שכבה II – תקופת הברונזה התיכונה 2

שרידי השכבה נמצאו הישר על שכבת הבסיס של חול סטרילי וכללו שני קירות סחופים מלבנים, מפלסי חיים אחדים והצטברות של יישוב (0.2–0.7 מ' גובה).
שני קירות הלבנים זוהו בחלק הצפוני של השטח (W6 ,W5; איורים 2, 3). קיר 5 (0.1 מ' בלבד גובה השתמרות) נבנה מחומר לבנים חום כהה ולא ניתן היה להבחין בו בקווי המתאר של לבנים. מדרום לקיר נחשפה הצטברות של מפלס חיים בצבע אפור בהיר ובה ריכוזים של אבנים קטנות (L236 ,L214; איור 4) שהונחו על החול הסטרילי והתגלו בחתך בדיקה מצומצם (L219). ממזרח לקיר 5 נחשף קיר נוסף (W6; גובה השתמרות 0.3 מ') שהשתמר לגובה שלושה נדבכים, כיוונו כמו זה של קיר 5 וחומר הבנייה שלו דומה. מדרום-מערב לקיר 6 ומדרום-מזרח לקיר 5 נמצאה הצטברות של מפלס חיים (L222 ,L220 ,L214) על החול הסטרילי.
בחלק הדרומי של השטח נמצאה הצטברות של מפלס חיים דומה שנמצאו בה תכופות ריכוזים של אבנים קטנות (איור 5). הצטברויות אלה נמצאו במפלס נמוך יותר מאלו שבצפון השטח ואפשר שהן מציינות שרידים של שלב קדום יותר של שכבה II שלא זוהה בחלק הצפוני של השטח. ואולי המפלס הנמוך מעיד על שיפוע חד של הטופוגרפיה הקדומה דרומה. הצטברויות היישוב בדרום השטח כללו מפלסי אדמה מהודקת (L234 ,L230 ,L218/L233 ,L225 ו-L237). מעל מפלס 230 נמצאה הצטברות (L223 ,L216) שחותך אותה בור עגול מלא באפר לבן-אפור (איורים 3: חתך 1–1; 6). ייתכן שהבור מעיד על שלב התיישבות מאוחר, בן זמנם של מפלסים 214 ו-236 שתוארו לעיל. הצטברויות של פסולת בנייה (L235) זוהו גם בחלק הדרומי-מזרחי של החפירה אולם אי אפשר היה לקשור אותן לשרידים אדריכליים של התקופה.
החרסים שנמצאו בכל הצטברויות היישוב הם מתקופת המעבר ברונזה תיכונה 2א'–2ב' (איורים 7–9). במכלול קערות עם שפה נוטה פנימה (איור 7: 1–6), קערות מזוות רדודות ועמוקות (איור 7: 7–12), קדרות (איור 8: 1–3), סירי בישול עם שפה נוטה חדות החוצה (איור 8: 4–6), סירי בישול גסים עם דפנות דמויות V ועיטור דקור מתחת לשפה הפשוטה (איור 8: 7, 8), קנקנים עם שפה מאורכת ומעובה (איור 9: 1–6) וקנקנים עם שפה מעובה ונטויה החוצה (איור 9: 7, 8). אף שלא נחשף פרופיל שלם של קנקן, דומה שלרובם היה בסיס משוטח ועבה (איור 9: 9, 10).
 
