התקופה הכלקוליתית. התגלו 18 פירים ובורות מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת, והובחנו בהם שלושה סוגים. (1) בורות עגולים, רחבים ורדודים (2 מ' קוטר, 1.5–2.0 מ' עומק), ששימושם הראשוני היה כנראה לאחסון מזון או עודפים חקלאיים. בשלב מסוים הבורות התמלאו באופן טבעי באדמה שחורה, שנמצאו בה חרסים, עצמות בעלי חיים וצור. סביר להניח כי מקור הממצאים ביישוב ששרידיו טרם התגלו. (2) פירים עגולים, צרים ועמוקים (1 מ' קוטר, 5–6 מ' עומק), שתפקידם הראשוני אינו ברור. בשלב מאוחר שימשו הפירים בורות אשפה והושלכה בהם פסולת ביתית ובה שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הכלקוליתית המאוחרת. (3) בור דמוי פעמון ובתוכו אדמה אפורה ובה כמות גדולה של כלי צור ופסולת צור.

 
תקופת הברונזה התיכונה. הובחנו שני ריכוזי קבורה: בדרום-מזרח שטח החפירה ובצפון-מערב השטח. התגלו 18 קברי שוחה, רובם בהשתמרות ירודה, שבהם נהגה לרוב קבורת יחיד בארטיקולציה אנטומית. הנקברים הונחו לרוב על צדם, בציר מזרח–מערב, רגליהם וידיהם מכווצות (איור 3), וסביבם הונחו מנחות קבורה – כלי חרס, בעלי חיים ובמקרים מסוימים כלי נשק, דוגמת פגיון וחוד חנית, המתארכים את הקברים לתקופת הברונזה התיכונה 2ב'.
 
התקופה ההלניסטית. נמצאו בעיקר שברי גוף של קנקנים וקערות. ממצאים בולטים הם שברי ידיות רודיות ושבר גוף של נר אטי, המעידים על מסחר. לא נמצאה עדות לשרידי יישוב בן התקופה בשטח החפירה.   
 
התקופה הרומית. התגלו שרידים, בעיקר בצפון-מערב שטח החפירה, ובהם כבשן יוצר ומפלסי אדמה חומה חולית שמעורבים בה הרבה כלי חרס וממצא זעיר, רובם מתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הב'–הג' לסה"נ). כן התגלה ממצא קרמי דל המתוארך לתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ). הכבשן התגלה בריבועים N1–O1 (איור 4). רמת ההשתמרות אפשרה לזהות את תא הבערה, אך לא את מכלול תא הצריפה. פתח הכנסת חומר הבערה זוהה בחלקו הצפוני-מזרחי של הכבשן. בתא הבערה נחפרו הצטברות של מפולות לבני בוץ, כנראה חלק מהתא, ונמצאו שברי גוף של כלי חרס, בעיקר קנקנים. בחלק הצפוני-מזרחי של שטח החפירה התגלה מפלס ובו חרסים מהתקופה הרומית המאוחרת.
 
