שטח A (איור 2). בשכבה התחתונה, בחתך שנחפר בצפונו של השטח, התגלו ראש קיר

(W136) וממצא קרמי מהמאה הח' לסה"נ, הכולל קדרות (איור 3: 1), שברי כלי חרס ועליהם חריתות (איור 3: 2) וקנקנים (איור 3: 3). כמו כן התגלו בחתך כלי אבן ואסטרגל של עז שנוקב במרכזו ושימש קרוב לוודאי למשחק.

השכבה העיקרית בשטח כוללת שרידי בנייה מהתקופה הצלבנית (המאה הי"ב לסה"נ). בדרומו של השטח (ריבוע 1) נחשף פתח של מבנה (לוקוס 119), שלו מזוזות בנויות באבני גזית מבזלת. משני צדי הפתח השתמרו קירות (W108 ,W104) לגובה ארבעה נדבכים. ממערב לפתח נחשפו שתי רצפות קדומות ומתחתן נחשף מפלס ריצוף (לוקוס 140), אולי רחוב, המתאים למפלס רחוב שנחשף בחפירה שנערכה בקרבת מקום (איור 4). מתחת למפלס הריצוף נחשף טבון (לוקוס 125), שמולא באבנים קטנות. מצפון לריצוף 140 התגלתה מפולת של אבני בנייה (לוקוס 106), מהתמוטטות קיר 108 והמבנה שעמד במקום. בצפונו של השטח (ריבוע 2) נחשף משטח מרוצף (לוקוס 123; 3.75 מ' רוחב), התחום בשני קירות שלצדם מעין ספסלי אבן צרים (W128 ,W124). בשכבות אדמה שהצטברו על הריצוף עד לגובה ראשי הקירות התגלו שברי כלי חרס וכלי זכוכית, מטבעות, שברי לוחות שיש, כלי אבן ובזלת, ובהם אבן קלע, משקולת, אבני שחיקה וקערות, סכין ברזל וכלי עצם. הממצא הקרמי כולל קערה עשויה ביד וצבועה בפסים אדומים על השפה בלבד (איור 3: 4), קערות מקומיות מזוגגות (איור 3: 5, 6), וקערות מיובאות מזוגגות, האחת מאזור הים האיגאי (איור 3: 7) והשנייה מעוטרת בצביעה בחום (איור 3: 8), מחבת (איור 3: 9), סיר בישול (איור 3: 10) וקנקנים (איור 3: 11). מתחת למפתן הפתח התגלתה פכית תמימה (איור 3: 12) שהונחה ככל הנראה כמנחה יסוד בעת בניית המבנה. ממצא הזכוכית כולל בסיס קערה מהתקופה הרומית המאוחרת וחרוז זכוכית מוארך שחתכו מתומן. כמו כן נחשפה עדות לתעשיית זכוכית.
מעל שרידי הבנייה מהתקופה הצלבנית נחשפה רצפה מהתקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ). על גבי הרצפה התגלה ממצא קרמי הכולל קערות עשויות ביד מעוטרות בעיטור גאומטרי אדום (איור 3: 13), קערה מעוטרת בכחול ושחור (איור 3: 14), קערה מזוגגת (איור 3: 15), קנקנית מעוטרת בזיגוג ירקרק מפנים ומחוץ (איור 3: 16) וקנקנית ששימשה ככל הנראה בתהליך הפקת מולסה (איור 3: 17).
מעל רצפת התקופה הממלוכית נחשפה שכבת מילוי ובה ממצא קרמי מהמאות הט'-הי"א לסה"נ. נראה כי מילוי זה שימש כתשתית למבנים מאוחרים, וכי הוא הועבר לכאן ממקום לא ידוע, דבר שיצר סטרטיגרפיה הפוכה. הממצא הקרמי במילוי כולל קערות מזוגגות מעוטרות בחריתה ובהתזות בירוק (איור 5: 3-1), קערות צבועות בחום ומזוגגות שקוף (איור 5: 4, 5) ופך מטין צלהב (איור 5: 6). עוד התגלה במילוי זה מטמון מטבעות מהתקופה הפאטימית (המאה הי"א לסה"נ), שהיה צרור כנראה בשקית מבד פשתן (ר' להלן).
