נחפר בור חצוב בסלע (L104; גובה השתמרות 3 מ'; איורים 2, 3), שהתגלה בבדיקה שנערכה באתר טרם החפירה. רוב הבור נהרס, לרבות חלקו העליון, כתוצאה מעבודות פיתוח במקום. הבור היה מלא באדמת סחף. חלקו העליון של הבור גלילי (כ-0.8 מ' קוטר משוער), ואילו חלקו התחתון מתרחב לצורה דמוית פעמון (1.3 מ' קוטר). הבור טויח בטיח הידראולי אפור, שהונח על תשתית של אבנים קטנות שטוחות. נראה כי הוא שימש לאגירת נוזלים. מדרום לבור נחפרו שני ריבועים (L105 ,L102) אך לא התגלה ממצא קדום. פני הסלע בשטח זה נהרסו לחלוטין בעבודות בנייה שנערכו באתר בעבר. באדמת סחף מצפון לבור (L103) ובשני ריבועי החפירה התגלו חרסים מעטים, המתוארכים לתקופת הברזל (המאה הז' לפסה"נ), לימי הורדוס (סוף המאה הא' לפסה"נ), לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ), לתקופה העות'מאנית ולימינו. גילוים של חרסים קדומים בשכבה שמעל פני סלע ההרוסים מלמד שמקורם אולי מחוץ לאתר והם הובאו למקום בהעברת קרקע. מידותיו וצורתו של הבור רומזים שהוא היה חלק ממתקן כלשהו שלא השתמר, אולי גת או בית בד.