שכבה II (התקופה ההלניסטית)

בחלק הצפוני-מזרחי של שטח החפירה נחשף רובד של אדמה חולית חומה בהירה, שמעורבים בה שברי כלי חרס מהתקופה ההלניסטית (L176, L175 ,L161; איורים 2–4). רובד האדמה הצטבר על סלע כורכר, המשופע במתינות לכיוון דרום-מזרח. המכלול הקרמי מתוארך למאות הג'–הב' לפסה"נ, והוא כולל בעיקר כלים מקומיים ומעט כלים מיובאים. התגלו קערות דגים רבות (איור 1:5–4), מהן קערה אחת שעל-פי החומר היא מיובאת (4), מעט שברים של כלי בישול, ובהם קדרת בישול (איור 5:5), אמפורות מיובאות (איור 6:5, 7), כנראה מהאיים כיוס ורודוס, קנקנים (איור 8:5, 9), פך (איור 10:5), בקבוקים דמויי כישור (איור 11:5–13) ונר (איור 14:5).
 
שכבה I (שלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי)
שלב Iב. בשלב הקדום התגלה בור אשפה (L166; קוטר 1.8 מ'; איורים 2, 3, 6). בבור האשפה התגלו אפר ופחמים, שברי כלי חרס ובהם כלי פורצלן (ר' נספח I), שברי כלי זכוכית (ר' נספח II) ועצמות בעלי חיים (אגא, להלן).
 
שלב Iא. התגלה אגפו הדרומי של מבנה (כ-5 × 22 מ'; איורים 3, 7), שנבנה בכיוון כללי מזרח–מערב. האגף כולל פתח ומבואה מרשימה, המובילה למדרגות (איורים 8–11), וארבעה חדרים (1–4; כ-4 × 5 מ'). מצפון לחדר 4 נחשף חלק מחדר נוסף (5), השייך כנראה לאגף צפוני יותר של המבנה. קירות המבנה נבנו מאבני כורכר, שלוכדו בחומר מליטה שהכיל עפר, צדפים מרוסקים וטיט לבן. יסודות המבנה נחפרו בסלע הכורכר ונבנו מחומר דבש חזק במיוחד. הקירות החיצוניים (W127 ,W126 ,W120) רחבים יותר מהקירות הפנימיים (W137 ,W136 ,W124 ,W113). הצד החיצוני של הקירות טויח בטיח לבן, ועליו נחרתו פוגות (0.5 ס"מ רוחב) המשוות מראה של אבני גזית. הצד הפנימי של הקירות טויח בטיח ירקרק-תכלת. על חלק מהקירות הובחנה שכבת טיח נוספת, המעידה על תחזוקת הבית במשך השנים.
בחזית המבנה נחשפה רצפת טיח קשה אפור (בטון? L182). אל הפתח מוליכות שתי מדרגות מוארכות מאבן גיר. משני צדי מדרגות אלה הותקן מתקן ברזל לניקוי הנעליים טרם הכניסה למבנה. המבואה רוצפה במרצפות בטון צבעוניות מעוטרות בדגמים גאומטריים וצמחיים (L180 ,L179); הצבעים השולטים הם ירוק, שחור ואדום. המרצפות הונחו על תשתית עבה של חומר מליטה, שכלל חצץ-כורכר וצדפים מרוסקים. בהצטברויות מעל יסודות המבנה התגלו שברי מרצפות ממגוון דגמים (איור 1:12–4). בחלק הצפוני-מערבי של המבואה נקבע גרם מדרגות, ששתיים מהמדרגות השתמרו באתרן. חלקים נוספים של גרם המדרגות התגלו במפולות בחלק הצפוני-מערבי של המבואה. שרידי גרם המדרגות מעידים כי במבנה הייתה יותר מקומה אחת. בהצטברויות מעל קירות המבנה ולצדם התגלו שברי כלי חרס משלהי התקופה העות'מאנית (ר' נספח I). מתחת לרצפת המבואה, סמוך ליסוד של קיר פנימי (W112), התגלה בור אשפה 166 משלב Iב. על פי הסטרטיגרפיה באתר בור אשפה זה קדום למבנה, וייתכן כי הוא שימש את הבנאים. ביסוד של הקיר הדרומי של חדר 3 (W120) התגלו שרידים דלים של רצפת טיח ששולבה ביסוד, אולי רצפה של בור אחסון. במרכז חדר 4 נבנה קיר (W138), המחלק אותו לשני חלקים. עוד בחדר 4 התגלתה מסילת עץ המונחת בכיוון מזרח–מערב, וייתכן כי במקום הייתה דלת הזזה.
 
בחפירה התגלו שלושה מטבעות, מהם רק אחד זוהה. זהו פלס עבאסי (המאה הט' לסה"נ; מס' ר"ע 143890), והוא התגלה באזור שהופרע בבנייה בת ימינו. עוד התגלו בשכבה II בהצטברויות מעל המבנה ועל פני השטח פריטי מתכת, ובהם פלייר (איור 1:13), 'מותחן' לכּבלים (איור 2:13), חלק עליון של מעקה (איור 3:13), פריט מעוגל וסגור, אולי חלק ממנורה (איור 4:13), וכן קליע 0.303 אינצ' של הרובה הבריטי Lee Enfield (איור 5:13), שהיה בשימוש בשתי מלחמות העולם ובמלחמת העצמאות.
 