התקופה הביזנטית. רוב שרידי הבנייה התגלו בצפון-מזרח שטח החפירה, והם כוללים שרידים של ארבעה מבנים לפחות שתכניתם ברורה (איור 2; 1–4). שרידים נוספים התגלו בחלקים הצפוני-מערבי והדרומי-מזרחי של האתר, והם כוללים מתקנים, באר ובור אשפה. נאסף מכלול עשיר של כלי חרס, מטבעות ושברי כלי זכוכית המאפיינים את התקופה. את הפעילות באתר בתקופה זו אפשר לחלק לשלושה שלבים שזמנם המאות הה'–הז' לסה"נ. חלק מהמכלולים והמבנים נבנו בשלב הראשון והמשיכו לשמש בשלבים המאוחרים.
מבנה 1. מבנה מלבני בכיוון כללי מזרח–מערב (איור 5). על פי גודל המבנה, בנייתו המסיבית ורמת ההשקעה הניכרת בהקמתו, אפשר לקבוע כי הוא היה שייך לבעלי אמצעים כלכליים. המבנה שימש בשלושת שלבי התקופה. בשלב הראשון נבנו כנראה חדרי המבנה סביב חצר מרכזית, שבחלקים נרחבים שלה התגלתה רצפת אבן מסיבית מאוד שנבנתה היטב, והיא חולקה כנראה לאזורי פעילות. השתמרו שישה חדרים מצפון וממערב לחצר, רובם לגובה היסודות; חלק מהחדרים רוצפו באבן. בשלב השני, על שרידי המבנה הקדום, נבנה מבנה חדש. לפי הקירות שהשתמרו אפשר להסיק כי גם בשלב זה היה המבנה גדול ומושקע בתכנון ובבנייה. בחלק מהחדרים השתמרו קטעי רצפת פסיפס במצב ירוד מאוד, אך הובחנו דגמים גאומטריים ושימוש באבני פסיפס צבעוניות. בחדר המערבי התגלו טבונים מטיפוס מוכר, עשויים מחמר. בשלב השלישי המשיכה הפעילות במבנה, אך צומצמה מאוד. השתמרו קטעי קירות אחדים וקטע של רצפת טיח. יסודות המבנה נבנו על שרידי הקירות של שני השלבים הראשונים.
מצפון-מזרח למבנה 1 התגלה חדר תת-קרקעי שנבנה בכיוון זהה לזה של המבנה (איור 6), כנראה חדר אחסון, מעין סילו. קירות החדר נבנו מאבני גיר גדולות מאוד וטויחו בטיח אפרפר והשתמרו לגובה שמונה נדבכים; הגג לא השתמר. גרם מדרגות שנתגלה בחלק המערבי של החדר הוביל אל רצפת אדמה מהודקת. אף שלא התגלה קשר ישיר בין מבנה 1 לבין החדר התת-קרקעי, הקרבה והכיוון הזהה רומזים על קשר אפשרי ביניהם.
מבנה 2 נבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב (איור 7). על פי הבנייה נראה כי למבנה גרעין קדום, מן השלב הראשון, וכי בשלב השני נוסף אגף מערבי. נחפרו תשעה חדרים שקירותיהם נבנו מאבני גיר מסותתות גדולות ובינוניות ללא חומר מלכד. רובם השתמרו עד גובה היסודות. בחדר הצפוני-מזרחי השתמרה רצפת המבנה. על סמך ממצא כלי החרס, טבון ומתקן מטויח שנתגלו בחדרים הדרומיים אפשר להסיק כי האגף הדרומי שימש להכנת מזון ולאחסון, כלומר תפקידו היה קשור במשק הבית. מתחת לרצפה המטויחת של המתקן התגלה מטמון של כ-60 מטבעות ברונזה, שנטמן ביסוד של קיר קדום יותר. על פי זיהוי ראשוני של המטבעות יש לתארכם למאות הד'–הה' לסה"נ.
מבנה 3 כולל חדרים מלבניים מצפון ומדרום למסדרון צר וארוך (איור 8). קירותיו הושתתו על אדמה חרסיתית ונבנו מאבני גזית גדולות ובינוניות; הם השתמרו לרוב עד לגובה היסודות (3–4 נדבכים). בחדר הצפוני-מערבי של המבנה נתגלתה רצפת פסיפס שמצב השתמרותה בינוני, ובה עיטורים גאומטריים ואבני פסיפס צבעוניות. הרצפה קרסה בחלקה באזור שבו נתגלה פיר שנחפר בתקופה הכלקוליתית. על רצפת הפסיפס נתגלו כלי חרס תמימים וכמות גדולה של מטבעות. על פי התכנית האדריכלית של המבנה והאופי הביתי של הכלים שהתגלו בתוכו אפשר להניח כי הוא שימש למגורים.
מבנה 4 השתמר ברובו בגובה היסודות בלבד (איור 8). התגלו שישה חדרים במגוון גדלים: שני הדרומיים גדולים, ואילו הצפוניים קטנים יותר ונראה כי נוספו בשלב מאוחר. בחדר הצפוני-מערבי נתגלתה רצפת אבן שהשתמרה בחלקה ועליה ממצאים רבים, ובהם כלי אבן, כגון אבן רחיים אולינתית, כלי בזלת. הממצאים בחדרים הצפוניים מעידים על שימוש של משק בית או מטבח. בחלק מהחדרים נחשפו אבני סף באתרן, המצביעות על כיווני התנועה במבנה. נראה כי למבנה היה אגף נוסף של חדרים שהמשיכו מזרחה, מחוץ לגבולות החפירה.
על פי ממצא כלי החרס דומה כי יש לייחס את מבנים 3 ו-4 לשלב השני. בין שני המבנים נתגלתה סמטה (כ-4 מ' רוחב) שלא רוצפה, ולכל אורכה התגלה מפלס חיים עשיר בממצא קרמי.
מתקנים. נמצא מגוון מתקנים. במרכז שטח החפירה (ריבוע I9) נתגלה מתקן מעוגל שדופן באבני גוויל קטנות, ובמרכזו טיח לבן שסביבו נמצא חומר שרוף. בצפון-מערב החפירה (ריבועים N6–N7) נתגלו שני בורות חפורים באדמה חרסיתית ובהם הצטברות אדמה חולית. במרכז אחד מהם נתגלתה שורה אחידה של אבני גיר, ששימשה אולי להפרדת מרחבים בבור. על פי הממצא הקרמי בבורות דומה כי יש לייחסם לשלב השני.
בור אשפה. בדרום-מזרח שטח החפירה (ריבועים K10–K11), במרחק כ-40 מ' מדרום-מערב לאזור המגורים, נחשף בור אשפה ובו מכלול כלי חרס המאפיין את האתר, ובו קערות מיובאות, קנקני שק, סירי בישול, פכים ופכיות. נראה כי הבור נחפר ושימש את תושבי האתר בשלב השני.
באר. בצפון-מזרח החפירה נחשפה באר (ריבועים R2–Q2;  קוטר 1.8 מ'; איור 9), בנויה מאבני גיר גדולות מסותתות ללא חומר מלכד. הבאר נחפרה לעומק של שמונה נדבכים, והתגלתה הצטברות של אדמה חרסיתית שמעורבים בה שברי כלי חרס מהמאות הה'–הו' לסה"נ. ההצטברות מעידה על הזמן שבו יצאה הבאר מכלל שימוש. זמן בניית הבאר אינו ידוע מכיוון שהבאר לא נחפרה עד לתחתיתה. על סמך השוואת המפלסים בינה לבין השרידים האחרים אפשר לתארכה כנראה לתקופה הביזנטית.
 
