בחודש אוקטובר 2010 נערכו שתי חפירות הצלה ברחוב האר"י הקדוש בפתח תקווה, בתחום אתר העתיקות מחנה יהודה (הרשאות מס' A-6019/1 ,A-6019; נ"צ 19031-40/66521-8), בעקבות גילוי שרידים קדומים במהלך בדיקות מקדימות לקראת בנייה. החפירות, מטעם רשות העתיקות ובמימון מר נ' לוי וחברת נ' אביטל בנייה והשקעות בע"מ, נוהלו על ידי א' דיין, בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), מ' קונין וא' האג'יאן (מדידות), ח' בן ארי (GPS), א' פרץ (צילום שטח), פ' ספיבק (בדיקות מקדימות), נ' זאק (שרטוט), פ' גנדלמן, ח' טורגה וי' ארבל (ממצא קרמי), מ' שויסקיה (ציור ממצא), ל' קופרשמידט (מעבדת מתכת), ו' אשד (עצמות בעלי חיים), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה) וא' גורזלזני (הנחיה). כן סייעו ר' לופו, ר' טואג, ע' שדמן וע' עזב (מרחב מרכז).
באתר ובסביבתו מוכרים חוות ומתקנים מהתקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 117; חדשות ארכיאולוגיות 122; וכן הרשאה מס' 5481-A). בח' שעירה הסמוכה התגלו שרידים וממצאים מתקופת הברונזה התיכונה (‘Atiqot 48:63–81) ומן התקופות הפרסית, ההלניסטית והאסלאמית הקדומה (חדשות ארכיאולוגיות 122; חדשות ארכיאולוגיות 122).
נחפרו תשעה ריבועים (1–9; איור 1) ונחשפו מפלסי חיים בצבע חום-אפור בתוך אדמת חמרה. בשל דלות הממצא ופיזור הריבועים מתואר כל ריבוע בנפרד.
ריבוע 1. נחשף מפלס חיים (L108; כ-0.15 מ' עובי; איור 2) שמתארו סגלגל, תחום בשורת חלוקי נחל. במפלס נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה, למשל קנקן אגירה (איור 1:3) מן התקופה ההלניסטית, ומטבע זעיר מברונזה ממטבעת קיסריה המתוארך למאה הב' לסה"נ (ר"ע 136608).
ריבוע 2. נחשף מפלס חיים (L106) שבו חלוקי נחל, שברי כלי חרס רבים, עצמות בעלי חיים (בעיקר עצמות בקר) ושברי כלי זכוכית לא אינדיקטיביים.
ריבוע 3. נחשף מפלס חיים שבו מקבץ אבנים קטנות וחלוקי נחל שעל חלקם שרידי חומר מליטה אפור (L119). נמצאו שברי גוף רבים של כלי חרס שלא ניתנים לתיארוך מדויק ומטבע ברונזה מן המאות הד'–הה' לסה"נ (ר"ע 136611).
ריבוע 4. בצפון, כ-0.15 מ' מתחת לפני השטח, נמצא בתוך החמרה (L109; איור 4) שבר של קנקן זיר (איור 5) המתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה (המאה הט' לסה"נ).
בפינה הדרומית-מערבית של הריבוע נחשפו שרידי קיר מסיבי (W125) הבנוי אבני גוויל גדולות. סמוך לקיר נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הביזנטית (המאות הד'–הה' לסה"נ) שבהם קדרות בישול (איור 2:3, 3), סיר בישול (איור 4:3) וקנקן שק (איור 5:3), ומטבע ברונזה ממטבעת ירושלים, אולי של הורדוס (37–4 לפסה"נ; ר"ע 136610).
במזרח, כ-0.15 מ' מתחת לפני השטח, נמצאו שרידי רצפה (L120; איור 6) שעליה שברי כלי חרס רבים המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הב'– הג' לסה"נ), כגון מכסה של קדרת בישול (איור 6:3), קנקן אנטיליה (איור 7:3) וקנקן שק (איור 8:3). כן נמצא מטבע ברונזה מן הרבע השלישי של המאה הד' לסה"נ (ר"ע 136609).
בדופן תעלת הבדיקה (L115) נראה מפלס חיים שבו חלוקי נחל ושברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה (לא צוירו).
ריבוע 5. נחשפו יסודות של שני קירות (W113 ,W112; איור 7) היוצרים ככל הנראה פינת מבנה. על פי שברי כלי החרס (לא צוירו) יש לתארך את המבנה לתקופה הרומית הקדומה.
ריבוע 6. נחשף מפלס חיים שבו שברי כלי חרס רבים (L122; איור 8) המתוארכים לתקופה הרומית (המאה הב' לסה"נ), ובהם קערה (איור 9:3) וקנקני שק (איור 10:3, 11).
ריבוע 7. נחשף יסוד קיר (W131; איורים 9 ו-10) שהושתת על החמרה, ובסביבתו נמצאו שברי כלי חרס אחדים המתוארכים לתקופה הביזנטית, כגון מכסה של קנקן (איור 1:11).
ריבוע 8. נחשף מקבץ אבנים וחלוקים עם חומר מליטה אפור (L136) מלווה בשברי כלי חרס המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה (לא צוירו).
ריבוע 9. נחשפה מפולת אבנים גדולות (L135; איור 12) בתוך מילוי אדמה חומה-אפורה, וסביבה נתגלו שברי כלי חרס וזכוכית ועצמות צאן. שברי כלי החרס מתוארכים לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ) ובהם שברי קערות (איור 2:11, 3), סיר בישול (איור 4:11), קנקן עזה (איור 5:11) וקנקן שק (איור 6:11). כמו כן, נמצאו שברי כלי חרס ורעפים המתוארכים לתקופה העות'מאנית (לא צוירו).
מפלסי החיים שנחשפו מעידים על התיישבות ארעית בתקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. ממצאי החפירה הרחיבו את ידיעותינו על האתר, שכן עד כה לא נתגלו ממצאים מן התקופות ההלניסטית, הרומית והאסלאמית הקדומה בשטח שמצפון לח' שעירה.