במהלך חודש ינואר 2009 נערך סקר ממזרח לשכונת פסגת זאב (רשיון מס' 74/2009-S; נ"צ 2232-47/6356-82), לקראת בנייה. הסקר, מטעם רשות העתיקות, נערך על ידי ל' ברדה וד' לוי (צילום שטח).
הסקר נערך באזור פתוח המאופיין במשטחי סלע גיר קשה ובאדמת טרה רוסה, שנסקר בעבר (קלונר ע', תשס"א. סקר ירושלים, החלק הצפוני-מזרחי). השטח
(כ-0.5 קמ"ר; איור 1) נחלק לשני אזורים: הצפוני (איור 2), כ-300 מ' מצפון-מזרח לח' ראס אל-טוויל, נמצא מדרום לוואדי אל-ח'פי, חוצה את אחד מיובליו וכולל את חלקה המערבי של כיפה; הדרומי (איור 3), כ-800 מ' מדרום-מזרח, מתפרס ממערב לוואדי אבן עיד וחולש על שלוחה אחת ושני גאיות הנשפכים אל הוואדי.
נסקרו מתקנים, מערות, מדרגות עיבוד חקלאיות ושרידי מבנה.
באזור הצפוני ראוי לציון ריכוז מתקנים חצובים, בהם גת גדולה (30; סקר ירושלים, אתר [102] 48) הכוללת שלושה משטחי דריכה, שבסביבתה ספלולים (27, 29, 31) ואגן חצוב (28; איור 4); גת (32) על ראש גבעה ובקרבתה שתי שוחות מלבניות חצובות, ייתכן קברים (33, 34; איור 5); בשתי גתות (38, 39; איורים 6, 7), הכוללות כל אחת משטח דריכה רבוע ובור איגום מלבני, נחצבו גומות לקורות בדופנות משטח הדריכה; גת 38 נסקרה בעבר (סקר ירושלים, אתר [102] 21). מדרום לריכוז המתקנים עוברת דרך קדומה (26) שכיוונה מזרח–מערב, תחומה בשתי שורות של אבני שדה. במערב נסקר בור מים חצוב (50; סקר ירושלים, אתר [102] 22) שבקרבתו מדרגות עיבוד קדומות
(45–47, 51). כן נסקרו מדרגות עיבוד נוספות (35, 37, 41–44), אגן חצוב (48), מתקן
(49), סימני חציבה (36) ושרידי מבנה, אולי שומרה (40).
האזור הדרומי מאופיין בעיקר במדרגות עיבוד חקלאיות (7, 8, 11, 20–22, 25) ובספלולים (1–3, 12, 15, 16, 18). כן נסקרו בתחומו מחצבות (4, 5), פיזור חרסים (6), מערות (9, 17, 23, 24), קירות שדה (13, 19), כבשן סיד (10; איור 8) וגת (14).
פיזור דליל של שברי כלי חרס מתקופת הברזל ומן התקופות הרומית, הביזנטית והעות'מאנית נצפה בעיקר בשטח הצפוני.
המתקנים החקלאיים הרבים בשטח הצפוני מעידים על פעילות חקלאית שהתקיימה בעבר בזיקה לח' ראס אל-טוויל.