החפירה נערכה במדרון של גיר המשתפל מדרום לצפון.

נחפר ריבוע אחד (איור 1) ובו שכבת אדמה חומה ותחתיה שבעה או שמונה קברים על סלע הגיר: קברי ארגז בנויים (1, 4), קברים חצובים ומקורים בקורות אבן (3, 6), קבורה על גבי הסלע (2) וכן קברים אשר תוכניתם אינה ברורה (5, 7, 8).
בכל שטח החפירה נמצאו מעט חרסים ושברי כלי זכוכית (להלן) מהתקופה הרומית (המאות הא'-הד' לסה"נ; איור 3). בכלי החרס קערות (איור 1:3–6), סיר בישול (איור 7:3) וקנקנים (איור 8:3–10).לא נמצאו ממצאים מאוחרים יותר. כן נמצאו שברי כלי חרס ספורים מתקופת הברונזה הקדומה.
 
קבר 1. קבר ארגז (1.04× 2.40 מ'; מידות החלל הפנימי 0.45×1.83 מ') בנוי אבני גזית מבזלת ומקורה באבן בנייה שטוחה ובלוח בזלת (איור 4). כיוונו מזרח–מערב.
קבר 2. כמה עצמות המונחות על גבי הסלע. חפירת הקבר הופסקה לפני השלמתה.
קבר 3. קבר מלבני,חצוב בסלע הגיר (1.1×1.8 מ'). כיוונו צפון–דרום. מקירוי הקבר נותרו שתי אבנים באתרן ועוד אחת שזזה הצדה.
קבר 4. קבר ארגז בנוי אבני בזלת. כיוונו מזרח–מערב אך תוכניתו השלמה אינה ברורה.
קבר 5. מקבץ אבני בזלת שהתגלה בפינת החפירה. ניכר כי הן חלק מקבר שלא נחשף.
קבר 6. קבר חצוב, כיוונו צפון–דרום. שרדו כמה אבנים מקירוי הקבר. הקבר עצמו לא נחפר.
קבר 7. בפינת החפירה נחשפו כמה עצמות, ייתכן חלק מקבר. החפירה הופסקה.
קבר 8. בפינה הדרומית-מזרחית של החפירה נמצאו שרידי חציבה, ייתכן של קבר שנהרס.
 
ממצאי הזכוכית
יעל גורין רוזן
 
בחפירה נמצא סל אחד ובו ארבעה שברים צורתיים וכמה שברי גוף (איור 3). השברים הצורתיים הם שתי שפות ושני בסיסים של קערות. אפשר ששברים אלה הם חלקים משתי קערות בלבד (איור 11:3, 12), אך כיוון שאין נקודת חיבור ביניהם, ייתכן שהם של שלושה או ארבעה כלים שונים.
שפת קערה (איור 11:3) נוטה חוצה מקופלת וחלולה, עשויה מזכוכית בגוון ירקרק בהיר מכוסה בליה חומה-כסופה. בסיס טבעתי חלול (11:3) עשוי מזכוכית בגוון דומה לזה של השפה, ומכוסה בבליה דומה. חומר הזכוכית איכותי והעיבוד עדין. על סמך היחס בין השפה לבסיס והדמיון בצבע ובבליה שלהם נראה כי זוהי קערה אחת.
שפת קערה (איור 12:3) נוטה חוצה, כמעט שטוחה, והיא חלק מקערה רדודה או צלחת גדולה. קצה השפה מעוגל באש. בסיס טבעת מוגבה (איור 12:3), חלול, תחתיתו שטוחה ומעובה במרכזה. צבע שני השברים ירקרק בהיר.
קערות משני הטיפוסים הללו מוכרות ממכלולי קבורה בגליל ובאזורים אחרים, וזמנן למן המאה הב' ועד המאה הד' לסה"נ.
 
בחפירה נמצא חלק מבית קברות מהתקופה הרומית (המאות הא'–הד' לסה"נ). הקברים מגוונים וכוללים קבורה פשוטה על גבי הסלע, קברים חצובים ומקורים וקברי ארגז בנויים. לא ניכר כיוון אחיד או תכנון במיקום הקברים. מהממצאים אי אפשר לקבוע אם היישוב שהשתמש בבית הקברות היה יהודי או נוכרי, אך השוואת התיארוך שלו לתיארוך יישובים שנמצאו באגן נחל דוגה (סמך), וממצא כלי אבן בחלק מן היישובים הללו שהתגלו בסקר
(88/2007-G) מעלה את ההשערה שהיישובים באגן נחל דוגה והיישוב בח' תעינה היו יהודיים. יישובי אגן נחל דוגה חרבו ברעידת אדמה בשנת 363 לסה"נ ולא שוקמו. גם היישוב שהיה בח' תעינה לא המשיך להתקיים אחרי המאה הד' לסה"נ, וסביר שגם הוא חרב באותה רעידת אדמה.
תושבי החווה שהוקמה מצפון למעיין בתקופה הביזנטית לא היו יהודים, ככל הנראה, על סמך עצמות החזיר שהתגלו בחפירת י' הירשפלד, ולכן אי אפשר לראות בחווה המשך ליישוב שחרב במאה הד'.