שלושת הקירות נבנו בכיוון צפון-דרום, לרוחב הערוץ, ויוצרים מעין סכרים (איורים 5-1). הם נבנו משורה של אבנים גדולות, שהונחו על הסלע (קיר 1 — 31 מ' אורך, 0.8 מ' גובה; קיר 2 — 31 מ' אורך, 1.6 מ' רוחב; קיר 3 — 21 מ' אורך, 0.9 מ' גובה). הקירות נתמכים מצדם המערבי במילוי מהודק של אבנים קטנות (1.5-1.0 מ' רוחב). מתקן הסחיטה חצוב בגוש סלע (כ-2×2 מ'; איור 6), שהתגלגל למדרגה 3 ממדרון סמוך. המתקן כולל שני מעגלים חצובים (0.45 מ' קוטר כל אחד, 5-2 ס"מ עומק).

קטע הערוץ שבו נערכו החפירות הוא דוגמא לחקלאות בערוצי נחלים, הנפוצה באזור יתיר ודרומה עד הר הנגב. נהוג לתארך את מדרגות העיבוד בערוצי הנחלים על סמך זמנם של בתי חווה ושומרות שהתגלו בסביבתן. זמנם של בתי החווה והשומרות בכל רחבי הנגב הוא התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה, ואילו באזור יתיר התגלו שומרות המתוארכות לתקופה הביזנטית בלבד. מכאן אפשר לשער כי זמנן של מדרגות העיבוד באזור, לרבות אלה שנחפרו באתר, הוא התקופה הביזנטית.