התקופות האסלאמית הקדומההעות'מאנית. נאסף מכלול קטן של כלי חרס, המרמז על פעילות בקרבת האתר. לא התגלו שרידים בנויים. כלי חרס המתוארכים לתקופה האומיית התגלו בעיקר באזור מבנה 1, והם מעידים אולי על פעילות כלשהי באזור זה.
 
לפי הממצאים היה האזור מיושב לפרקים למן התקופה הכלקוליתית המאוחרת. אופי האתר וגודלו השתנו בכל תקופה. מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת התגלו בורות ופירים. היעדר שרידים אדריכליים מתקופה זו מעלה שאלות על מיקום היישוב ואופיו. מתקופות הברונזה הקדומה והביניימית התגלו חרסים מעטים שאינם מאפשרים לאפיין את סוג הפעילות באתר. בתקופת הברונזה התיכונה 2 שימש האזור שדה קבורה, ונמצאו מנחות של בעלי חיים, של כלי חרס ושל כלי נשק כנהוג בקברי התקופה. בתקופות הברזל והפרסית הייתה אולי פעילות כלשהי באתר, אך החרסים המעטים שנמצאו אינם מאפשרים לאפיינה. הממצא הקרמי מהתקופה ההלניסטית מעיד על פעילות בסביבת האתר, שמוקדה טרם אותר. הפעילות התחדשה בתקופה הרומית המאוחרת, אז שימש האתר לתעשיית ייצור כלי חרס. טכנולוגיית בניית הכבשן מעידה על שימוש בידע מקצועי. תוצרי הכבשן, בעיקר מכלול כלי בית, מעידים כנראה שהוא סיפק כלים ליישוב סמוך שמיקומו אינו ידוע. הממצאים שתוארכו לתקופה הרומית וממצאי חפירות קודמות, שבהן נתגלו שרידים מהתקופה הרומית (בעיקר כבשנים), מצביעים על אזור של פעילות תעשייתית במרחק כ-300 מ' מדרום לתל; פעילות זו יכולה לסייע להבנת אופי היישוב בתקופה זו, אף שטרם נתגלו שרידיו. בתקופה הביזנטית חדל השטח לשמש אזור תעשייה, ונבנה יישוב שראשיתו במאות הה'–הו' לסה"נ וסופו בראשית המאה הז' לסה"נ. במאה הה' לסה"נ נבנה במקום מבנה גדול שיצא מכלל שימוש במאה הו' לסה"נ ועליו נבנה מבנה נוסף. במאות הו'–הז' לסה"נ – שיא הפעילות באתר – התרחבה הבנייה. נבנו לפחות ארבעה מבנים שתכניתם האדריכלית ברורה. חדריהם מרווחים ובחלקם השתמרו רצפות פסיפס. על פי ממצא כלי החרס ותכנית המבנים נראה כי שימשו למגורים. המבנים מתייחסים זה לזה בכיוון ובמרחק ביניהם וניכר תכנון בבנייתם. דוגמה לכך היא הסמטה שבין מבנים 3 ו-4. מכלולי הכלים המיובאים, הכמות הגדולה של המטבעות והממצא הזעיר מצביעים על אוכלוסייה אמידה שהתגוררה באתר במאות הו'–הז' לסה"נ. בראשית המאה הז' לסה"נ הצטמצמה מאוד הפעילות ולשלב זה אפשר לייחס את מבנה 1 בלבד. מהתקופות האסלאמית הקדומה–העות'מאנית נמצאו חרסים מעטים בלבד, אך לא נמצאו עדויות להתיישבות.