בחודש אוגוסט 2000 נערכה חפירה בח' בורין (הרשאה מס' 3297-A*; נ"צ — רי"ח 1986/6909; רי"י 1486/1909; ר' חדשות ארכיאולוגיות 112), לקראת הנחת מילוי על כביש ישן לצורך סלילתו מחדש. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ר' קלטר, בסיועם של ש' יעקב-ג'ם (מנהלה), ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות ושרטוט) ומ' רפפורט-ארנוב (ציור).
נוקה חתך (כ-100 מ' אורך, 1.5 מ' גובה מרבי; איור 1) במדרון המזרחי של הגבעה שעליה שוכן האתר, לאורך צדו המערבי של הכביש. בחתך הובחנו קירות ומפלסים של שברי כלי חרס. בחפירות שנערכו באתר בשנים 2000-1998 על ידי המחבר נתגלו שרידי בנייה שעיקרם מן התקופה הממלוכית ומקצתם מהתקופות הביזנטית–האסלאמית הקדומה וכן שברי כלי חרס מן התקופות הפרסית, ההלניסטית והעות'מאנית.
מקצהו הצפוני של החתך ועד למרכזו, מול מרכז האתר, נתגלו קירות ומפלסים של שברי כלי חרס. חלקו הדרומי של החתך נמוך מהחלק הצפוני ולא הובחנו בו קירות. בחתך הובחנו כמה מפלסים שאינם נמשכים לכל אורכו. במרכז החתך נתגלו שני קירות (W5 ,W4), היוצרים פינה של מבנה, שזמנו התקופה העות'מאנית; היא נפגעה מכלי מכני. שרידי מבנה נוסף מן התקופה העות'מאנית ניכרים בשטח משתלה סמוכה; בקירו הצפוני של המבנה שולבה אבן שיש בשימוש משני. מצפון לפינת המבנה הובחנו שלושה קירות נוספים (W1-3). מתחת לקיר 3 נחשף מפלס של שברי כלי חרס מן התקופה הביזאנטית, ובו קערה (איור 1:2). מתחת לקיר 1 התגלתה קיראמיקה מן התקופה הביזאנטית, ובה קנקן (איור 3:2). בין קיר 3 לקיר 4 התגלה מילוי אדמה משופע, הכולל שברי כלי חרס רבים מן התקופה הביזאנטית, ובהם שבר של נר (איור 7:2).
במהלך ניקוי החתך התגלה ממצא קיראמי מהתקופות הפרסית, ההלניסטית, הביזאנטית, האסלאמית הקדומה והממלוכית, הכולל קערת מורטריה (איור 4:2) וקנקן שק (איור 5:2) מן התקופה הפרסית, קנקן מן התקופה הפרסית או ההלניסטית (איור 4:2), נר מן התקופה הביזאנטית (איור 8:2), ידית פך מן התקופה האסלאמית הקדומה (איור 6:2) ושברי כלי חרס מזוגגים מן התקופה הממלוכית.