בשטח A, בחלקו הצפוני של שטח החפירה, נפתחו 11 ריבועי חפירה (7×7 מ') ונחשפו שרידים של שתי שכבות התיישבות מן התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.

בשכבה 2, הקדומה, נמצאו שרידי שני מבנים, קבר ומכלול אחוזת קבר.
מבנה 1 (5×5 מ'; איור 2), בחלקו הצפוני של שטח A, בציר צפון-מערב–דרום-מזרח, נחפר חלקית. נחשפו שרידי קירות חצר ושלושה חדרים מלבניים צמודים אליה מדרום-מזרח ומדרום-מערב. קירות המבנה בנויים ביציקת בוץ על יסודות מאבני גוויל קטנות שהושתתו אל תוך כורכר טבעי.
מבנה 2 (כ-17×18 מ'; איור 3), בציר צפון-מערב–דרום-מזרח, כ-7 מ' דרומית-מערבית למבנה 1, נחשף כמעט בשלמותו ונחשפו בו 11 מרחבים, חלקם חדרים וחלקם חצרות. קירות המבנה בנויים ביציקת בוץ שבבסיסם תעלת יסוד מלאה בשברי כלי חרס. במילוי שמעל רצפות החדרים והחצרות נמצאה כמות גדולה של חתיכות טיח לבן ונראה לפיכך כי לפחות חלק מקירות המבנה טויחו בטיח לבן.
כ-10 מ' דרומית-מזרחית למבנה 1 וכ-5 מ' מזרחית למבנה 2 נחשף מכלול של אחוזת קבר שכולל חצר, מבנה וקבר (איור 4). המכלול בנוי בציר כללי צפון-מערב–דרום-מזרח, סביב קבר בפינתה הדרומית-מערבית של חצר (3.5×3.5 מ'). מדרום וסמוך לחצר מבנה בן חדר אחד (4.3×3.5 מ'), מרוצף ברצפת פסיפס. קירות המבנה והחצר שהשתמרו חלקית, בנויים ביציקת בוץ על יסודות מאבני גוויל קטנות ובינוניות והיו מטויחים בטיח לבן.
שטיח הפסיפס מעוטר בעיטור גיאומטרי שמשולבות בו שלוש כתובות ביוונית, אחת במרכזו (איור 5) ושתיים משולבות בתוך מסגרת הפסיפס, בצדדיו הצפוני והמזרחי, מול הכניסות למבנה. בכתובת הצפונית מצוין תאריך הקמת המבנה (585 לסה"נ). כתובת נוספת ביוונית, על גבי סורג שיש, כנראה של הכנסייה, נמצאה בשימוש משני ככיסוי מבואה לקבר.  
לקבר צורת ארגז (2.2×1.2×1.0 מ'), כיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב והוא בנוי מאבני כורכר גדולות ומסותתות. תקרתו קמרון והוא בלט כ-0.5 מ' מעל גובה רצפת החצר. בקצהו המזרחי נמצא פתח כניסה מעוצב שלו אבן סף ושתי אבני משקוף צדדיות שלהן שקעים חצובים, כנראה מקום לדלת שלא השתמרה. ממזרח וצמוד לכניסה הובילו שתי מדרגות אל מבוא קטן (0.5×1.2 מ') שהוביל לקבר. צמוד לקצהו המזרחי של הקיר הדרומי של החצר, ושקוע בתוך הרצפה, נמצא חלק של קנקן מטיפוס 'דוליום' שסביב שפתו עוצבה רצפת החצר באבני גוויל קטנות. ייתכן לפיכך שהקנקן שימש למנחות.
כ-5 מ' מזרחית לאחוזת הקבר נחשף קבר ארגז נוסף, שנבנה בתוך כורכר טבעי מאבני כורכר גדולות ומסותתות.
הכתובת ביוונית נושאת התאריך, הממצא הקרמי, הזכוכית ומטבעות מרצפות המבנים, מאפשרים לתארך את שרידי השכבה למחצית השנייה של המאה הו' לסה''נ. נראה כי באמצע המאה הז' חדלו שלושת המבנים לשמש ונהרסו.
למרות שלא נמצא קשר ישיר בין אחוזת קבר ומבנה 2, ייתכן שהם מרכיבים מכלול אחד גדול, שהתפתח סביב מקום קבורה של אדם חשוב בקהילה או של קדוש. 
 
לשכבה 1 שרידים דלים שנמצאו קרוב מאוד לפני השטח והשתמרו רע מאוד.
נמצאו יסודות של שלושה קירות, תשתית מתקן ושתי תעלות בנויים מאבני כורכר קטנות המלוכדות בטיח. הקירות בנויים ביציקת בוץ ובבסיסם תעלת יסוד מלאה בשברי כלי חרס. חלקם בנויים מעל קירות מבנה 2 ואחוזת הקבר ואף פוגעים בהם.
כ-3 מ' מזרחית לקירות נמצאו שרידי מתקן מטויח ותעלות, במצב השתמרות גרוע (איור 6).
עוד נמצאו בורות אשפה.
על פי הממצא הקרמי, הזכוכית והמטבעות מבורות האשפה, מתוארכת השכבה לשלהי התקופה הביזנטית–התקופה האסלאמית הקדומה.
 
בשטח B, במרכז האתר, מדרום לשטח A, נחפרו כ-17 ריבועים (7×7 מ') שחולקו לשלושה תת-שטחים: צפוני (Ba), דרומי (Bb) ומערבי (Bc).
בתת-השטח הצפוני (Ba), כ-50 מ' דרומית לשטח A, נחפרו שני ריבועים (איור 7). הסתבר כי האזור שימש לקבורה בלבד. נמצאו שלושה קברי שוחה חצובים בתוך הכורכר הטבעי שכיוונם מזרח–מערב. בקצה הצפוני-מזרחי של שטח החפירה נמצא מבנה קבורה מקומר גדול (1.0×0.5×1.5 מ'), בנוי בתוך כורכר טבעי. המבנה לא נחפר אך נראה כי קירותיו בנויים מאבני כורכר קטנות המלוכדות בטיח אפור. על פי הממצא הקרמי הדל נראה כי הקברים נבנו בתקופה הרומית.  
בתת-השטח הדרומי (Bb), כ-70 מ' דרומה, נחפרו שישה ריבועים ונמצאו בהם שרידים של שתי שכבות התיישבות (איור 8). בשכבה 2, הקדומה, נמצאו שרידי רצפת טיח ופינה של מבנה בנוי מלבני בוץ. קטע של רצפת טיח אפור (5×2 מ') נמצא בתחתית בור בתוך חול ים ונראה כי היא שייכת למבנה קבורה שבנייתו לא הושלמה. לא ניתן לתארך בוודאות את שלב הבנייה של הרצפה, אך על פי הממצא הקרמי, הזכוכית והמטבעות שנתגלו במילוי שמעליה, נראה כי נבנתה לא מאוחר לראשית התקופה הביזנטית.
כ-15 מ' דרומית-מערבית לרצפת הטיח נמצאה פינת מבנה (2.0×0.5 מ') בנוי מלבני בוץ. סימני שרפה רבים ומפולות לבנים צרופות מעידים כי המבנה חרב בשרפה (איור 9). ממצא כלי החרס והזכוכית מתארכים את המבנה לסוף התקופה הרומית המאוחרת–ראשית התקופה הביזנטית.
בשכבה 1 ומעל שרידי המבנה מן התקופה הרומית המאוחרת נמצאו שרידי מבנה בן חדר אחד (5.5×6.0 מ'), קירותיו בנויים ביציקת בוץ ובבסיסם תעלת יסוד מלאה בשברי כלי חרס גדולים. על רצפת המבנה נמצאו כלי חרס וזכוכית משלהי התקופה הביזנטית (המאה הה'–המחצית הראשונה של המאה הז' לסה''נ) וכמות גדולה של פיסות טיח לבן.
בתת-השטח המערבי (Bc), כ-50 מ' מערבה, נחפרו שמונה ריבועים, שישה בדרום ושניים בצפון. בדרום נחשפו שרידי מבנה (5×5 מ') בן ארבעה חדרים מן התקופה הביזנטית (איור 10). קירות המבנה, שהשתמרו חלקית, בנויים מלבני בוץ שהונחו על בסיס מאבני כורכר קטנות.
בצפון השטח נמצאו שרידי מבנה (2.5×2.5 מ') בן חדר אחד מן התקופה העות'מאנית–מנדטורית (איור 11). קירותיו בנויים מאבני כורכר גדולות ומסותתות (כ-0.3 מ' גובה השתמרות). רצפת המבנה, בדומה לקירותיו, טויחה בטיח אפור. נראה כי המבנה שייך לכפר אל-ג'ורה שממערב לשטח החפירה.
 
בשטח C, בקצה הדרומי של האתר, כ-100 מ' דרומית לשטח B, נחפרו 11 ריבועים (7×7 מ') שחולקו לשני תת-שטחים, מזרחי (Ca) ומערבי (Cb).
בתת-השטח Ca נחפרו תשעה ריבועים ונמצאו בהם שרידי שני מבני קבורה, חצר מרוצפת בחומר בית יוצר כתוש ותשתית רצפה של מתקן תעשייתי, כנראה גת.
במבנה קבורה אחד (7.5×4.5 מ'; איור 12) נחשפו שלושה חדרים בחלקו הצפוני, שנבנו בשורה בציר צפון-מערב–דרום-מזרח. חלקו הדרומי של המבנה נפגע קשות בפעילות מאוחרת ונמצאו בו קטעי קירות אחדים ופינה של אחד החדרים. באזור זה ובתוך בור מן התקופה האסלאמית נמצאו שלושה לוחות אבן נושאי כתובות בערבית, שניים מאבן גיר ואחד משיש. ארבעה לוחות דומים נתגלו באזור שטח A בחתכי הבדיקה בשנת 2004 והסתבר שהיו מצבות (Sharon M., 2007. Corpus Inscriptionum Arabicarum Palaestinae. Boston. Pp. 16–17).
ממבנה הקבורה השני, כ-5 מ' צפונית-מזרחית לראשון, נמצאה פינה, בנויה מאבני כורכר קטנות המלוכדות בטיח; המבנה לא נחפר.
מדרום למבנה הקבורה הראשון נמצאו שרידי חצר מקורה (כ-12.0×4.5 מ') ובהם רצפה מפסולת בית יוצר כתושה ומהודקת. בחלק המערבי של החצר נמצאו שני בסיסי עמודים
(0.7×0.7 מ') מאבני כורכר.
לא ניתן לתארך בוודאות את מבני הקבורה שלא נחפרו בשלמותם. עם זאת, על פי הממצא הקרמי שנמצא על רצפת החצר המקורה, נראה כי המתחם המשיך לתפקד עד לשלהי התקופה הביזנטית.
כ-20 מ' צפונית-מערבית למבנה הקבורה הראשון, קרוב מאוד לפני השטח, נמצאו שרידי מתקן תעשייתי, כנראה גת, שנחפר חלקית (5×12 מ'; איור 13). נחשפה תשתית של רצפה, הבנויה מכמות גדולה של שברי כלי חרס המעורבים בטיח לבן. בחלקה הדרומי נמצא קטע קטן של רצפת פסיפס תעשייתי לבן. על פי ממצא כלי החרס מתשתית הרצפה, נראה כי המתקן נבנה בסוף התקופה הביזנטית.
בתת-השטח Cb, בקצה הדרומי-המערבי של שטח האתר, נחפרו שני ריבועים (7×7 מ') המרוחקים כ-20 מ' זה מזה. נמצאו שרידי מפלס חיים, טבון וקטע של מתקן עגול בנוי מלבני בוץ צרופות, כנראה כבשן. על פי הממצא הקרמי מתוארכים השרידים לתקופה הביזנטית.
 
ממצאי החפירה והמידע שנאסף בסקרים ובחפירות בסביבתו הקרובה של האתר, מאפשרים לעמוד על התפתחותו במרוצת תקופת קיומו. נמצא כי למן התקופה הרומית עד ראשית התקופה האסלאמית שימש האזור בעיקר לקבורה. משלהי התקופה הרומית המאוחרת נוסף לאתר אזור תעשייה ונבנו מתקנים תעשייתיים. מכלול אחוזת הקבר, שנבנה בשלהי התקופה הביזנטית וממצא של מצבות אבן ערביות, מעידים על מסורת ארוכת שנים של קבורה באזור ועם זאת נראה כי התפתחות האתר כאזור תעשייה הביאה להתיישבות באזור ולבניית המבנים שנמצאו בשטח B.