נחשפו שני קירות מקבילים (W16 ,W13) בגובה נדבך אחד הבנויים בשיפוע, בניצב למדרון, לכיוון צפון. הקירות נבנו ישירות על אדמה, מאבני קירטון טבעיות ואבני נארי מסותתות, כנראה בשימוש משני. נראה שהם שימשו מדרגות עיבוד. על סמך כמה שברי כלי חרס שנתגלו ליד הקירות, נראה כי יש לתארכם לראשית התקופה האסלאמית הקדומה (אמצע המאה הז'-אמצע המאה הח' לסה"נ).

 

כ-0.3 מ' מתחת לקירות וללא כל קשר אליהם, התגלתה שכבה של אדמת טרה-רוסה (כ-0.2 מ') שהכילה כמות גדולה של אבנים קטנות וכן שברי כלי חרס רבים מסוף התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ; לוקוס 14). שכבה זו נחשפה רק בחלקים המרכזי והמזרחי של שטח החפירה. מתחתיה נמצא רובד אדמת טרה-רוסה (לוקוס 15) שלא הכילה ממצא חומרי. כך גם בשני בורות בדיקה שנחפרו על ידי כלי מכני מצפון-מזרח ומצפון-מערב לשטח החפירה: נמצאה אדמת טרה-רוסה על סלע האם, ללא ממצא חומרי. שלא כמו ברוב האתרים מן התקופה הביזנטית, נמצאו באתר שברי כלי זכוכית ספורים בלבד.

 

כלי החרס

דינה אבשלום-גורני

 

נספרו 79 שפות כלים מקומיים ומיובאים המתוארכים לתקופה הביזנטית. מכלול הכלים מהחפירה דומה למכלול שנתגלה בחפירה מ-1991. הכלים המקומיים שהם 34% מן הממצא כללו סירי בישול בעלי שפה פשוטה נוטה החוצה ובעלי שפה מקופלת כלפי חוץ, מחבתות בעלות שפה חתוכה נוטה פנימה, שבר אחד של מחבת בעלת ידית מאורכת וקבוצה גדולה של קנקנים חביתיים המתוארכים לתקופה האומיית: קנקנים צרופים היטב ולהם: 1) שפה שטוחה ומעובה וצוואר קצר, 2) שפה מקופלת החוצה עם חתך מלבני, 3) שתי שפות קנקנים בעלי שפה מעוגלת וצוואר גבוה וכן מכסים לקנקנים בעלי שפה מעוגלת שבצדם הפנימי תעלה. הכלים המיובאים שהם 66% מן הממצא כללו קערות מיובאות מחופות אדום הנחלקות למגוון טיפוסים (על פי חלוקתו של הייז):

 

 

 

 

CRS 2 CRS 11 CRS 7 LRC 10C LRC 3F LRC 3E סה"כ
1 5 2 2 30 4 44

עוד נמצאו אגנים בעלי שפה שטוחה נוטה החוצה שלה חתך משולש ועיטור חרוץ על גבי השפה וכן אמפורות בעלות שפה שטוחה נוטה החוצה שיוצרו מחרס צלהב הכולל חסמים שחורים קטנים רבים.

 

ניתוח ממצא כלי החרס בחפירה בולט חלקם הגדול של הכלים המיובאים, בעיקר קערות, לעומת מיעוט כלים מקומיים שבהם שולטים בעיקר קנקנים חביתיים. הרוב המכריע של הממצא הוא מן התקופה הביזנטית (המאה הו' וראשית המאה הז' לסה"נ). נתגלו רק שלושה שברי כלי חרס מן התקופה האסלאמית הקדומה, שלא כמו בחפירה הקודמת שבה בלט הממצא מתקופה זו.

 

נראה שאת רובד האדמה שכלל שברי כלי חרס יש לשייך לשלב היישוב מן התקופה הביזנטית. ייתכן שהאזור היה מקום שפיכת אשפה של היישוב, התכסה באדמה לאחר תום השימוש, ובתקופה האסלאמית הקדומה נבנו בו שני הקירות הדלים ששימשו אולי מדרגות עיבוד.