בחודשים מאי–יולי 2010 נערכו חפירות הצלה באתר ארד א-סמרה (הרשאה מס' 5910-A; נ"צ 21675/75610), בעקבות יוזמת פיתוח של קיבוץ יסעור. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימונה, נוהלה על ידי נ' גצוב וג"ב יפה, בסיוע י' לבן (מנהלה), ר' מישייב ומ' קונין (מדידות), א' שפירו (GPS), ע' ברזילי וא' ורד (כלי צור), א' שטרן (ארכיאולוג המחוז) ור' אבו ריא (מפקח הנפה).
ארד א-סמרה (בעבר פורסם גם כ'ארד אל-סמרה') הוא אתר יישוב פרוטוהיסטורי נרחב (כ-200 דונם) שמשתרע בין אפיק נחל חילזון לבין קיבוץ יסעור, ושלאורכו סלול כביש 70. במקום מצויות עדויות ליישובים קדומים, החל מהתקופה הנאוליתית הקדם-קרמית ועד תקופת הברונזה הביניימית. האתר נתגלה בראשית שנות ה-90 של המאה הכ' על ידי מפקח העתיקות עידן שקד ונערכו בו ארבע חפירות (איור 1): מטעם אוניברסיטת חיפה ורשות העתיקות (שטחים B ,A), מטעם רשות העתיקות (שטחים C, F; Getzov N. et al. 2009. Nahal Betzet II and Ard el-Samra: Two Late Prehistoric Sites and Settlement Patterns in the Akko Plain. Journal of the Israel Prehistoric Society 39:81–158), ומטעם אוניברסיטת תל אביב (שטחים E ,D).
החפירה נערכה בשני שטחים: שטח גדול (H) בשוליים המזרחיים של האתר, בבסיס המדרון של גבעת יבור, ושטח קטן (G) ממערב לו. נחשפו שרידים המעידים על יישוב בשולי האתר במגוון תקופות.
התקופה הנאוליתית הקרמית. נמצאו שרידים רק בשתי נקודות. האחת היא ריכוז חרסים בתוך שקע טבעי בין הסלעים והשניה היא מתקן שבמרכזו בור חרוטי חצוב בסלע (1.1 מ' קוטר, 1.2 מ' עומק; איור 2). בשפת הבור ועל משטח הסלע הסמוך אליו חצובים ספלולים. תפקיד המתקן אינו ברור. תאריך הבור נקבע על פי חרסים אחדים שנמצאו בתחתיתו.
התקופה הכלקוליתית הקדומה. נמצאו שרידים רק בשקע רחב בין טרשים שבו שפע של שברי כלי חרס בשטח H. אלה כוללים שברי קערות, פערורים וקנקנים שלהם ידיות סרט לצד ידיות בעלות חתך משולש. העיטור השכיח הוא תבליט בדגם חבל. יש לייחס את המכלול לסופה של התקופה הכלקוליתית הקדומה, לשלב המכונה גם התקופה הכלקולית התיכונה או תרבות שכבה XVIII בבית שאן.
התקופה הכלקוליתית המאוחרת. נמצאו ריכוזי ממצא בשלוש מערות שהתמוטטו בעת העתיקה; חלק מן השרידים כוסו בשרידי תקרתן של המערות. לקנקני התקופה ידיות בעלות חתך משולש, ללא ידיות סרט. העיטור השכיח הוא תבליט דמוי חבל ולצדו נמצא גם עיטור חרוט.
מבין ממצאי התקופה יצוינו שתי תגליות יוצאות דופן. באחת מהמערות נמצאו שרידים רבים מסדנתו של אמן שעסק בייצור להבי מגל וכילפות (איורים 3, 4); עד עתה לא נמצאו סדנאות כאלה בצפון הארץ. מהמורה מאורכת ששימשה לנוזלים היא ככל הנראה גת לייצור יין (איור 5). הגת הותקנה על תקרת מערה שקרסה עוד בתקופה הכלקוליתית המאוחרת ועל כן יש לתארכה לתקופה זו (איור 6). אם זיהוי המתקן ותאריכו נכונים, זוהי הגת הקדומה ביותר שנמצאה בארץ ישראל ומעידה על ראשית תעשיית היין בארץ.
תקופת הברונזה הקדומה. נמצאו שרידים רבים בשני שטחי החפירה. אנשי התקופה התגוררו במערות שחלקן יושבו כבר בתקופה הכלקוליתית ואף בנו מבני מגורים אחדים על פני השטח. במקום אחד נמצא מפלס חיים שתחתיו נקברו גדיים (איור 7). בכלי החרס כלים מרוקים אפור האופייניים לתקופת הב"ק 1א' וכלים רבים האופייניים לתקופת הב"ק 1ב'. בין הממצאים מן השלב המאוחר ראוי לציין רצפה שעליה שברים של פיטסים רבים האופייניים למכלולי התקופה בגליל המערבי (איור 8).
בצפון שטח H נמצאה מערה חצובה שבה נקברו מתים בשני השלבים של תקופת הברונזה הקדומה 1 (איור 9).
בשלבים המאוחרים של התקופה ניטש היישוב ונמצאו רק חרסים ספורים מתקופת הברונזה הקדומה 2 שככל הנראה נסחפו מגבעת יבור שהייתה מיושבת באותה עת.
תקופת הברונזה הביניימית. נמצאו שרידים רק בחלקו העליון של שטח H אך ראוי לציין שבשטחים D ,B ו-E התגלו בעבר ממצאים רבים מאוד מהתקופה. השרידים כוללים מבנה בעל שני חדרים קטנים והצטברויות סמוך לפני השטח (איור 10).
אחרי שניטש היישוב מתקופה זו לא חזרו תושבים להתגורר במקום, עד להקמת חוות הכשרה של הסוכנות היהודית בשנות ה-70 של המאה הכ'.
התקופה הרומית. נמצאו שברים זעירים של כלי חרס על פני כל שטח האתר. נראה שאלה הגיעו עם אשפת יישובים שהובאה לשם דישון השדות. ככל הנראה יש לשייך לתקופה זו גם שורות אבנים גדולות ששימשו לעיצוב מדרגות חקלאיות במדרון (איור 11).