השטח הדרומי (איור 2). בדרום השטח נחשפו שלושה קירות (W4–W2; כ-0.6 מ' רוחב), אשר השתמרו לגובה נדבך אחד בלבד של אבני כורכר מסותתות ואבנים מהוקצעות למחצה מגיר קשה. קיר 2 (3.5 מ' אורך חשיפה), שצירו הכללי מזרח–מערב, וקיר 4 (1.8 מ' אורך), שצירו צפון–דרום, משולבים זה בזה ושייכים למבנה אחד. קיר 3 (1.25 מ' אורך חשיפה) יוצר זווית של כ-25 מעלות עם קיר 2 וביניהם נמצא מילוי אבנים; דומה כי קיר זה נבנה בשלב מאוחר. לא נמצאו רצפות. ממזרח לקיר 4 נחשף בור (לוקוס 123;1.5x1.7 מ', 0.62 מ' עומק) ובו שכבה של פסולת בנייה הכוללת שברים רבים מתשתית רצפה העשויה חרסים משוקעים בטיט בדגם אדרה, מן הסוג האופייני לגתות. בשל מצב ההשתמרות הגרוע של השרידים – שנגרם ככל הנראה משוד אבנים קדום – והיקפה המצומצם של החפירה אי אפשר היה לעמוד על טיבם של המבנה והמתקן.

 
מצפון לשרידי המבנה נחשפה בריכה מטויחת (לוקוס 110; 1.45x1.74 מ', 0.62 מ' גובה השתמרות; איור 3), ששימושה אינו ברור. קירות הבריכה (W8W5; כ-0.35–0.50 מ' רוחב) נבנו בבניית דבש והפן הפנימי שלהם טויח; לצד הפן החיצון של קיר 7 הונח דיפון של אבני כורכר מסותתות המעבה את הקיר לכדי 0.9 מ'. על רצפת הבריכה שטויחה אף היא נמצאה אבן מסותתת. צמוד לפינתה הדרומית-מזרחית של הבריכה נחשף קטע קטן של קיר שממנו השתמר נדבך אחד (W9; כ-1.8 מ' אורך השתמרות, 0.7 מ' רוחב, 0.25 מ' גובה השתמרות); צירו מזרח–מערב והוא בנוי היטב מאבנים מסותתות מלוכדות בטיט אפור בהיר. כ-3.5 מ' מצפון-מערב לבריכה נחשף קיר הבנוי בשיטה דומה (W11; כ-1.3 מ' אורך חשיפה, 0.7 מ' רוחב, 0.24 מ' גובה השתמרות), הנמשך אף הוא בציר מזרח–מערב והשתמר אף הוא לגובה של נדבך אחד. קיר זה יוצר פינה עם קיר הניגש אליו מצפון (W1; כ-4 מ' אורך השתמרות, 0.5 מ' רוחב מרבי), שממנו שרד רק נדבך היסוד הבנוי אבני גוויל. שני משטחים של אבנים קטנות – ממזרח לקיר 1 (לוקוס 103) ומדרום-מערב לבריכה (לוקוס 101) – וקטעים ממשטח עשוי טיט בהיר שנמצאו מדרום לבריכה (לוקוס 130), שייכים כנראה לרצפות שלא השתמרו. סמיכות הממצאים בחלק זה של שטח החפירה וכיווני הקירות התואמים מעידים ככל הנראה כי הבריכה, שרידי הקירות לצדה ומצפון-מזרח לה וכן שרידי הרצפות שייכים למערך בנייה אחד.
 
בשטח הצפוני נתגלה מצבור עבה (1.29 מ'עובי) של פסולת בית יוצר (לוקוס 106), המשתרע על פני שטח שקוטרו כ-15 מ'. המצבור נבדק בחפירה מצומצמת (2x4 מ'), שבה התברר כי הוא מכיל מגוון של כלי חרס מן התקופה הביזנטית – בעיקר קנקנים מטיפוס קנקן עזה – וכן פסולת יוצר, זכוכית ועצמות.
 
בריבוע החפירה הצפוני נחשף מצבור נוסף של פסולת בית יוצר, שבו מעורב חומר לבנים אדמדם (לוקוס 122; 0.74 מ' עובי; איור 4). בתוך שכבה זו, סמוך לפני השטח, נחו כמה אבני כורכר בינוניות וקטנות, אולי שרידים דלים של נדבך יסוד של קיר (W10). מתחת לשכבה זו נחשפה שכבה חרסיתית כהה (לוקוס 125; 8 ס"מ עובי) המאפיינת את הקרקע הטבעית באזור.
 
בין שרידי הבנייה ובעיקר במצבורי הפסולת של בית היוצר נתגלה מכלול עשיר של כלי חרס, וכן צלמיות טין, פריט עצם מגולף, כלי זכוכית ומטבעות, המתוארכים לתקופה הביזנטית. כלי החרס כללו כלים אופייניים לתקופה, ובהם קערות (איור 1:5, 2), קדרה (איור 10:5) ופכית (איור 4:6) מטיפוס FBW; קערות מיובאות מטיפוס LRC (איור 3:5, 4), מטיפוס CRS (איור 5:5–8) ומטיפוס ERS (איור 9:5); וכלים מקומיים, ובהם קערות (איור 11:5, 12), קדרות (איור 13:5, 14), כלי בישול (איור 1:6–3), פכיות (איור 5:6, 6), קנקן שק (איור 7:6) וקנקני עזה (איור 8:6–11). נמצאו שברים של שתי צלמיות זואומורפיות: אחד מתאר ראש וחזה של סוס (איור 1:7) והשני כולל רק את פניה העגולים של חיה שמבטה פונה קדימה (איור 2:7). כמו כן נמצאו 161 שברי כלי זכוכית, מהם 59 אינדיקטיביים; מרבית השברים שייכים לכלים מן התקופה הביזנטית, ומגוון הטיפוסים דומה לזה שנתגלה בקבר שנחשף באשקלון (עתיקות 37:*67–*82). על פני השטח נמצא חפץ מגולף בעצם (איור 8).
 

דומה כי שרידי הבנייה והבריכה המטויחת שייכים לאזור ששימש תעשייה כלשהי בשלהי התקופה הביזנטית. ריכוזי פסולת בית היוצר מעידים על קרבה לבית יוצר שנמצא כנראה מחוץ לשטח שנחפר.

המטבעות

גבריאלה ביכובסקי
 
נמצאו שמונה מטבעות ברונזה, מהם ניתן היה לזהות חמישה (טבלה 1). אלה מתוארכים למן המחצית השנייה של המאה הד' לסה"נ עד המחצית הראשונה של המאה הו' לסה"נ. אחד המטבעות הוא אסימון יצוק ללא דגמים (מס' 3), האופייני לשנים 450–550 לסה"נ
(INJ 14:202). כן נמצאו שני מטבעות בעריך חמש נומיות (פנטנומייה; מס' 4, 5) מהדגם ½ (Chi-Rho) – הטיפוס השכיח באזור אשקלון – אשר הוטבעו עד לשנת 537 לסה"נ, בימי הקיסרים הביזנטיים יוסטינוס הא' ויוסטיניאנוס הא' (Hahn W. 2001. Money of the Incipient Byzantine Empire [Anastasius I–Justinian I, 491–565] [Veröffentlichungen des Instituts für Numismatik und Geldgeschichte der Universität Wien 6]. Vienna. P. 57). מטבע מס' 4 (איור 9) הוא ככל הנראה חיקוי מקומי של פנטנומייה, על סמך הדגם בכיוון ההפוך שבצד הגב
(retrograde), סגנונו הירוד ומשקלו הנמוך.