בחודשים ספטמבר–נובמבר 2001 נערך סקר ארכיאולוגי, גיאומורפולוגי, בוטני וגיאולוגי (GIS) של מערכת חקלאות עתיקה בנחל נוקד (נחל העץ, רשיון מס' 103/01-G*; נ"צ — רי"ח 17909-18100/53430-53510, רי"י 12909-13100/03430-03510). הסקר, מטעם אוניברסיטת קיימברידג' באנגליה ורשות העתיקות, מומן על ידי המועצה למחקר בריטי בלבנט, הקרן לחקירת א"י, הקרן הלאומית למחקר ותורמים פרטיים. הסקר נוהל על ידי בריאן פיטמן (צילום ובדיקות אדמה) וטלי אריקסון-גיני בעזרת ה' לואיס, פ' סטרט ומ' ברודנל מן המחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת קיימברידג'.
בנחל נוקד מערכת של טרסות עיבוד מפותחת היטב המכסה את מלוא אורכו של הנחל ויובליו הסמוכים. הנחל מרוחק קילומטר אחד מחורבת חלוקים בהר הנגב המרכזי, כשני קילומטרים מצפון-מערב לקיבוץ שדה בוקר. הנחל נסקר בשנת 1981 על ידי רודולף כהן (מפת שדה בוקר מזרח [168]), שגילה בית חווה במרכז מערכת העיבוד שבנחל. המבנה נחפר שוב על ידי פיטמן ואריקסון-גיני במקביל לסקר בנחל (הרשאה 3492–A). מטרת הסקר היתה לעקוב אחר ההרבדה במערכת החקלאית ולשחזר את מכלולי היבול שבהם היא תמכה, באמצעות בדיקות מיקרומורפולגיות ופיטוליטים.
נתגלו מחסות סלע טבעיים ומערות בשוליים הנמוכים של המערכת, חלקם מוכרים מהסקר הקודם. נראה כי כמה מחסי סלע ומערות שימשו מטמורות או חדרי אחסון לבדואים, שהשתמשו בהם גם לקבורות, ככל הנראה בעת החדשה. נחפרו חתכים (1X2 מ') מאחורי טרסות, בחלקה התחתון של המערכת, סמוך לבית החווה שנחפר, ובחלקה העליון. דגימות עומק אקראיות ודגימות חול שנלקחו לאורך הנחל נבדקו במעבדות של אוניברסיטת קיימברידג'.
תוצאות הסקר והחפירה של בית החווה מעידים שמערכת העיבוד היתה בשימוש בשתי תקופות היסטוריות: התקופה הביזנטית המאוחרת, אז כנראה היתה המערכת חלק ממשטר גידול הגפן בהר הנגב המרכזי ובתקופה המוסלמית הקדומה עת שימשה המערכת לייצור יבולי שדה.