בחודש מאי 2005 נערכה חפירת הצלה במושב כרם מהר"ל (הרשאה מס' 4463-A*; נ"צ — רי"ח 19920-2/72775-80; רי"י 14920-2/22775-80). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון המושב, נוהלה על ידי כ' סעיד, בסיוע א' האג'יאן (מדידות), צ' שגיב (צילום), פ' גנדלמן (ייעוץ קרמי) ומ' שויסקיה (ציור ממצא).
האתר, על אחת הפסגות בדרום-מערב הר הכרמל מדרום למישור ומצפון לוואדי רחב (אבו מאדי).
השם אג'זם מוזכר ברשימות מפקד האוכלסין העות'מאני של שנת 1596 ככפר השייך לנפת שפיא במחוז לג'ון. אגזם הייתה מקום הולדתו של השיח' מסעוד אלמאדי מושל אזור חיפה בראשית המאה הי"ט. היא נזכרת בדוח של סגן הקונסול הבריטי בארץ (אדוארד רוג'רס) שביקר בה ב-1859 וכתב שחיו בה 1000 תושבים שהתקיימו מחקלאות. הכפר נזכר גם במסעו של ו' גרן, המתאר יישוב של אוהלים על גבעה למרגלות מישור עם עצי זית ומבנים עם שימוש באבנים עתיקות.
בתיק מנדטורי מס' 69 בארכיון רשות העתיקות, מופיעות שתי תעודות של המפקח נ' מחולי מהשנים 1942, 1944 שבהן הוא מתאר את בתי היישוב הבנויים מאבנים עתיקות.
נפתח שטח (10.0×2.5 מ'), ונחשפו שלוש שכבות (איור 1):
שכבה I (איור 2): נחשפו שרידי קיר (W693), הבנוי משורה אחת של אבני גזית בכיוון צפון–דרום. הקיר הושתת על שכבה של מילוי שנמצאו בה מעט חרסים שחלקם מתוארך לתקופות העות'מאנית והממלוכית: קערות (איור 4: 1, 2) וקנקנים (איור 4: 5-3).
שכבה II (איור 2): נחשף קיר (W694) ששרדו ממנו שני נדבכים, כיוונו צפון–דרום והוא בנוי מאבני גזית. אל צדו המזרחי ניגשה רצפת אבנים (לוקוס 697) ומדרומו נחשפו שרידי רצפה העשויה מגיר כתוש (לוקוס 692). במילוי הקיר נמצאו מעט שברי חרסים המתוארכים לתקופה הממלוכית: קערות (איור 4: 9-6).
שכבה III (איור 3): נחשף קיר (W695) ששרדו ממנו שלושה נדבכים, כיוונו צפון–דרום והוא בנוי מאבני גזית. ממערב לקיר נחשפו קטעי רצפה (לוקוס 699) העשויה מאבנים גדולות. במילוי מעל ומתחת לרצפה נמצאו מעט חרסים המתוארכים לתקופה הביזנטית: קערה (איור 4: 10) וקנקנים (איור 4: 11, 12).
נחשפו שרידי מבנים מן התקופות הממלוכית והעות'מאנית שבהם שימוש משני באבנים מתקופות קדומות. בשל החפירה המצומצמת לא ניתן היה לעמוד על תפקוד המבנים. עוד נחשף קטע מקיר של מבנה גדול שרוצף באבנים ושימש בתקופה הביזנטית.