מתחת לפני השטח שתוארכו לתקופה העות'מאנית ומעל לשכבת המילוי נחשפה שכבה נוספת מהתקופה הממלוכית, שאינה מאוחרת למאה הי"ד לסה"נ. הממצא הקרמי בשכבה זו כולל קדרות עשויות ביד (איור 5: 7), קערות מזוגגות ומיובאות מעוטרות בחריתה (איור 5: 8), קערות דומות מעוטרות בצביעה וחיפוי (איור 5: 9), כלי מעוטר באדום, כחול ושחור (soft paste ware; איור 5: 10), צפחת (איור 5: 11) ופך מטין צלהב, ככל הנראה מקומי (איור 5: 12) ושבר רימון חרס (איור 5: 13).
שטח B (איור 6). בשכבה התחתונה נחשף משקע טרוורטין, שמעורבים בו שברי כלי חרס משלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית (לוקוס 227). מעליו נחשפה אדמה ובה שברי כלי חרס מאותן תקופות וכן מטבע מהמאה הח' לסה"נ (ר"ע 80584). נראה כי שכבה זו שימשה תשתית לריצוף אבן שנחשף שמעליה (לוקוס 221; איור 7) וזמנו התקופה העבאסית. מן התקופה העבאסית (המאות הח'-הט' לסה"נ) נחשפו גם שלוש רצפות עפר; הן נחתכו בזמן בנייה של מבנה מהתקופה הצלבנית.
מן התקופה הצלבנית נחשפו שני קירות רחבים (W205 ,W204; רוחב 0.7 מ', גובה השתמרות 1.7 מ'), שנבנו היטב באבני גזית ויוצרים פינה (איור 8). הזווית בין הקירות קטנה מזווית ישרה. בראש קיר 205 נבנו שני ספסלי אבן מדורגים (מדרגות?) מאבני גזית בשימוש משני, שהונחו על גבי מילוי של אבנים גדולות ובינוניות. במהלך הפיקוח על עבודות התשתית לקו הביוב התברר כי קיר 205 נמשך לדרום עד לשטח A, ונראה כי מדובר באותו מכלול. בתעלות היסוד של הקירות התגלה ממצא קרמי שאינו מאוחר לתקופה הצלבנית (המאה הי"ב לסה"נ), הכולל פך עשוי טין צלהב מוחתם בחותמות עגולות בבסיס צווארו, נר חרס, שברים של קערות (soft paste ware) מעוטרות בגווני אדום, כחול ושחור ובעיטורים דמויי כתב. עוד התגלו בתעלות היסוד של הקירות שבר של סורג מעוטר מאבן, שמקורו כנראה בכנסייה, משקולת מתומנת מעוטרת בעיגולים חרותים, קערת בזלת (איור 9), שיבוצי שנהב (איור 10), שיבוצי עצם (איור 11) ושברים של פסיפס צבעוני (כ-95 אבנים ל-10 סמ"ר) בשמונה גוונים.
בתקופה הממלוכית נבנו על הקירות מן התקופה הצלבנית רצפות עפר ומשטח של אבני גוויל. בשולי רצפת העפר התגלתה קבורת כלב (ר' להלן). הממצא הקרמי מרצפות אלה מתוארך למאות הי"ג-הי"ד לסה"נ.
בפיקוח על העבודות באתר התגלה שבר של לוח שיש (0.17× 0.35 מ', 5.5 ס"מ עובי), ובו חלק מכתובת הקדשה חרותה ביוונית (איור 12). זהו חלקה השמאלי התחתון של כתובת גדולה יותר. פיענוח הכתובת: [גם העבודה הזאת] עשה [מרינוס(?)] בן סילבינוס [קומס ומנהיג העיר] המזהיר ביותר. 'סילבינוס בן מרינוס' הנושא בתואר המזהיר ביותר ובמעמד של אחד ממנהיגי העיר, מוכר מכתובות בנייה אחרות שהתגלו בבית שאן (Di Segni L. 1999. New Epigraphical Discoveries at Scythopolis and in Other Sites of Late Antique Palestine. In XI Congresso Internazionale di Epigrafia Greca e Latina, Rome 1997. Pp. 637–638). הוא היה אחראי לבניית הסיגמה בשנת 506/7 לסה"נ, לסלילת הרחוב שלצד האמפיתיאטרון ולבניית מוביל המים לאורכו בשנת 521/2 לסה"נ. סביר להניח כי 'בן סלבינוס' היה בנו שזכה לאותו מעמד והמשיך את אביו בעמדת אחד ממנהיגי העיר. שמו של הבן ניתן לו על שם סבו, כפי שהיה נהוג באותה תקופה ולפיכך הוא משוחזר בכתובת כמרינוס.

