נפתח שטח מרובע (6.25×4.00 מ'; איור 1) וזוהו שלושה שלבים: שלב 1 הוא אדמת פני שטח ובה שרידי בנייה עות'מאניים; שלב 2 תוארך לתקופה הממלוכית ושלב 3 היה מעל הסלע הטבעי והכיל שברי כלי חרס מתקופת הברונזה התיכונה 2.

 
שלב 1 (איור 2). במערב השטח נחשף קיר (W10, אורך 4.5 מ', רוחב 1.15 מ') שכיוונו צפון–דרום; הוא נבנה מאבני גוויל לא מסותתות מבזלת והשתמר לגובה שני נדבכים (1 מ'). הקיר היה חלק ממבנה הנראה על פני השטח ומכוסה בחלקו בשרידי בנייה מודרנית. הקיר נמשך מעבר לגבולות החפירה ולפיכך לא נחשף במלואו.
על פי כלי החרס שנמצאו בקיר ובסביבתו הוא נבנה כנראה בתקופה העות'מאנית (המאות הט"ז-הי"ז לסה"נ) והיה בשימוש עד שהכפר ננטש ב-1967. שברי כלי החרס כללו כמות גדולה של חרסי ראשיא אל-פוחאר מסוף התקופה העות'מאנית שמקורה בדרום לבנון: קערה (איור 1:3) ופך (איור 2:3).
 
שלב 2. שכבת אדמה חומה כהה מתחת ליסודות קיר 10 (לוקוס 102) כללה שרידי שני קירות (W12 ,W11; איור 4) וכמות גדולה של שברי כלי חרס. קיר 11 (1.4 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב) בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח שהשתמר גרוע לגובה נדבך אחד (0.22 מ') היה חלק מהמפלס הממלוכי ושימש כנראה קיר טרסה. קיר 12 בנוי מאבני גוויל בינוניות ומסותתות בחלקן והשתמר לגובה שני נדבכים (0.3 מ'). כיוונו צפון–דרום והוא חילק את שטח החפירה לשניים. דומה שגם קיר זה היה חלק מקיר תמך או טרסה. לא נמצאו מפלסי רצפה שניגשו אל הקיר ושברי כלי החרס מסביבתו הקרובה תוארכו לתקופה הממלוכית (המאות הי"ג-הי"ד לסה"נ) וכללו קערות (איור 3:3, 4), סיר בישול (איור 3:5) וקנקן (איור 3:6) וכן שני כלים עשויים ביד מטין חום בהיר–כתום עם גריסים רבים (איור 7:3, 8). לכלים אלה ידיות מדף בולטות שבקצותיהן עיטור חבל משוקע ובולט. כלים אלה מתוארכים לתקופה הממלוכית אבל אינם שגורים במכלולים מתקופה זו.
סמוך לקיר 11 ובתוך מפולת אבנים נמצא ראש חץ מברזל (איור 5) שיכול אולי להעיד על הסיבה לעזיבת האתר.
מתחת ללוקוס 102 הייתה שכבת בזלת סטרילית (לוקוס 103).
 
שלב 3. מתחת לקירות 11 ו-12 נחשף רובד אדמה כהה וקומפקטי (לוקוס 104; כ-0.2 מ' עובי) מעל הסלע. לא נמצאו בו שרידי בנייה אלא כמות גדולה של שברי כלי חרס מתקופת הברונזה התיכונה 2 שכללו בעיקר שפות קנקנים (איור 1:6, 2) ושבר סיר בישול עם עיטור חבל (איור 3:6).