בשטח האתר בולטים מחדרי בזלת צעירים וכן סלע קירטון גירני וקונגלומרטים של מדרגות נחל קדום, הנוחים כולם לחציבה. בעקבות בדיקה של חתכים שנחפרו באמצעות כלי מכני, נפתחו שישה ריבועי חפירה (FA; סה"כ 150 מ"ר). בריבועים B ,A ו-D נמצאו שרידי יישוב מן התקופות הניאוליתית הקדם-קרמית ב' והניאוליתית הקרמית (התרבות הירמוכית). בשלושת הריבועים האחרים נמצאו הרבדות של אדמת סחף עם חרסים שחוקים, ללא כל ממצא אדריכלי.

 
בריבוע A נחשפו שני בורות מעוגלים, צמודים זה לזה (איור 1). הבור הדרומי (L119; קוטר מרבי 1.7 מ', עומק 1.5 מ'), נחפר אל תוך החומר הבזלתי הרך ונראה כמעין מדרגה המוליכה אל הבור הצפוני (L114; קוטר מרבי 1.2 מ'), שהעמיק כ-0.45 מ' נוספים וחדר אל תוך שכבת הגיר. בתוך הבורות נמצאה סדרה של הצטברויות. על קרקעית בור 114 נמצאה הצטברות של אדמה תחוחה ובה עצמות ופרטי צור רבים, ששכיחות הכלים בהם גבוהה. כלי הצור מאופיינים בפרופיל ישר ובלהב דו-פני, והם כוללים להבי מגל, ראשי חץ וסכינים, שזמנם התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'. שכבה גבוהה יותר בבור
(L112 ,L111) והמילויים שנמצאו בבור 119 (L120) הם הצטברות של אדמת סחף ובה הרבה אבני שדה בינוניות וקטנות ושברים של כלי חרס המיוחסים לתרבות הירמוכית שזמנה התקופה הניאוליתית הקרמית. כלים אלה מתאפיינים בחומר קרמי גס ובעיטורים גיאומטריים, ובהם דגם אידרה (איור 2). כלי הצור משכבה זו – ששכיחותם בין פריטי הצור נמוכה מזו שבהצטברות מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' – כוללים להבי מגל משוננים, מסורים וראשי חץ, שרבים מהם מיקרוליתים. כמו כן נמצאו עצמות רבות של בעלי חיים, חלקן שרופות וחלקן חתוכות. דומה כי הבורות שימשו לאחסון, אף כי אפשר ששימשו גם למגורים, אולי ארעיים, שכללו צריכת מזון, מבלי שהפסולת פונתה מתוכם.
 
בריבוע B נחשף בור שנחצב בשכבת הבזלת הרכה ואל תוך שכבת הגיר (0.8 מ' קוטר, 0.45 מ' עומק). בבור, שכנראה שימש אף הוא לאחסון, נמצאו שברי כלי חרס מן התרבות הירמוכית וכלי צור מן התקופה הניאוליתית הקרמית, הדומים לאלה שנתגלו במילוי 120 בריבוע A.
 
בריבוע D (איור 2) נתגלו עדויות לקבורה מתחת לרצפה. שרידים של קנקן ירמוכי שבו סדורות עצמות אדם נמצאו בתוך מצע של חול גס-גרגר בצבע חום בהיר. אף שהקנקן נקבר מיד מחדש מבלי שתכולתו נחקרה, מעידה הצטברות של עצמות אדם שנחשפה לצד הקנקן כי המקום שימש לקבורות אחדות. על גבי מפלס החול ושרידי הקבורה, בעומק של סנטימטרים אחדים מתחת לפני השטח, נחשף ריצוף עשוי אבני בזלת שטוחות וגדולות שהונחו בצפיפות זו לצד זו. הריצוף השתמר היטב בחלקו המערבי של הריבוע ובמזרחו, אף שחלק מן האבנים נמצאו מוטות על צדן, ככל הנראה בשל פגיעה של כלי מכני בעת עיבוד חקלאי; בחלקו המרכזי של הריבוע הוסר הריצוף בעת עריכת חתך הבדיקה (איור 3). על גבי הריצוף נמצאו חרסים ספורים בלבד, כולם שחוקים מאוד, ומעט מאוד פריטי צור; נראה כי מקור הממצא, שאינו ניתן לתיארוך, בסחף.
 
בריבועים E ,C ו-F (כ-75 מ"ר סה"כ) נחשפה אדמת סחף (0.40–1.47 מ' עובי) המכסה את פני הסלע, ובה חרסים, עצמות ואבנים שרופות, ללא כל הקשר אדריכלי. רק חלק מזערי מן החרסים השתמרו במידה המאפשרת את תיארוכם, וזמנם התקופות הניאוליתית הקרמית והרומית הקדומה; לצדם נמצאו מעט שברי כלי חרס מודרניים.