בחודשים אוקטובר–נובמבר 2010 נערכה חפירת בדיקה בח' אל-כסאיר שממזרח לכביש 79, באזור צומת הסוללים (הרשאה מס' 6031-A; נ"צ 22302-42/73950-97), עקב פגיעה בעתיקות במהלך הנחת צינור בתוואי הכביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, נוהלה על ידי נ' פייג (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ר' מישייב ומ' קאהן (מדידות ושרטוט), א' שפירו (GPS) ופועלים מכפר מנדא.
ח' אל-כסאיר שוכנת על יובל של נחל ציפורי, כנראה תוואי קדום של הנחל, לאורך כביש 79 מדרום-מזרח לצומת הסוללים. בסקרים שנעשו בחורבה ובקרבתה נמצאו ריכוזים גדולים של כלי צור, ברובם מגולגלים ולא באתרם. בחפירה קודמת באתר (חדשות ארכיאולוגיות 122) נחשפו מערה טבעית שהורחבה בחציבה וקיר שדה שתוארכו לתקופות ההלניסטית המאוחרת–הרומית הקדומה.
במקום שבו נפגעו עתיקות מתעלת מקורות נחפרו ארבעה ריבועים (D–A איור 1): ריבועים A ו-B ממזרח לצומת הסוללים, וריבועים C ו-D כ-300 מ' מדרום להם, במעלה גבעה. נחשפו שרידי קירות ומתקנים דלים המצביעים על אופיו החקלאי של השטח, כנראה שולי היישוב, ונמצאו חרסים, מרביתם שחוקים, המאפשרים לתארך את הממצא לתקופה הרומית.
בריבוע A נערכה החפירה משני צדי התעלה (איור 2). נחשף קיר שדה שכיוונו צפון–דרום (W1; אורך 12.3 מ'; איורים 3, 4) הבנוי שורת אבנים בנדבך אחד. רוב האבנים (0.4 X 0.6 X0.6מ' בממוצע) הונחו על מצע של אבנים קטנות. בחתך ממזרח לקיר (L107) נחשפה שכבת אבנים קטנות וצפופות ונמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הרומית. ייתכן שקיר 1 הממוקם בתוך הוואדי נבנה לצורך מניעת סחף.
בריבוע B נערכה החפירה ממערב לתעלה. התעלה פגעה בשוליה בקיר אבנים ששרד לגובה נדבך אחד (W2) ושכנראה המשיך דרומה. נחשפו שרידי מבנה(?) שבו ניתן להבחין בשני מרחבים (איור 5). במרחב הצפוני (L104 ו-L106) נחשפה במרכז אבן נפולה (כ-1.1 מ' אורך) שנשברה לשני חלקים; אולי שימשה עמוד. בפינה הצפונית-מזרחית נחשף מתקן (L103; איור 6) התחום משלושה כיוונים שרצפתו בנויה מפלס אבנים קטנות. המרחב הדרומי (L108) פתוח ומופרד מהצפוני בקיר (W3) ששרד לגובה נדבך אחד.
נמצאו כלי צור רבים, רובם ככולם מגולגלים, המתוארכים לתקופה הפליאוליתית התיכונה, וחרסים שרובם היו שחוקים אך מיעוטם היו ניתנים לתיארוך לתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ).
בריבוע C, ממזרח לתעלה, נחשף הסלע קרוב מאוד לפני השטח. הסלע, המשתפל מדרום לצפון, סדוק ולא אחיד וניכרות בו חציבות שבהן גומות (איור 7) ובור חצוב במדף סלע
(L113; מידות 1.0 X1.8מ', עומק 0.3 מ'; איור 8); ברצפת הבור הובחן שקע חרוטי שלא נחפר עד תחתיתו (0.62 X0.70מ'). שרידי טיח בראש הבור ושתי תעלות צרות המובילות מפתחו לגומה מלבנית חצובה (0.2 X0.5מ', 8 ס"מ עומק) ול'שקערורית' במדרגה נמוכה
(L114; איור 9) מעידים על ניסיון להשתמש בו למלאכה הקשורה בנוזלים. במדרגה הנמוכה של הסלע יש סימני חציבה של שתיים או שלוש שקערוריות נוספות שהתקנתן לא הושלמה, כנראה בשל איכותו הגרועה של הסלע. נמצאו חרסים ספורים המתוארכים לתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ).
בריבוע D נמצא סלע גבוה שנוצל היטב לבניית קירות שדה. בשוליו הדרומיים של הריבוע נחשף קיר (W5; איור 10) ששרד לגובה נדבך אחד ונבנה משורת אבנים אחת. מצפון לקיר 5 נחשף קיר (W4; אורך חשיפה 7.3 מ') בגובה שני נדבכים, שנבנה שתי שורות אבנים שביניהן מילוי אבנים קטנות והושתת על שכבת אדמה דקה מעל הסלע (L112; איור 11). שני הקירות נראים על פני השטח ונמשכים מערבה ומזרחה; נראה ששימשו לתמיכה בטרסות. הממצא היה רב ומגוון יותר מבריבועים האחרים והכיל שברי קנקנים, סירי בישול וקערות ממשפחת כפר חנניה, רובם ככולם מתוארכים למאות הב'–הד' לסה"נ. בפינה הצפונית של הריבוע נחשף שריד יסוד קיר נוסף (W6) שהונח על הסלע.
השרידים והממצאים המצביעים על כך שהאזור שימש שטח חקלאי כוללים קירות שדה, טרסות (ריבועים A ו-D), ייתכן למניעת סחף, ואולי שטח גדור (ריבוע B) שבו מתקנים חקלאיים. הממצא בריבוע C מעיד על ניסיון לחציבת מתקנים שנמנע בשל איכותו הגרועה של הסלע והתפוררותו.