בחודש ינואר 2002 נערכה חפירת הצלה באתר ח' בית כופה (הרשאה מס' 3578-A; נ"צ 196296-361/653308-95) בעקבות עבודות פיתוח בתוואי כביש חוצה ישראל. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי מ' אבו פנה בסיוע א' האג'יאן (מדידות), צ' שגיב (צילום) ומ' שויסקיה (ציור כלי חרס).
החפירה נערכה בשוליים המערביים של אתר 77, כביש חוצה ישראל (י' יקותיאלי חדשות ארכיאולוגיות קח: 179). בקרבת האתר נחפרו בעבר טרסות חקלאיות (חדשות ארכיאולוגיות 116) ונמצאו שרידי דרך עתיקה.
על פני השטח נחשפו שרידי כבשן סיד שחלקו העליון נהרס במהלך עבודות הפיתוח וחלקו התחתון השתמר בעיקר במערב ונחשפה בו מדרגה חצובה חצי עגולה (0.6 מ' גובה; איור 1). על המדרגה נחשפה שורת אבני גוויל קטנות (0.20–0.25 מ' רוחב) הבולטות פנימה ששימשו להפקת הסיד (לוקוס 505). מתחת למדרגה נחשפה תחתית הכבשן שהייתה גדושה בחומר שחור שרוף.
בכבשן נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה האסלאמית: קערה וקדרות (איור 5-1:2), סיר בישול (איור 6:2), קנקנים (איור 7:2, 8), בקבוקים (איור 9:2, 10) ושבר נר מהתקופה האסלאמית הקדומה (איור 11:2).
כ-40 מ' מצפון לכבשן נמצאו שרידי מתקן מטויח במצב השתמרות גרוע (איור 3). המילוי שכיסה את שלוש דופנות המתקן נחפר (כ-0.35 מ' גובה השתמרות הדופן המערבית, כ-0.2–0.7 מ' הדופן הדרומית) ונחשפה רצפת פסיפס לבן (2.24 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב). בתוך המתקן נמצאו שברי כלי חרס מן התקופה הביזנטית ונר שלם מהתקופה האסלאמית הקדומה (איור 12:2).