שטח C (איור 13). בשכבה התחתונה נחשפו רצפת עפר מהודקת (לוקוס 316) ומעליה ארבע רצפות, זו על גבי זו, הניגשות מדרום אל קיר (W309). הממצא בשכבה מתוארך לתקופות העבאסית והאומיית (לוקוס 325), והוא כולל ממצא קרמי, לרבות נר חרס, שברי כלי אבן ובזלת, לרבות אגן שנחצב בשבר עמוד גרניט, וכמה צדפים. על גבי הרצפה העליונה התגלו מטבעות המתוארכים לסוף המאה הי"ג לסה"נ (ר"ע 80561, 80568, 80576), שתי ידיות של כלי מתכת, אצבעון, משקולת נול ופסולת תעשיית זכוכית. במפלס שמעל השכבה מהתקופות העבאסית והאומיית התגלו שני קירות

(W314 ,W310), השייכים כנראה למבנה. בקיר 314 שולבו שברי עמודים וכותרת קורינתית משיש. לצד קיר 310 הוצב שבר עמוד הפוך, קרוב לוודאי לתמיכת הגג. הקירות מתוארכים על סמך ממצא קרמי ומטבעות לתקופה הצלבנית (המאה הי"ב ולא יאוחר למחצית המאה הי"ג לסה"נ). בשכבה העליונה נחשפו שרידי בנייה מהתקופה העות'מאנית.

 
שטח E (איור 14). בתחתית החפירה התגלה מפלס אדמה וחרסים רבים (לוקוס 512), כנראה בור אשפה מהתקופה הביזנטית. מעליו נחשפו שרידי מבנה, הכוללים רצפה של גיר כבוש מהודק היטב (לוקוס 508) וקיר (W510). נראה כי המבנה נבנה לכל המוקדם במאה הי"ב לסה"נ, והמשיך להתקיים בתקופה הממלוכית (המאות הי"ג-הי"ד לסה"נ). מעל רצפה 508 התגלו שני מפלסי אפר, וביניהם התגלו שברי כלי חרס ומטבעות (ר"ע 80578, 80583), המתוארכים למאות הי"ג-הי"ד לסה"נ. מעל מפלסים אלה התגלה מוקד מהתקופה העות'מאנית, כנראה שרידי תנור. נראה כי אפר מהמוקד חדר למפלסי החיים מהתקופה הממלוכית.

מטבעות ומטמון

אריאל ברמן, רוברט קול ואורית שמיר
בחפירה התגלו 48 מטבעות, מהם זוהו באופן מלא או חלקי 29 מטבעות (ר' טבלה 1; ר"ע 80561-80591). על פי רוב יש התאמה בין תיארוך המטבעות לזמנו של ממצא כלי החרס. כן התגלה בשטח A (לוקוס 115) מטמון של מטבעות (ר"ע 107931-108027; איור 15), המלוכדים כגוש וצרורים בשקית מבד פשתן לבן. המטמון הכיל דינר זהב אחד (איור 16), שני דירהמים כסף ומאה שלושים ואחד מטבעות ושברי מטבעות כסף במשקל כולל של 46.67 ג'. המטבעות שזוהו נטבעו במטבעת פלסטין ברמלה. זמנו של דינר הזהב השנה השנייה לשלטונו של אל-חסן בן אחמד אבו עלי אל-עאסם מהשושלת הקרמאטית (972/3 לסה"נ). זמנם של יתר המטבעות ימי השושלת הפאטימית. על סמך זמנם של המטבעות נראה כי הם הוטמנו בסוף המאה הי' לסה"נ, לאחר תחילת שלטונו של אל-מועיז מעד (975-953 לסה"נ). נראה כי מטבעות הכסף (דירהמים) ושברי המטבעות נמדדו במשקל, בשל מחסור במטבעות נחושת. ממסמכי הגניזה הקהירית (המאות הי'-הי"א לסה"נ) עולה כי התשלומים התבצעו בתקופה זו לעתים קרובות באמצעות צרור כסף חתום עליו צוין משקל המטבעות, איכותם ומספרם.

טבלה 1.

שטח                        

תקופה

            A     B                    C           E
הרומית (המאות הא'-הד' לסה"נ) פרובינקיאלי     גטה, בית שאן
הביזנטית (המאות הד'-הז' לסה"נ) רומי מאוחר; יוסטינוס א', ניקומדיה ביזנטו-ערבי 2 (1-יוסטינוס ב', אלכסנדריה)  
האומיית (המאות הז'-הח' לסה"נ) מרוואן אבן בשיר, חומס; אנונימי 1   1
הצלבנית–האיובית (המאות הי"ב-הי"ג לסה"נ) גאזי א' חלב; אלנאצר ב', חלב; איובי, חמת   אל-עאדל א', דמשק; אל-מנצור ב', חמת; איובי, חמת (2)  
הממלוכית (המאות הי"ג-הט"ו לסה"נ) כתבגא, דמשק; ממלוכי  

ביברס א', חמת;

אבו בכר, דמשק;

חאג'י ב', דמשק;

שעבאן ב', דמשק;

ממלוכי (2)

אלצאלח אסמאעיל, דמשק (2)
העותמאנית (המאה הי"ז לסה"נ)    

סולימן ב',

קונסטנטינופול

 
סה"כ 10 2 13 4