בחודשים נובמבר ודצמבר 2011 נערכו שתי חפירות בדיקה מצפון-מערב לחורבת משכנה, משני צדי כביש 65, בשטחי מטעי זיתים של הכפר טורעאן (ממזרח לכביש – הרשאה מס' 6325-A; נ"צ 238347/743804; ממערב לכביש – הרשאה מס' 6375-A; נ"צ 238292/743522; איור 1), לקראת הרחבת הכביש. החפירות, מטעם רשות העתיקות ובמימון מע"צ, נוהלו על ידי א' ברגר (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), א' שפירו (GPS), ר' מישייב ומ' קאהן (מדידות ושרטוט), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס).
חורבת משכנה נזכרת פעמיים בתלמוד הירושלמי (המאות הג'–הד' לסה"נ): במסכת ברכות (ט', ה', ס"ח א) ובמסכת סנהדרין (ג', א', י"ד ב): "וזה אומר בציפורי באינון דהוון יתיבין בחדא משכנא מן הכא להכא שבעה מילין מן הכא להכא תשעה מילין". האתר ששמר במרוצת השנים על שמו התלמודי, לא נחפר עד כה וידיעותנו על אודותיו הן מסקרים אחדים שנערכו באזור, בהם סקר ה-PEF וסקר מפת ארבל (ליבנר 2004). לחפירות קדם סקר שבו אותרו ערמות סיקול, תוואי דרך מהתקופה הרומית, בורות, חציבות, גת חצובה בסלע ומערות (חדשות ארכיאולוגיות 121). מדרום לאתר נחפרו קטעים מהדרך (חדשות ארכיאולוגיות 22:114–23; חדשות ארכיאולוגיות 124; חדשות ארכיאולוגיות 124).
ממזרח לכביש נחפרו חמישה ריבועים (E–A; איורים 2, 3) ובהם נחשפו קיר שדה בן זמננו, כבשן סיד, מחצבת אבן גדולה מהתקופות הרומית והביזנטית ומערכות קבורה משלהי ימי בית שני. ממזרח לשטח החפירה נחשף בור חצוב עגול (4.4 מ' קוטר), ייתכן שהיה כבשן סיד. ממערב לכביש נחפרה מחצבת אבן נארי (איור 4).
בריבוע A נחשפה חצר מערת קבורה רבועה חצובה בסלע קירטון (2.8×2.8 מ', כ-3.8 מ' עומק; איורים 5, 6) שלה פתח קשות בצפון (1.4×1.8 מ'). על רצפת החצר (L63) הצטברה שכבת אדמה (L61; כ-0.7 מ' עובי) וחרסים רבים, בהם סיר בישול מטיפוס כפר חנניה 4A (איור 1:7; Adan-Bayewitz 1993), קנקן מתוצרת גלילית (איור 2:7) ונר שמן 'מקורצף' (איור 3:7) מהתקופה הרומית הקדומה. נוסף על אלה נמצאו פך (איור 4:7) וקנקן (איור 5:7) מהתקופה הרומית התיכונה. מכאן שמערת הקבורה שימשה בשלהי ימי בית שני (המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ) ויצאה מכלל שימוש במהלך התקופה הרומית התיכונה. מעל שכבת האדמה והחרסים בנוי כבשן סיד עגול (2.5 מ' קוטר) שעל רצפתו שכבת שרפה שחורה ודקה ומעליה מילוי אפר, סיד ואבני גיר במגוון דרגות שרפה. קיר הכבשן (W60) בנוי אבני גוויל והשתמר לגובה שלושה נדבכים. עם בניית הכבשן נאטמו חללים ופתחים בפאותיה של חצר הקבר בקירות אבני גוויל לצורך אחידות בדפנות. קיר (W58) סגר את פתח המערה ובפירוקו נמצאו שבר קערת בישול (איור 6:7) המתוארכת לתקופה הרומית התיכונה וקערות ייבוא ממשפחת ה-LRRW (איור 7:7, 8) מהתקופה הביזנטית. ייתכן אם כן שהכבשן בן התקופה הביזנטית או מאוחר לה.
בריבוע B בתחתית שטח חציבה מדורג נחשפה חצר מלבנית (1.4×2.0 מ'; איורים 8, 9) של מערת קבורה חצובה בסלע. פתח המערה בצפון, קשות (L159; מידות 1.40×1.55 מ'; לא נחפר), דומה לפתח המערה בריבוע A. מעל לפתח גומחה מלבנית (0.4×0.6×1.3 מ') חצובה בסלע נארי. במילוי שעל רצפת החצר נמצאו חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית.
בריבועים C–E ובחפירה ממערב לכביש 65 נחשפו מחצבות אבן במשטחי סלע נארי ובהן סימני חציבה וניתוק אבנים (0.4×0.4×0.8 גודל ממוצע; איורים 10, 11), ייתכן לבנייה ביישוב סמוך, משכנה. במדרגות החציבה אותרו גם אבני בנייה שמלאכת ניתוקן לא הושלמה (איור 12). מכאן שהמחצבה ניטשה. האבנים הוסרו בחציבת תעלות ניתוק ושימוש בטריזים. עוד נחשפו בשטח החפירה שממערב לכביש סימני חציבת אבן עגולה (1.4 מ' קוטר כולל תעלת הניתוק ההיקפית). בשטח המחצבה נמצאו חרסים אחדים ובהם סיר בישול רומי (לא צויר) וקנקנים מהתקופה ההלניסטית (איור 1:13, 2).
מן החפירות עולה כי האזור שימש לקבורה בתקופה הרומית הקדומה ובד בבד או מעט לאחר מכן שימש למחצבות אבן שננטשו במהלך התקופה הביזנטית. תעשיית הסיד במקום החלה לאחר שמערכות הקבורה בשטח כבר הגבילו את תושבי המקום. אי אפשר לקבוע אם תעשיית הסיד היא בת זמנן של המחצבות או מאוחרת לה. לראשונה זוהו באזור ממצאים מהתקופה ההלניסטית.
ליבנר ע' 2004. ההיסטוריה היישובית של הגליל המזרחי בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית לאור ממצאי סקר ארכיאולוגי. אוניברסיטת בר אילן. רמת גן.