0.6 מ' מפני השטח, והיא עשויה משכבה של אבנים קטנות שמעליהן שכבת טיח (כ-0.1 מ' עובי; איור 2). נראה כי קיר 101 המשיך בשלב זה מערבה, וסביר להניח כי רצפת הטיח השתייכה למבנה גדול יותר. הממצא מחפירת הרצפות תוארך למאה הח' לסה"נ.
 
התקופה הממלוכית (המאות הי"ד–הט"ו לסה"נ; שכבה I). קירות המבנה שתוארו בשכבה II שימשו גם בתקופה זו, ונראה כי נבנו לפחות בשני שלבים. מצפון למבנה נחשף מוקד שרפה ומפלס עפר שנמצאו בו עצמות של בעלי חיים וחרסים מהתקופה הממלוכית. בחלקו הפנימי של המבנה נחשפו שתי רצפות, זו מעל זו, וקיר חצי עגול הסמוך לקיר הפנימי של המבנה. על הרצפות נמצאו חרסים, ובהם שברים של קערות מזוגגות המתוארכות לתקופה הממלוכית.
 
השרידים הקדומים שנחשפו בחפירה תוארכו לתקופות האסלאמית הקדומה והמאוחרת, ונמצא כי הם משתרעים על פני שטח גדול החורג משטח החפירה. הרצפות שתועדו מייצגות שלבים מאוחרים יחסית בתולדות המבנה והאתר. במסגרת החפירה לא הייתה אפשרות לתעד את השרידים שמתחת לשכבה II, או לתארך את ייסודו של המבנה. ממצאי החפירה תורמים להבנת עצמת השרידים הקדומים בבית לחם הגלילית, בעיקר אלה המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה.