שטח A

נפתח ריבוע אחד (איור 2). לאחר הסרת מפלס אבנים גדולות ובינוניות (L100) נחשף קיר (W100; אורך 4.8 מ', רוחב 0.8 מ', גובה השתמרות 0.7 מ') שנבנה בציר צפון–דרום. הקיר, שהשתמר לגובה ארבעה נדבכים, נבנה ללא חומר מליטה והושתת על הסלע. ממזרח ניגשים אליו שני קירות (W102 ,W101). ממערב לקיר נחשפו שלוש ממגורות עגולות (A3–A1; איור 3) שנבנו מאבני גוויל ללא חומר מליטה: ממגורה A1 (קוטר 1 מ', עומק 0.8 מ') הצמודה לקיר 100 שרדה לגובה שלושה נדבכים והושתתה על סלע מפולס (L103); ממגורה A2 (קוטר 1.1 מ', עומק 1 מ') שרדה לגובה ארבעה נדבכים והושתתה על הסלע (L104); וממגורה A3 (קוטר 1 מ', עומק 0.3 מ') שרדה לגובה נדבך אחד והושתתה על הסלע.
 
שטח B
כ-70 מ' מדרום-מזרח לשטח A נפתחו שני ריבועים (2, 3; איור 4).
ריבוע 2. לאחר הסרת מפלס אבנים נחשפו שני קטעי קירות (W201 ,W200) שנבנו מאבני גוויל גדולות ובינוניות ללא חומר מליטה והושתתו על הסלע. קיר 200 (4.3 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב, 0.5 מ' גובה השתמרות; איור 5) נבנה בציר מזרח–מערב ושרד לגובה ארבעה נדבכים. קצהו התחתון המזרחי של הקיר בנוי מאבן שטוחה וארוכה (0.1×0.5×1.0 מ') שעליה מוצבות אבנים גדולות עם פן חיצוני מוחלק, כנראה כניסה למבנה. קיר 201 יצר פינה עם קיר 200 ושרד לגובה נדבך אחד. צמוד וסמוך לקצהו הדרומי-מזרחי של קיר 200 נחשף מתקן עגול למחצה (B1; קוטר 0.7 מ', עומק 0.7 מ').
ריבוע 3. לאחר הסרת מפלס אבנים (L250) נחשפו שלושה קטעי קירות (W302–W300; איור 6) שנבנו מאבני גוויל גדולות ללא חומר מליטה. קיר 300 (2.3 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה השתמרות) נבנה בציר מזרח–מערב ושרד לגובה שלושה נדבכים. קיר 301 (1.1 מ' אורך, 0.5 מ' גובה השתמרות) נבנה בציר צפון–דרום ושרד לגובה נדבך אחד; חלקו המזרחי נמצא מחוץ לשטח החפירה. קיר 302 (1.8 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה השתמרות) ניצב בציר צפון–דרום ושרד לגובה נדבך אחד. מצפון לקיר 300 נחשף עמוד הבנוי משלושה נדבכי אבן, ומדרום לו נחשפה ממגורה עגולה (B2; קוטר 0.7 מ', עומק 0.3 מ').
 
שטח C
כ-20 מ' מדרום-מזרח לריבוע 3 נפתחו שני ריבועים (4, 5; איור 7).
ריבוע 4. לאחר הסרת מפלס אבנים (L300) נחשפו שני קטעי קירות מקבילים
(W401 ,W400) שנבנו בציר מזרח–מערב. קיר 400 (1.7 מ' אורך לפחות, 0.7 מ' רוחב, 0.7 מ' גובה השתמרות) נבנה מאבני גוויל גדולות ללא חומר מליטה ושרד לגובה שני נדבכים. ממזרח לקיר 400 נמצא קיר 401 (2.4 מ' אורך, 0.7 מ' גובה השתמרות) שנבנה מאבני גוויל גדולות ובינוניות ללא חומר מליטה ושרד לגובה שלושה נדבכים. בתווך שבין הקירות נחשף מפלס (L304) שכלל ממצא כלי חרס, עצמות בעלי חיים ושבר כלי בזלת ונראה שזהו מעבר בין שני מבנים. מדרום לקיר 400 נחשפה ממגורה עגולה (C1; קוטר 0.7 מ', עומק 0.7 מ'; איור 8).
ריבוע 5. לאחר הסרת רובד עמוק של אבנים (L351; לא בתוכנית) נחשפו אבנים סדורות במתאר חצי עגול שטיבו אינו ברור בשלב זה.
 
