בחפירה הנוכחית נחשפו שרידי קבורות מתקופת הברונזה התיכונה 1. על פני השטח לוקטו חרסים מתקופת הברונזה הביניימית.

 
נחפר ריבוע יחיד (2.5 × 10.0 מ') לעומק מרבי של 2.5 מ' (איור 2). טרם החפירה הוסרה מפולת של אדמה סטרילית ואבנים עד לעומק השכבות הקדומות. נחשפו שרידים של שלוש קבורות מתקופת הברונזה התיכונה 1 (T105 ,T104 ,T102), כולן של תינוקות שנקברו בקנקנים שהונחו בבורות (איור 3). הבורות נחפרו לתוך תלכיד אבנים קשה ועבה, המכיל חלוקי נחל רבים ומונח מעל סלע אם מבזלת. נראה כי תלכיד האבנים נוצר בעת הזרימה העונתית של נחל נעורה. נראה כי הקבורות בקנקנים הונחו מתחת למבני מגורים, אך אלה נהרסו ברובם כתוצאה מזרימת הנחל ומסחף. השרידים היחידים ממבנים אלה הם כמה גושים של חומר טבון שהתגלו בהצטברויות מעל הקבורות.
 
קבורה 102. נחשף קנקן חסר צוואר בתוך בור סגלגל (0.4 × 0.6 מ'), שנחפר לתוך תלכיד אבנים (איור 4); הקנקן נפגע בחלקו בעת חפירת תעלות בדיקה טרם החפירה. פתח הקנקן פונה לדרום-מזרח.  בתוך הקנקן התגלו שרידי שלד מתפורר של תינוק צעיר משישה חודשים. בתוך הבור התגלו מנחות קבורה, ובהן קערה סגורה (איור 1:5), בסיס פך מחופה אדום וממורק (איור 2:5) ופכית שממנה השתמרו רק שברי גוף. בסיס קנקן הקבורה שטוח וגופו סגלגל וצר; פס מחורץ מקיף את הגוף מעל בסיס הידית (איור 3:5).
 
קבורה 104. השתמרות הקבורה גרועה, ונחשף רק מתארו התחתון של בור קבורה. בתוך הבור התגלו שברים גדולים של קנקן, שאי אפשר לרפאם, המלמדים כנראה שגם בבור זה, בדומה לקבורה 102, הייתה קבורה בקנקן. בקבר התגלו מנחות קבורה, ובהן שני פכים (איור 4:5, 5), שמאחד השתמר רק בסיס מחופה אדום וממורק.
 
קבורה 105. בתוך בור סגלגל (1.00 × 1.28 מ', 1 מ' עומק), שנחפר לתוך תלכיד אבנים, נחשף קנקן חסר צוואר (איורים 6, 7:7), שנפגע בחלקו בחפירת תעלות בדיקה טרם החפירה. הקנקן מונח על מדף סלע חצוב בבור, ופתחו פונה לדרום-מזרח. בתוך הקנקן התגלו שרידי שלד מתפורר של תינוק צעיר משישה חודשים וכן פכית. בבור, מסביב לקנקן, התגלו מנחות קבורה נוספות (להלן). סמוך לקנקן הקבורה התגלו מעט אבנים בינוניות, ואפשר שהן שרידים מדיפון הקבר. מתחת לקנקן הקבורה התגלה חומר לבנבן, אולי שרידי חומר אורגני שעטף את הקנקן. קבר 105 השתמר היטב ועל כן התגלו בו מנחות קבורה רבות, ובהן שלוש קערות פתוחות (איור 1:7–3), שלאחת רכס חיצוני מתחת לשפה (2) ובאחרת (3) השתמר רק בסיס טבעת מחופה באדום וממורק; שלוש קערות סגורות, האחת מזווה חדות (איור 4:7) ובשתיים האחרות זיווי מעוגל (איור 5:7, 6); שני קנקנים ששפתם מוארכת ומקופלת (איור 8:7, 9); פך שפתחו רחב וכנראה דמוי תלתן (איור 10:7); שני פכים שצווארם צר והם חופו באדום ומורקו (איור 11:7, 12), לאחד שפת משפך; צוואר ושפה של פכית (איור 13:7); וכן שתי אבני שחיקה מבזלת (איור 8). טיפוס הפך שלו פתח רחב (10) היה מנחת הקבורה השכיחה ביותר שהונחה בקברים בני אותו זמן בבית הקברות בתל יוסף, המרוחק 10 ק"מ מדרום-מזרח לאתר (Covello-Paran 2001).
 
בחפירה נחשפו שרידי יישוב כפרי בן תקופת הברונזה התיכונה שלא היה מוכר עד כה. כן, ממצאים על פני השטח מלמדים כי באתר שכן גם יישוב מתקופת הברונזה הביניימית. צורי, שסקר את האתר בעבר, לא ציין ממצאים הקדומים לתקופת הברזל, אך בממצא הקרמי שהוא פרסם מהאתר יש שני שברים קדומים, האחד פערור מתקופת הברונזה הביניימית (צורי 1977: איור 1:23) והאחר קרטר פערורי סגור (צורי 1977: איור 2:23). תוצאות החפירה הנוכחית יחד עם הבחינה מחדש של הממצא הקרמי מהסקר של צורי מאפשרות לתארך את היישוב הקדום באתר בנאעורה לסוף האלף השלישי ותחילת האלף השני לפסה"נ.
אפשר שהיישוב הקדום באתר הוקם בחלק התחתון של מדרון הגבעה ובמשך הזמן הוא התרחב לגדת הנחל הנמוכה. תנאי המחייה בקרבה כה גדולה למים היו אולי הזרז לנטישת היישוב. ריבוע החפירה הנוכחית נפתח ממש צמוד לגדת נחל נעורה. מחפירותיהם באתר של עמוס והרטל עולה כי לאחר נטישת היישוב מתקופת הברונזה התיכונה היישובים המאוחרים יותר בתקופת הברונזה הוקמו מזרחה יותר, במעלה גבעה, גבוה מעל ערוץ הנחל. זהו דפוס של התיישובות טיפוסית, המוכרת מעמק יזרעאל וסביבתו. אפשר על כן לצרף את נאעורה לרשימה ההולכת וגדלה של יישובים כפריים שהוקמו בתקופת הברונזה הבינימיית והמשיכו להתקיים בתקופת הברונזה התיכונה 1.