עצמות בעלי החיים
נוהא אגא
 
נבדקו עצמות בעלי החיים שנמצאו בבור אשפה 166 מן התקופה העות'מאנית.העצמות נאספו באופן ידני. שיטת העבודה תואמת לפרוטוקול הנהוג ברשות העתיקות, המתואר בפירוט בפרסומים קודמים (Agha 2014). מפאת השתמרותן הטובה של העצמות, הן נשטפו במי ברז בלבד. המכלול מונה 94 עצמות, מהן 85 עצמות (כ-90% מן המכלול) זוהו לרמת המין או הסוג. העצמות השתמרו טוב מאוד, ומכאן שהן כמעט ולא היו חשופות על פני הקרקע בטרם נקברו. על 20 עצמות (כ-23%) זוהו סימני כרסום של מכרסמים. העצמות במכלול שייכות ברובן לחיות משק: צאן, תרנגול, יונה ועוף בינוני (מסדר גודל של ברווז). כן התגלתה גולגולת של חולד, עדות נוספת לפעילות מכרסמים לאחר הרבדת המכלול.
הצאן הוא המין השכיח במכלול (62=NISP; כ-73%). שרידי הצאן כוללים עצמות מציר השלד, גפיים קדמיות ואחוריות וכפות רגליים. השרידים מייצגים שני כבשים ועז, כלומר שלושה פרטים לפחות, שגילם למעלה משנה. שרידי הצאן מייצגים בעיקר פסולת מזון, כגון עצמות הגפיים העתירות בבשר, אך גם פסולת שחיטה, כגון כפות הרגלים, אף שעצמות הראש חסרות. עצמות רבות (35=NISP; כ-56% מעצמות הצאן) נושאות סימני חיתוך, שמקורם בכל שלבי הטיפול בחיה. בחמש חוליות שהתגלו גוף החוליה חצוי לשניים, סימן לתליית החיה וביתורה לשני חלקים לאורך עמוד השדרה בעזרת גרזן; לאחר חלוקה ראשונית זו בותרו חלקי החיה לנתחים קטנים יותר. על 12 צלעות נצפו סימני חיתוך, כנראה על מנת להתאימן לגודל הסיר ('pot-sizing'; Seetah 2006:135). כן נמצאו סימנים המעידים על שבירת מפרקי הגפיים, סימני ביתור ועקבות להסרת בשר באמצעות סכין.
התרנגול הוא המין השכיח השני במכלול (20=NISP; כ-24%). גם שרידי התרנגול כוללים פסולת מזון לצד פסולת שחיטה. פסולת המזון כוללת בעיקר כנפיים ומעט מאוד חזה (עצם קוראקואיד אחת). פסולת השחיטה כוללת שבע עצמות רגליים, מהן חמש עצמות שלמות שלפי צורתן היו שייכות לנקבות; אחת מהן נשאה סימני חיתוך. בעלי כנף נוספים במכלול הם היונה, המיוצגת בעצם רגל אחת, ועוף בינוני מסדר גודל של ברווז, המיוצג בעצם הומרוס הנושאת סימני חיתוך.
המכלול נבדל ממכלולים אחרים בני התקופה ביפו בהעדרם המוחלט של שרידי בקר. אולי הסיבה לכך בגודלו של המכלול או בכך שמקורו בבור אשפה יחיד במבנה מגורים. ייתכן שהמכלול מייצג שרידים של ארוחות מעטות שלא כללו בקר אלא הועדפו בהן צאן ותרנגולים.
.
בשכבה II התגלו שברי כלי חרס מהתקופה ההלניסטית ובשכבה I התגלו שרידי מבנה מגורים משלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי. מצפון לאתר ברחוב יהודה הימית התגלו קברים מהתקופה ההלניסטית, שהם חלק מבית קברות גדול שהתגלה בגבעת אנדרומדה. טרם התגלו עדויות להמשך בית הקברות מדרום לרחוב יהודה הימית, וייתכן כי הממצאים משכבה II קשורים באופן כלשהו לבית הקברות של העיר מהתקופה ההלניסטית. הממצא הקרמי מהתקופה ההלניסטית בשכבה II מתאפיין בכלים מקומיים, ואפשר שהוא מלמד על מבנה מגורים או בית חווה סמוך בן התקופה שטרם נחשף. נראה כי המבנה משכבה I הוא חלק משכונת עג'מי, שקמה מדרום לחומת העיר לאחר שזו פורקה באמצע שנות השבעים של המאה הי"ט (אביצור תשל"ב: 14–15; קרק 27:2003). על-פי הסגנון האדריכלי של המבנה נראה כי הוא היה שייך למשפחה אמידה. בארכיון תיקי בניין תל אביב-יפו נמצאו מסמכים שונים המלמדים על תיקונים ושינוים שנערכו במבנה החל משנת 1936 (ארכיון תיקי בניין תל אביב-יפו; גוש 7022, חלקה 71, תיק מס' 30420020). לפי עדויות של תושבים ותיקים בשכונה המבנה היה שייך למשפחת ביירותי ולאחר מכן עבר לבעלותו של פרנסיס ג'לאד. בשלב מאוחר יותר שימש המבנה בית ספר עד להריסתו באמצע שנות ה-70 של המאה הכ'.