שכבה Iהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה
לאחר פער יישובי של קרוב ל-3000 שנה, חודש היישוב בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (המאות הז'–הי' לסה"נ). נחשפו מבנה גדול, בורות אחדים ומתקנים (ר' איורים 2, 3). אף שלא כל השרידים בני זמן אחד ואין קשר ממשי ביניהם, כולם נכללו בשכבה I.
קירות המבנה נבנו מאבני גוויל גדולות ובינוניות ויסודותיהם (כ-1 מ' עומק) חדרו את שרידי שכבה II (ר' איור 3: חתך 2–2). דומה שהקירות תוחמים שטח פתוח גדול, כנראה חצר שהייתה מוקפת בחדרים שמחוץ לשטח החפירה. בכמה מקומות הוסרו יסודות האבן וניתן היה להבחין בקו הקיר בתעלות השוד שתאריכן אינו ידוע (איור 10). קטע שלם של יסוד אבן נחשף בריבועים B2 ו-C2 (קיר W1; ר' איורים 5, 6); סמוך לו נמצאו שרידים של רצפת עפר מהודק עם כמות רבה של אבנים קטנות (L205). בהיעדר ממצא אינדיקטיבי ברור אי אפשר לתארך את המבנה.
סמוך לצדו הצפוני של קיר 1 נמצאו שרידי טבון (L210) ובור (L224; איור 11). נראה שטבון 210 חתך בחלקו את קיר 1 וייתכן שזמנו מאוחר לקיר; נמצאו בו שתי קערות, האחת עם חיפוי אדום נאה ומירוק מהתקופה הרומית המאוחרת (איור 12: 1) והשנייה מחומר אפור-שחור (איור 12: 2), כנראה מהתקופה העות'מאנית. ייתכן ששתי הקערות אינן שייכות לטבון, אלא חדרו לתוכו באקראי ולכן תאריכו של הטבון נותר לא ברור. בור 224 נמצא מלא באבנים וחרסים בהם חלק תחתון של אמפורה (איור 12: 3) שתאריכה אינו ברור. תעלות שוד (L221) בחלק המזרחי של שטח החפירה מעידות על קיר נוסף (W7) שלא זוהה ממנו מסד האבן. קיר אחר (W8) שזוהה אף הוא בתעלת שוד ניצב לקיר 7 ממזרח. ממזרח לתעלת השוד של קיר 7 זוהה בור נוסף (L226; איור 13), שהקשר בינו לבין פריטים אחרים משכבה זו אינו ברור. בבור נמצאה כמות גדולה של כלי חרס, בהם חלקו העליון של פך (איור 12: 4) וקערה שלמה, קטנה ועמוקה (איור 12: 5), נר תמים (איורים 12: 6) ושבר של צלמית אישה (איורים 12: 7). מלבד צלמית האישה מתוארכים כל החרסים בבור לתקופה העבאסית (המאות הח'–הט' לסה"נ). שבר צלמית האישה יוצא דופן; הוא דומה לצלמיות יהודאיות מתקופת הברזל 2, אך הוא נמצא במכלול מאוחר הרבה יותר. ייתכן שהצלמית הייתה חפץ עתיק שנאסף. שרידים של תקופת הברזל 2, נחפרו בקרבת מקום (חדשות ארכיאולוגיות 112: 82–83).
נחשפו שני קירות (W3 ,W2) היוצרים פינה ישרה בחלק הצפוני של שטח החפירה; הקירות השתמרו לגובה נדבך אחד ונבנו מאבני גוויל בינוניות וקטנות. נראה שקיר 2 נמשך מערבה וייתכן שהתחבר לקיר (W9) – שריד נוסף של תעלת שוד אשר נחפר חלקית. קיר 9 נמצא ממשיך בערך את התוואי של קיר 4 – קטע קיר קטן במערב החפירה. נראה שמסדי קירות אלה ותעלות השוד שלהם מגדירים שטח (8×11 מ') שניתן לפרשו כחצר פתוחה של מבנה גדול שתאריכו אינו ברור ועם זאת ברור שהמבנה מאוחר לשרידי שכבה II. על פי תעלות השוד של קירות 8 ו-3 נראה שהחצר הייתה מוקפת חדרים.
במזרח החפירה נחשפה הפרעה גדולה שחתכה עמוק לתוך השרידים של שכבה II. בתחתית ההפרעה נתגלו שרידיה של בריכת מים גדולה ומטויחת. קירות הבריכה נבנו מחומר אפור דמוי מלט שטויח בטיח חום אדמדם, דמוי חרס (איור 14). מעל הקירות נמצאה ערמה של אבנים בינוניות עד קטנות, שקועות בטיח קשה וטיט אפר. רק הרבע הדרומי-מערבי של הבריכה נחשף בחפירה ידנית עד לרצפה (L231), ואילו מתאר הבריכה נחשף בעזרת כלי מכני (3.7×4.2 מ'; ר' איור 2). התברר כי החלק הצפוני של הבריכה, במדרגה גבוהה יותר, עמוק יותר מהחלק הדרומי, אף שהחפירה לא הגיעה לרצפה בקטע זה. בין החרסים שנמצאו על רצפת הבריכה היו שבר של קערה גדולה ועמוקה שלה שפה מעובה ונטויה פנימה (איור 12: 8) וקנקנים בעלי צוואר ישר (איור 12: 9, 10) שניתן לתארכם למן התקופה הביזנטית ועד לתקופה העבאסית (המאות הז'–הט' לסה"נ), וכן שבר של צינור מים מחרס (איור 12: 11). בתעלות שעשה כלי מכני כ-50 מ' ממזרח לחפירה נמצאו שרידי מתקן דומה (ע' ראם, מידע בע"פ).
ממצא החרסים משכבה I הכולל את אלה שנחשפו בבריכה המטויחת מתארך את השכבה למן המאה הז' עד למאה הי' לסה"נ. שרידי מפלסי חיים משכבה I היו נדירים ולא נמצא בהם ממצא מתארך ברור. שברי כלי זכוכית שנמצאו מתוארכים לתקופות הרומית הקדומה והמאוחרת, הביזנטית הקדומה והאסלאמית הקדומה. תעלות השוד מאוחרות לתקופה העבאסית, אף שלא נמצא בהן ממצא מאוחר לתקופה זו.
 