ממצא כלי החרס
משברי כלי החרס שנתגלו בחפירה נשמרו כל שברי השפיות, הבסיסים ופריטים ייחודיים. שברי השפה נספרו וזהו הבסיס למידע הכמותי המובא להלן.
למכלול כלי החרס אופי ביתי והוא כולל קערות, טסי אפייה, סירי בישול, קנקנים, פיטסים ומשקולת פלך. רובו הגדול של המכלול מתוארך לתקופת הברזל 2א.
קערות (איור 9). נמצאו 33 קערות מטיפוסים אחדים, שהן כ-9.6% מסך כל ממצא כלי החרס. לקערות עם שפה פשוטה הנוטה כלפי פנים (איור 1:9–4) נמצאו מקבילות באתרים פניקיים רבים לאורך תקופה ארוכה (המאות הי"א–הח' לפסה"נ; Lehmann G. 2002. Pottery: Iron Age. In: A. Kempinski, Tel Kabri: The 1986–1993 Excavation Seasons [Tel Aviv University, Institute of Archaeology, Monograph Series 20]. Tel Aviv: 178–222; Fig 5.69:1). לקערות עם שפה הנוטה כלפי חוץ (איור 5:9, 6) לא נמצאו מקבילות. לקערות מזוות עם שפת מדף שטוחה (איור 7:9–11) נמצאו מקבילות בחורבת ראש זית בשכבות IIaIIb המתוארכות למאות הי'–הט' לפסה"נ (IAA Reports 8:34, Type B I). לקערה ממורקת עם שפה זקופה, שפס שחור מקיף את שפתה מפנים ומחוץ (איור 12:9) נמצאו מקבילות בתל כברי בשכבה E4 המתוארכת למאה הט' לפסה"נ (Lehmann 2002:181, Fig 5.69:2, 3). לקערה קטנה מזווה עם שפה חתוכה (איור 13:9) נמצאה מקבילה בשכבות IIbIIa בחורבת ראש זית
(IAA Reports 8:35, Type B II). לקערה קטנה עם שפה משתפלת כלפי חוץ (איור 14:9) לא נמצאו מקבילות. לקערה שטוחה עם שפה משתפלת כלפי חוץ (איור 15:9) נמצאה מקבילה בשכבה E4 בתל כברי (Lehmann 2002:181, Fig 5.69:8).
טסי אפייה (איור 10). נמצאו שלושה שברים של טסי אפייה שהם כ-0.9% מהמכלול. כולם שייכים לטיפוס הטס הקעור עם שפה מחורצת, שחלקו הפנימי חלק וחלקו העליון מחורץ לשם פיזור אחיד של החום. מקבילות לטיפוס זה של טס אפייה נמצאו בחורבת ראש זית בשכבה IIa המתוארכת על ידי חופרי האתר ל-920–880 לפסה"נ (IAA Reports 8:67, Fig. III.93:7).
סירי בישול (איור 11). נמצאו 148 סירי בישול, שהם 43% מסך כל ממצא כלי החרס. נמצאו רק שברי שפות של סירי בישול; בשני שברים (איור 4:11, 5) זוהה החיבור לגוף הכלי ונראה שהיה מזווה. לכל השפות חתך משולש המאפיין סירי בישול מראשית תקופת הברזל, והן מתאפיינות במגוון צורות גימור. לכל שפות סירי הבישול שנמצאו יש מקבילות בחורבת ראש זית. לדעת חופרי האתר, מגוון הצורות של שפות סירי בישול בשכבות IIb–IIa מלמד שהיו בשימוש באותו הזמן (IAA Reports 8:40).
קנקנים (איור 12). נמצאו 154 קנקנים מטיפוסים אחדים, שהם כ-44.8% מסך כל ממצא כלי החרס. לקנקנים עם צוואר קצר (איור 1:12–12) נמצאו מקבילות בשכבות IIa–IIb בחורבת ראש זית (IAA Reports 8:48–50, Type SJ II). לקנקנים חסרי צוואר (איור 13:12, 14) נמצאו מקבילות בשכבות IIb–IIa בחורבת ראש זית (IAA Reports 8:53–54, Type HM I). לקנקן עם צוואר מדורג (איור 15:12–17) נמצאו מקבילות בשכבות IIa–IIb בחורבת ראש זית (IAA Reports 8:48, Type SJ Ib). נמצאה שפה אחת של קנקן עם צוואר מדורג העשויה חרס ירקרק מתכתי (איור 18:12); קנקנים דומים מכונים במחקר Hippo Jars. מקבילות לקנקן זה נמצאו בעיקר בשכבה IIa בראש זית (IAA Reports 8:44–48).
פיטסים (איור 13). נמצאו שש שפות של פיטסים מטיפוסים אחדים, שהן כ-1.7% מסך ממצא כלי החרס: פיטס עם שפה סגלגלה שמתחתיה רכס (איור 1:13) מן הטיפוס המוכר כפיטס גלילי (IAA Reports 14:56, Type 27); פיטס עם שפה מתעגלת (איור 2:13) המשלב בין הטיפוס הגלילי לבין הטיפוס הצורי (IAA Reports 14:57, Type 29); ופיטסים אחרים, ללא מקבילות (איור 3:13–6). לדעת ר' פרנקל, שני טיפוסי הפיטסים, הגלילי והצורי, שעיקר הופעתם בתקופת הברזל 1, ממשיכים להופיע גם בתקופות הבאות (IAA Reports 14:57).
כן נמצאה משקולת פלך מחרס (איור 7:13) העשויה ברישול, כנראה כשימוש משני.
 
בחפירה נחשף אתר יישוב הכולל מבנים, ממגורות ומתקנים. מקור המים של האתר היה ככל הנראה באר רחץ, נביעה כ-250 מ' דרומה. מניתוח ממצא כלי החרס ומהקבלתו לאתרים סמוכים אפשר לתארך את היישוב למאות הי'–הט' לפסה"נ.
כ-3.5 ק"מ מדרום-מערב לחורבת רחץ, סמוך לכרמיאל, נחפר אתר שתוארך לתקופת הברזל 1. לדעת חופרי האתר, הממגורה היחידה שנמצאה בחפירתם מלמדת על יישוב מתקופת המעבר מנוודות ליישוב קבע העוסק בחקלאות (Gal Z., Shalem D. and Hartal M. 2007. An Iron Age Site at Karmiel, Lower Galilee. In: S.W. Crawford, A. Ben-Tor, J.P. Dessel, W.G. Dever, A. Mazar and J. Aviram [eds.], "Up to the Gates of Ekron". Essays on the Archaeology and History of the Eastern Mediterranean in Honor of Seymour Gitin. Jerusalem: 119–134). הממגורות הרבות שנמצאו בחורבת רחץ מאפשרות לשחזר אתר השונה באופיו מן האתר בכרמיאל; נראה שבחורבת רחץ התקיים יישוב קבע שעסק בחקלאות, שעודפיה אוכסנו בקנקנים ובממגורות. ממצא ה-Hippo Jars בחורבת רחץ מאפשר לצמצם את תיארוך היישוב הכפרי באתר לסוף המאה הי'–תחילת המאה הט' לפסה"נ (Alexandre Y. 1995. The 'Hippo' Jar and Other Storage Jars at Hurvat Rosh Zayit. Tel Aviv 22/1:77–88), ורומז לקשר בינו לבין המרכז המנהלי שהתקיים בחורבת ראש זית.