לאחר הסרת האספלט וחפירה במחפרון עד לעומק 1.1 מ', נפתחו לצד המדרכה הדרומית של הרחוב שני ריבועים (B ,A ;כ-4.5×5.0 מ' כל אחד).

 
בריבוע A נחשף לאורך 2.2 מ' קטע מקיר רחב בציר צפון–דרום (W101; כ-1.2 מ' רוחב לפחות, 0.5 מ' גובה; איורים 2, 3), שממנו נחשף רק הפן המערבי והוא נמשך צפונה אל מעבר לשטח החפירה. הקיר נבנה מאבני גוויל בשילוב עם אבני כורכר מהוקצעות במגוון גדלים (0.08×0.12×0.20 מ' גודל ממוצע), שביניהן הונחה גם אבן חוף (beach rock) גדולה (0.11×0.31×0.47 מ'). צירוף זה של מגוון אבנים מעיד אולי כי הן הונחו בקיר בשימוש משני. הפן המערבי של הקיר השתמר לגובה שלושה או ארבעה נדבכים בלבד, הנוטים בשיפוע קל מערבה. ממערב לקיר ובמקביל לו נמצאה מפולת של אבני גוויל ואבני כורכר מהוקצעות בגסות, שמקורן ככל הנראה בקיר. בסביבת הקיר נמצאו גם פיסות קטנות של טיח לבן.
 
בריבוע B נחשף בור אשפה שהכיל פסולת בניין מודרנית.
 
ממצא כלי החרס שנתגלה בשכבת האדמה שמעל לקיר ולמפולת כולל קערה מחופה אפור או שחור מן התקופה ההלניסטית (המאות הג'–הב' לפסה"נ; איור 1:4) וקנקן זיר מימי הביניים (המאות הח'–הי"ב לסה"נ לערך; איור 9:4). הממצא הקרמי מן המפולת ומהמילוי שתחתיה וכן מן המילוי הניגש לקיר ממערב כולל קערה גלילית (איור 2:4), מחבת מיובאת (איור 3:4), שני אגנים (איור 4:4, 5), קדרה (איור 6:4), קנקן שק (איור 7:4) ובסיס של כד אנטיליה (איור 10:4), המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הא'–הד' לסה"נ) וכן קנקן שק (איור 8:4) ושבר רעף (איור 11:4) מן התקופה הביזנטית (המאות הו–הז' לסה"נ). מצב השתמרותם הטוב של שברי כלי החרס מעיד כי מקורם אינו בסחף אלא בחומר מילוי. מאחר שרובו של ממצא כלי החרס תוארך לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הא'–הד' לסה"נ), נראה כי זהו גם זמנו של הקיר.