שטח החפירה, מדרום לקיבוץ רמות מנשה, על מדרון מתון כ-20 מ' מזרחית לתל ח'לת אבו חלאח צפון (איור 1). בחפירת בדיקה שנערכה בשנת 1971 (הרשאה מס' 321-A) נתגלו שרידי יישוב משוכב מן התקופות הניאוליתית, הכלקוליתית והברונזה התיכונה.
נפתחו 10 ריבועים ושני ריבועים נוספים (2 × 2 מ') סמוך לתל ח'לת אבו חלאח צפון במטרה לאתר את גבולותיו. כל הריבועים נחפרו עד למפלס סלע האם (0.6-0.2 מ' עומק מפני השטח).
נמצאו שרידים מקוטעים של שני קירות חקלאיים באופיים שלא ניתן לתארכם בשל מצב השתמרות גרוע והיעדר ממצא קטן באתרו. רק בשני הריבועים שנפתחו סמוך לתל, נחשף מפלס יישוב עם שברי חרסים המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה 1, שסייעו להגדיר את הגבול המזרחי של האתר.

בשטח  הצפוני  של  החפירה תועד קיר (W25) הבנוי מאבני גוויל שהשתמר  לגובה שני נדבכים. הקיר  בציר מזרח–מערב  (17 מ' אורך חשיפה, 1.5 מ' רוחב), נבנה סמוך ובמקביל למדרגת סלע טבעית וחוצה שישה מריבועי החפירה 

(H1 ,G1 ,F1 ,E1 ,D1 ,A1; איור 2). בריבועים F1 ,E1 הוא נחתך על ידי כלי מכני בפעילות מודרנית. הממצא הקטן בשטח זה כלל פריטי צור מכמה תקופות, מעורבים בשברי חרסים מהתקופה הרומית שכנראה נסחפו לכאן.
בריבוע AB2 נחשפה שכבת אבני גוויל מפולסות שביניהן נמצאו חרסים באתרם המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה 1. שכבה זו היא מפלס החיים היחיד בשטח החפירה שנמצאו בו כלים באתרם והיא מצביעה על הגבול המזרחי של התל.
הממצא הקטן לרבות החרסים נמצא שחוק.