בניגוד לציפיות, היעדר של חומר באתרו מתקופת הברונזה הקדומה בשטח החפירה מעיד ששטח היישוב מתקופת הברונזה הקדומה היה קטן יותר מכפי שהוערך. השרידים מתקופת הברונזה התיכונה 2 באתר לא היו צפויים. שרידים מועטים מתקופה זו, בהם טבון, בורות, וממצא כלי חרס, נחשפו מצפון לחפירה (חדשות ארכיאולוגיות 112: 81; מוגדרים ברונזה תיכונה I). שרידים מן התקופה העבאסית אופייניים מאוד לעיר לוד.
 
תעשיית הצור
חמודי חלאיילה
 
בשכבה II נאספו 267 פריטי צור הכוללים 19 כלים. תועדו גם שתי אבני יד עשויות מחלוקי צור. כל מרכיבי ההפחתה, בהם גושים ושבבים (טבלה 1), וכן ההרכב של מכלול הכלים (להלן), מעידים על תעשיית צור באתר. התדירות היחסית של פסולת וכלים מחזקת השערה זו. מרבית הפריטים הם טריים, ללא פטינה, אולם רבים, לא רק פסולת אלא גם כלים, מכוסים בקליפה גירנית.
חומר הגלם ששימש לתעשיית הצור הוא צור מישש האופייני לאזור. איכות הצור בינונית, צבעו אפור בהיר ויש בו תוספי גיר. צבעם של כלי הצור המעוצבים מצור באיכות טובה הוא בין אפור בהיר לחום והטקסטורה שלהם דומה לצור איאוקני ששימש לתעשיית המגלים הכנעניים בתקופת הברונזה הקדומה.
תעשיית הצור מבוססת על תעשיית נתזים. כמות הנתזים והנתזים הראשוניים בפסולת מגיעה ל-80% ומרבית כלי האד-הוק נעשו גם הם על נתזים. הנתזים בדרך כלל גדולים; יותר משני שליש מהם אורכם כ-3 ס"מ ואורך היתר 2–3 ס"מ. להבים ולהבונים אינם סטנדרטיים ונעשו מצור מישש מקומי. רק כלים רשמיים עוצבו על להבים שגרתיים. נוסף על כך תשעה מעשרת הגרעינים שנמצאו הם גרעיני נתזים; חמישה מהם אמורפיים בצורתם, לשניים יש צלקות משני שטחי נקישה והשניים האחרים הם גרעיני נתזים עם שטח נקישהיחיד. גרעין אחד בלבד הוא גרעין להבים ועליו צלקות בכיוון אחד. כל הגרעינים קטנים וכנראה נוצלו יתר על המידה.
 
טבלה 1. מכלול הצור
פריט
N
%
פריטים ראשוניים
21
7.9
נתזים
85
31.8
להבים
22
8.2
גרעינים
10
3.7
גושים
36
13.5
שבבים
74
27.7
כלים
19
7.1
סה"כ
267
100.00
 
כלים (איור 15)
זוהו 19 כלים שלהם שברור מתמשך. 11 מהכלים היו נתזים והיתר הוכנו על בלנקס של להבים. למרות שאופי התעשייה נתזי, הכלים הפורמליים עוצבו על להבים. מיון טיפולוגי של הכלים מניב שבעה להבי מגל, חמישה נתזים משובררים, שלושה מגרדים, שני מרצעים ושני להבים משובררים.
שניים מלהבי המגל מעוצבים על להבים רחבים שלהם גב קשתי (איור 15: 1, 2); ללהב נוסף הייתה כנראה צורה משולשת, אבל אחד מצדיו שבור (איור 15: 3). לארבעת להבי המגל האחרים צורות גיאומטריות גדולות שעוצבו מלהבים רחבים או מנתזים דקים וגדולים. לשני להבים (איור 15: 4, 5) צורה טרפיזואידית עם שתי קטימות מקבילות וללהב נוסףקצה עבודה בצדו הרחב (איור 15: 6). לכל המגלים הגיאומטריים בוהק בשני צדי שול העבודה שלהם. הכלים הפורמליים כוללים שני להבי מגל כנעניים טיפוסיים שככל הנראה חדרו משכבת יישוב קדומה.
על פי הטיפוס הדומיננטי של המגלים והתעשייה הכנענית המועטה במכלול זה, ניתן לתארך את המכלול לתקופה שלאחר הברונזה הקדומה, ככל הנראה תקופת הברונזה התיכונה.